פני משה/נזיר/ו/ב

פני משה נזיר ו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עד שיאכל שני חרצנים וזוגן. דכתיב מחרצנים ועד זג ומעוט חרצנים שנים וזג אחד ואין הלכה כראב"ע אלא כשיאכל החרצנים או הזגים כזית לוקה:

החרצנים אלו החיצונים. קליפה שבחוץ ומה שבפנים אלו הן הזגין:

רבי יוסי. לאיפלוגי הוא דאתא ופי' המקרא להיפך והיה נותן סימן שלא תטעה זוג של בהמה שהחיצון קרוי זוג וכן בענבים החיצון קרוי זג:

גמ' ממשמע שנא' ענבים אין אנו יודעין שהן לחין. דסתם ענבים לחין משמע ומה ת"ל ענבים לחים ויבישים וכוליה קרא דלחין ויבישין יתירא הוא כדלקמן:

לחייב על זה בפני עצמו. שאם אכלן בהתראה אחת שהתרו בו אל תאכל ענבים ואכל לחים ויבישים לוקה שתים משום דשתי שמות הן:

מה אם במקום שלא עשה פסולת פרי כפרי. בערלה כדאמר בהאי תלמודא פ"ב דערלה הלכה ו' דדריש פרי פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגים:

עשה לחים כיבישים. כלומר כלחים כן יבישים והכל בכלל:

כאן שעשה פסולת פרי כפרי. דפרי ופסולת פרי כתיבי ענבים יין וחומץ:

אינו דין שנעשה לחין כיבישין. כלומר שהכל בכלל ומה תלמוד לומר לחים ויבישים לחייב על כל א' בפני עצמו:

ואתייא כההיא דאמר רבי הילא. דדריש גבי ריחים ורכב כה"ג לחייב על כל אחת בפני עצמו:

לחים לרבות הבוסר והסמדר. הוא הפרח שממנו יצא הבוסר:

מתניתא. האי ברייתא רבי יוסי היא דאמר בפ"ק דערלה הסמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי:

יש אוכל אשכול. אחד וחייב עליו משום כל השמות הללו כדמפרש ואזיל ששרייו במים חייב לשם משרה וסחטו חייב לשם יין ובשהתרו בו משום מכל וגו':

טעמא דרבי אלעזר בן עזריה. במתני' משום ברייה דלא מיקרי בריה של ענבים עד שיאכל החרצנים עם הזג:

ותני. כמו תניא אידך דחרצנים ועד זג להאי דרשא הוא דאתא:

להביא את השלש שבנתיים. דבר השלישי והיינו דבר הקרוש שבין הזג והחרצן שממנו נעשו השמרים. ובבבלי בין הבינים קרי לה:

והא תני. לעיל בשם ר"א מכל אשר יעשה וגו' מחרצנים ועד זג למה לי אלא להביא העלים והלולבין ולר"א מנא ליה לרבות השלש שבנתיים:

רבי אליעזר כרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כלל ופרט הכל בכלל. כלומר דסבירא ליה אפילו בכלל ואחר כך פרט כדכתיב הכא מכל אשר יעשה מגפן היין כלל מחרצנים ועד זג פרט ורבינן מהכלל כל מילי ולא דריש לה רבי ישמעאל כעין הפרט:

וכד רבה מן דרבי ישמעאל. כלומר ומאחר שמרבינן הכל מהכלל ופרט כדרבי ישמעאל ואפילו עלין ולולבין במשמע וא"כ לאיזה דבר נאמר שניהם מחרצנים ועד זג אלא להביא השלש שבנתיים:

מה טעמא דרבי יוסי אכל וכו'. ה"פ דרבי יוסי למד לומר דע"כ הזגים אלו החיצונים והגרעינים הפנימים הן החרצנים מדקאמר ר"א בן עזריה עד שיאכל שני חרצנים וזגן ושמעינן ליה לר"א בן עזריה דטעמיה משום בריה כדאמר לעיל וא"כ אפילו לא אכל כזית חייב דבריה הוי ובשלמא אם החיצונים קרוין זגים שפיר משכחת לה בחדא עינבא דלא אכל אלא חצי זית וחייב משום בריה וכגון שאכל שני חרצנים הגרעינים עם זגן וזהו הקליפה החיצונה דלר"א בן עזריה חייב ולרבנן פטור דלא ס"ל ענבה בריה הוי אבל אי אמרינן החרצנים הן החיצונים והזגין פנימים לא משכחת לה שני חרצנים וזגן בחדא עינבא:

מ"ט דר' יודה אכל כזית חרצנים וזגן משתי ענבות. כלומר דרבי יודה דייק מדקאמר ר"א בן עזריה אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגן ש"מ דראב"ע לקולא קאמר ובמאי דשמיע ליה דרבנן מיחייבי עלה קאמר אינו חייב עד וכו' ובשלמא אם אמרינן החרצנים אלו הן החיצונים והפנימים הן הזגים שפיר משכחת לה חומרא לרבנן וקולא לראב"ע שאם אכל כזית חרצנים וזגין משתי ענבות וכלומר כזית מכל חדא לרבנן חייב שתים ולר"א בן עזריה אינו חייב אלא אחת דעד שיאכל שני חרצנים בעינן ואינו חייב כלל עד שיאכל החרצנים משתי ענבות אלא אי אמרינן הזגים הן החיצונים מאי עד שיאכל דקאמר:

אתייא דר"א בן עזריה כרבי יוסי. רבי אבון פליג וקאמר דלא אתייא כלל מילתיה דר"א בן עזריה אלא אליבא דרבי יוסי דאין תימר כרבי יודה אכל כזית שני זגין וחרצנין מיבעי ליה וכלומר שמדברי ר"א בן עזריה שמענו דע"כ בענבה אחת הוא דפליג דאם אכל שני חרצנים וזגן חייב אע"פ שאין בה כשיעור משום דבריה הוי ואם אכל כזית ולא אכל שני חרצנים וזגן אינו חייב והיינו כרבי יוסי וזהו עד שיאכל דקאמר דאי כרבי יודה הוי ליה למימר לעולם אינו חייב באם אכל אפילו כזית עד שיאכל שני זגין וחרצנין והיינו עוד חרצן אחד מן השניה ומדלא קאמר הכי ש"מ דהא ליתא משום דבענבה אחת מיירי כדאמרן והלכך ע"כ מילתיה דראב"ע לא מיתוקמא אלא כרבי יוסי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף