פני משה/גיטין/ט/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כתב בכתב ידו ואין עליו עדים. אפילו לר"א דס"ל עדי מסירה כרתי הכא הואיל וכתב ידו הוא וכתב ונתן קרינן ביה ומדאורייתא כשר אע"ג דליכא עדי מסירה אלא שחכמים פסלוהו דילמא אתי לאכשורי בכתב סופר בלא עדים:

ואין בו זמן. דזמן תקנתא דרבנן הוא אי משום פירות אי משום שמא יחפה על בת אחותו כדאמרי' בפ' שני:

ואין עליו אלא עד אחד. בבבלי פליגי איכא למ"ד אכתב ידו קאי ורישא אשמועינן דאפילו אין בו עד כלל הולד כשר והכא אשמועינן דאפי' יש בו עד אחד לכתחילה לא וכן משמע בגמ' הכא ואיכא למ"ד התם דאכתב סופר קאי ואפ"ה הולד כשר דסופר הוי ליה במקום עד שני:

גמ' גרסי' הכא מה שנתחלף בספרי הדפוס בטעות לית כאן ספק גירושין כו' דלא שייכא אלא להאי מתני':

לית כאן כו'. רישא דסוגיא על מתני' דיבמות פ"ג הלכה ט' וכולן שהיו בהן קידושין או גירושין בספק קאי וכדגרסי' התם ועיין שם שמבואר היטב:


וכולן בכתב ידים. כל גיטין הפסולין דקחשיב במתני' בכתב ידו מיירי וקס"ד דאמציעתא יש עליו עדים ואין בו זמן נמי קאי:

רבי לעזר שאל. הקשה על זה עדים יש כאן הא מניעתא ביש עליו ב' עדים היא ובכתב ידים מה אני צריך דמה לי בכתב ידו או בכתב הסופר אין הפסול בו אלא משום שאין בו זמן:

וכולהם בכתב ידים. כלומר דסיפא יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד נמי בכתב ידו מיירי ודוקא כתב ידו ועד אחד אבל כתב סופר ועד לא וקמ"ל דאע"ג דיש כאן עד אחד וכתב ידו אפ"ה לכתחילה לא תנשא:

חוץ משעדיו עמו. חוץ מהמציעתא יש עליו עדים דלא איכפת לן בכתב ידו דעיקר הפסול משום שאין בו זמן כדמפרש רב המנונא:

חיביהון על גרמיהון. העדים שהן כמי שקיבלו עליהן לשקר שבאו נחתום בגט שאין בו זמן:

דר"מ היא. מתני' דקתני ג' גיטין פסולין ותו לא ואע"ג דאיכא טובא שלום מלכות וגט קרת כדחשיב בפ' דלעיל אלא משום דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר וכר"מ דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:

מה חמית מימר כן. מה ראית שהוצרכת לומר כן פשיטא דר"מ היא דאי לרבנן התם נמי הולד כשר ואיכא טובא:

בגין דאמר רב הונא. התם גבי ההיא מתני' דשלום מלכות כו' כל ההין פרקא דר"מ היא חוץ משינה שמו דמודו בה רבנן:

דלא תסבור מימר קיימיה דר"מ היא. שלא תאמר האי קמייתא דוקא דר"מ היא אבל האי תננייה מתני' דהכא דרבנן היא דאילו לר"מ הולד ממזר ולא תיקשי אי רבנן ליחשב נמי הא דהתם הא לא קשיא דהתם תצא היא ומתני' דהכא לא תצא לפום כן צריך מימר דמתני' דהכא נמי דר"מ היא והילכך לא חשיב להני דהכא הולד כשר והתם הולד ממזר והשתא איכא למימר לרבנן דס"ל במתני' דהכא נמי תצא:

רבי יוסי. מפרש דמשום האי טעמא צריך מימר דר"מ היא:

בגין דרב ושמואל. דאמרי במתניתין דלקמן הלכה כר"א דאמר עדי מסירה כרתי ולא תסבור מימר אוף הכא דקתני ברישא כתב בכתב ידו ואין עליו עדים נמי לא מיתוקמא אלא אליבא דר"א דאילו לר"מ הא אמר עדי חתימה כרתי ואין הולד כשר שהרי אין עליו עדים לפום כן קמ"ל אפילו לר"מ הולד כשר וטעמא דס"ל כתב ידו כמאה עדים דמי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף