פני משה/בבא קמא/ו/א

פני משה בבא קמא ו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הכונס צאן לדיר. ויצאה והזיקה פטור. דהא נטרה ומאי הוה ליה למיעבד:

נפרצה בלילה. ואפילו נודע לו שנפרצה ויצאה אין לו לטרוח ולחזור אחריה בלילה:

או שפרצוה ליסטים. וקמ"ל דאפי' הליסטים פטורין שלא הוציאוה הן:

הוציאוה ליסטים. אע"ג דלא הוציאוה ממש אלא שעמדו בפניה עד שיצאה הוי כאילו הוציאוהו בידים וחייבין:

גמ' ר' אילא בשם ר' ינאי במחלוקת. מתני' דקתני נעל בפני' כראוי והיינו בדלת שאינה יכולה לעמוד אלא ברוח מצויה דהוי שמיר' פחותה וקתני פטור במחלוקת היא שנויה דלא אתיא אלא כר' יהודה לעיל בשלהי שור שנגח ארבעה וחמשה דס"ל לר' יהודה מועד בשמירה פחותה סגי ליה ומתני' נמי במועד מיירי דהא צאן קתני והזיקה בשן ורגל דמועד מתחלתו הוי וס"ל להאי מ"ד דמועד דשן ורגל דינו כמועד דקרן ולר"מ דאמר התם דלמועד גם כן שמירה מעולה בעינן לא אתיא מתני' דידן כוותיה:

דברי הכל היא. ואפי' כרבי מאיר אתיא כדמסיק טעמי' לקמיה:

אמר ר' אילא מסתברא הדא דר' אלעזר. ולא כר' ינאי דאמרה ר' אילא משמיה:

שהרי אין כתיב שמירה בגופו. ולא ישמרנו בעליו אלא בקרן הוא דכתיבא וא"כ לא הקפידה התורה אלא במועד דקרן אבל בשן ורגל מיעטה התורה בשמירתן ואפילו ר"מ מודה דבשמירה פחותה סגי:

מאי כדון. מאי הוי עלה השתא וקאמר הש"ס דשמענו דר"ל נמי פליג עם ר' לעזר וכר' ינאי ס"ל דקסבר במחלוקת שנויה:

דר' אליעזר בן יעקב היא. מתני' דאמר בתוספתא פרק ה' זה וזה פטורין והיינו נמי בין כך ובין כך בין שהוא תם בין שהוא מועד פטור בשמירה פחותה:

עד כדון וכו'. מתני' דקתני נפרצה בלילה פטור עד כאן לא שמענו אלא כשהיתה גדורה מארבע רוחותיו וכלומר דהשתא לא שמעינן ממתני' אלא דאם נפל הכותל מאליה כגון שהיה הכותל רעוע ונפל ויצאת הבהמה משם דבהא חייב דהוה ליה לאסוקי אדעתיה. ומתני' בשהיתה גדורה מארבע רוחותיה מיירי וכלומר שהיו כל הכתלים בריאים וחזקים והילכך הכי דייקינן דוקא בכה"ג שנפרצה מהבהמה שלא היו הכתלים עומדין ליפול אבל אם מחמת נפילת הכותל יצאת וכגון בכותל רעוע חייב:

היתה גדורה וכו'. אלא דאם היו כאן שלשה כתלים בריאים ופרוצה מרוח אחת כלומר רוח אחת היא חריבה ורעוע ועומד הכותל לפרוץ וליפול מעצמו:

ויצאת ממקום הפרצה מהו. כלומר ולא נפל הכותל רעוע אלא שהבהמה פרצה ויצאת משם וממקום הפרוצה דקאמר כלומר ממקום שבלאו הכי עומד לפרוץ הוא:

מהו. מי אמרינן כיון דתחילתו בפשיעה שהרי כותל רעוע הוא אע"פ שסופו באונס הוא שלא נפל אלא שהבהמה פרצה אותו חייב או דילמא תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור:

נשמעינה מן הדא נפל וכו'. תוספתא פי"א דב"מ דקתני התם נפל כותלו מחמת הזועות ומחמת הרוח ומחמת הגשמים אם בנאו כדרכו פטור ואם לאו חייב ובשנפל והזיק אחר זמן בית דין מיירי כדקתני התם. וה"נ אם עמד ובנאו דקאמר שבתחלה עמד ובנאו כדרכו וכצורכו:

כלום צריכה. כלומר וקשיא לן במאי עסקינן אילימא כדקתני פשיטא שאם היו בנוי כדרכה דפטור שהרי מחמת אונס נפל אלא לאו דבהכי מיירי:

בשנפלו שם שלשה כתלים בריאים ממנה. כלומר כשנפל זה הכותל שהזיק היו שם שלשה כתלים בריאים ממנה שנפלו ג"כ עמו שנפל כל הבית וזה הכותל היה רעוע וה"ק אם היו כל הכתלים בנוין כדרכן ונפלו מחמת אונס הזועות וקול הרעמים הוא דפטור ואם לאו אלא שאחד מהן רעוע חייב אע"פ שאנו רואין שמחמת הזועות והרעמים נפל שהרי גם הכתלים בריאים נפלו עמו אפ"ה כיון דכותל הרעוע בלאו הכי עומד ליפול הוא מיחייב אלמא דתתילתו בפשיעה וסופו באונס חייב:

תני. בתוספתא דשבועות פ"ג:

אין חייבין לשלם מן הדין. בב"ד אבל חייבין בדיני שמים:

ואינו מעידו. ומחייב בדיני שמים דאי הוה מעיד הוה מחייבו שבועה ושמא לא היה נשבע על שקר והיה משלם:

השוכר עידי שקר וגבה. כלומר לא בשוכר עדי שקר והוציא ממנו לעצמו דזה אפי' בדיני אדם מיחייב אלא שגבה לאחרים מחמת עידי השקר והוציא מראובן לשמעון:

בשהוציאו לגוזלה. דקנאוה וקמה לה ברשותייהו ומתחייבין בנזקה אבל הוציאוה לאבדה ואח"כ הזיקה פטורין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף