פני משה/כתובות/ג/י

פני משה כתובות ג י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האומר פיתיתי את בתו של פלוני. בבבלי מפרש לא מיבעיא האומר אנסתי שהוא נאמן שאין פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כמו לעז של מפותה אלא אפילו האומר פיתיתי וסד"א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז קמ"ל דניחא לה לדידה או לאביה להשתכר הממון:

ואינו משלם קנס. דמודה בקנס פטור דאמר קרא אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו:

המית שורי את פלוני. והריני חייב בכופר משלם על פי עצמו דקסבר כופרא ממונא:

עבדו של פלוני. והריני חייב שלשים סלע:

אינו משלם ע"פ עצמו. דקנס נינהו שאפילו אינו יפה דינר נותן שלשים:

זה הכלל. לאתויי מוציא שם רע והיוצא בשן ועין:

גמ' מהו שישלם דמי עבד מפי עצמו. כלומר דמיבעיא ליה הא דתנן במתני' אינו משלם ע"פ עצמו אם דוקא הקנס שהוא יותר מדמי שויו הוא דאינו משלם אבל דמי שויו של עבד משלם ע"פ עצמו דלאו בכלל קנס הן כדמפרש ואזיל:

מה צריכה ליה. מאי קא מיבעיא ליה הא קנס של עבד שלשים סלע הן ואם הוא פטור מהקנס מאי משלם ומפרש דהכי קמיבעי ליה:

כל שלשים קנס. אם כל השלשים סלע הקצובין בתורה נקראים קנס ואפילו דמי שויו:

או יותר מדמיו קנס. אין נקרא קנס אלא מה שחייבתו התורה לשלם יותר מדמי שויו של העבד:

ה"ג אין תימר כל שלשים קנס אינו משלם אין תימר יותר מדמיו קנס משלם וכן הוא בשבועות. דאם תאמר שאין קרוי קנס אלא היותר על דמיו משלם דמי שויו ע"פ עצמו דאינו נפטר בהודאתו אלא מהקנס:

תמן תנינן. בסוף פ' שבועות הפיקדון:

המית וכו' פטור. כלומר דפשיט ליה הבעיא מדקתני התם פטור וטעמא משום דאינו משלם קנס ע"פ עצמו וכל היכא דכי אודי לא מיחייב כי כפר ליה נמי לאו ממונא כפר ליה והילכך פטור על השבועה אלמא דכל שלשים סלע קנסא הוו דאל"כ אכתי כי הוי מודי מדמיו לא איפטר ואישתכח דממונא כפר ליה:

תיפתר שהמית עבד מוכה שחין. שלא היה יפה כלום ובהאי ודאי כל השלשים קנס הן:

אמור דבתרה. א"כ אמור הסיפא המית שורך את בני וכו'. לא מצאתי ברייתא זו ואולי באיזה תוספתא היא ונשנית על המתני':

ופתרה במוכה שחין ויהא פטור. ואם רישא במוכה שחין סיפא נמי תוקמי במוכה שחין ואמאי חייב הא אינו שוה כלום:

אמר רבי חגיי קומי רבי יוסי. ובשבועות גריס אמר רבי זעירא קומי ר' מנא ושם גריס על קושית רבי יוסי שהשיב לו לית יכול דתנינן המית בן חורין נותן את שויו:

תיפתר כמ"ד. בפרק שור שנגח ד' וה' דפליגי שם תנאי וכן בבבלי שם חד אמר ונתן פדיון נפשו דכתיב גבי כופר נפשו של מזיק וחד אמר נפשו של ניזק ולמ"ד נפשו של מזיק אע"פ שאינו שוה כלום הוא משלם ולעולם במוכה שחין איירי:

ואין כמ"ד נפשו של מזיק. כלומר דדחי לה הש"ס דא"כ כולו קנס הוא ואמאי קתני בסיפא חייב:

מהו שיאמרו לו צא ידי שמים. על מודה בקנס קאי אע"ג דמדינא פטור אם אומרים לו שישלם כדי לצאת ידי שמים:

נישמעינה. לזה מן הדא:

מעשה וכו' מצאתי עילה לשחררו. שהיה ר"ג שמח בדבר לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו ובבבלי פ' מרובה דף ע"ד גריס סימא את עין טבי עבדו:

ומה בידך. אין בדבריך כלום מפני שהודית מפי עצמך ואין קנסות. להתחייב אלא בב"ד ובעדים:

ויאמרו לו צא ידי שמים. אי ס"ד דצריך לצאת ידי שמים בקנסות מפני מה לא אמרו כן לר"ג אלא ש"מ שאינו צריך:

ר"ג כמ"ד מותר לשחררו. אם ר"ג פליג אהא דאמרינן המשחרר עבדו עובר בעשה וקסבר מותר לשחרר דקס"ד הא דקאמר מצאתי עילה לשחררו משום דקסבר מותר אלא שחביריו לא הניחו לו ולפיכך קאמר מצאתי עילה עכשיו:

כל גרמה אמרה. כל עצמה של זו המעשה שמעינן מינה דקסבר אסור לשחרר דאם לא כן היה לו לשחררו משעה הראשונה קודם שהפיל שינו והרי לא היה מי שמוחה בידו:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף