פני משה/יבמות/ב/ו

פני משה יבמות ב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אח מכל מקום. ואפי' ממזר וטעמא הואיל והוא בנו לפטור מן היבום כדלקמן הילכך מיזקק נמי זקיק. בבלי שם:

אחיו לכל דבר. ליורשו ולהטמא לו:

שפחה ונכרית. דולדה כמוה כדיליף בגמ':

מתני' וחייב על מכתו כו'. אם הכה וקילל את אביו חייב מיתה. ובבבלי שם ע"ב מוקי כשעשה תשובה. דאל"כ הא כתי' ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך:

גמ' ה"ג ובנו לכל דבר אפי' לפ"ו ולשני' וכן מצאתי בחידושי הרשב"א ז"ל כלומר אעפ"י שנולד בעבירה גזרו בי' שניות וקיים ביה נמי מצות פ"ו. ומביאו הרמ"א אה"ע סי' א':

ה"ג בן גוי שבא על בת ישראל וילדה בן ישראל שבא על גויה משבאת לישראל וילדה בכור כו' וכן גרסינן להסיפא במתני' ריש פ"ח דבכורות דבנכרי' ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה בכור לנחלה שהרי לזה לא היו לו בנים ואינו בכור לכהן שאינו פטר רחם. גוי כו' ר' יוחנן אמר גוים כו' ונ"מ אם היו לו בנים בהיותו נכרי ונתגייר דקיים פ"ו וכן היא פלוגתא דר"י ור"ל בבלי פ' הבא על יבמתו דף ס"ב:

והא כתי' כו'. דאלמא דיש להן יחוס:

ע"י שכיבד זקינו כו'. אביו כדאמרינן בבלי פ' חלק דף צ"ו דבלאדן מלכא הוי ואשתני אפי' והוי ככלבא והוי יתיב בריה על כסא מלכותא והוי כתיב שמי' ושמי' דאבוה. א"נ שכיבד לקונו גרסינן וכדאמר שם בד' פסיעות דנבוכדנצר הרשע. ובבלי הכא מפרק לה ר"ל דבהיותו נכרי אית להו חייס נתגיירו לית להו:

והא כתיב כו' ומשני קוצץ כו'. כלומר בא ללמדינו שהיה רשע בן רשע:

וכי בן המדתא הי'. דהמדתא היה בן אגג ולא אביו של המן:

כך משיב כו'. דילפת מהכא דיש להן יחוס והכתיב ולציבא וגו' ועבדים יש להן יחוס בתמיה והכתיב עם החמור עם הדומה לחמור:

ומשני כאלמי שמשין גרסינן של מפיבושת כלו' דלאו עבד ממש הי' אלא מגדולי משמשיו ובבבלי מפרק כפר בן בקר:

שפחה מנלן. דולדה כמוה דכתיב האשה וגומר:

נכרית כו' לא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו ובתו וגומר וכתיב כי יסיר את בנך ולא כתיב כי תסור ש"מ דאבתו לא תקח לבנך לא קא מהדר דאין בנך מן הנכרית קרוי בנך. וכן אמר בבלי פירקין כ"ג:

מהו מיגזר כו'. אם מותר למול בשבת בן גוי' שנולד מישראל:

והיה רוצה להתיר להם מן זה הכתוב דמשפחת בית אב קרוי משפח':

ייתי כו'. יבא והביאוהו לכאן שילקוהו:

מאיכן. מנין לך ראיה דלאו כישראל הוא:

דכתיב ועתה וגו'. בעזרא גבי שכניה בן יחיאל להוציא נשים נכריות:

מן הקבלה. מדברי קבלה בתמיה:

א"ל וכתורה יעשה. כתיב שם בהאי קרא דאלמא דמן התורה הוא שאין להם נישואין וקידושין וולדה כמותה:

א"ל מן הידא אוריי'. מהיכן נפקא לן ומאיזה מקרא מן התורה:

מן ההיא כו'. חבוט חביטך. הלקה מלקות שלך שהוא טוב לקלוט לפי שראוי הוא ואהיה נזהר פעם אחרת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף