מראה הפנים/בבא קמא/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכונס צאן לדיר. ואית דאמרין דר"א בן יעקב היא. והתוס' ריש פרקין ד"ה מאן תנא כתבו דלא בעי למימר דמתני' בין בתם בין במועד וכדר"א בן יעקב לעיל דף מ"ה משום דמשמע ליה דבמתני' במועד לחודיה מיירי מדנקט צאן דאין רגילות להיות בהו קרן אלא שן ורגל שאין רגילות שיתכוונו להזיק וכו' ע"ש. וצ"ל להאי אית דאמרין דה"ט דניחא להו לאוקמי כר"א ב"י משום דס"ל דלא שייך למילף מועד דשן ורגל ממועד דקרן דשאני בקרן דסתם שוורים בחזקת שימור קיימי כדקי"ל להאי מ"ד דפלגא נזקא קנסא וא"כ בדין הוא דסגי ליה בשמירה פחותה שהרי תם מצד הסברא אפילו שמירה כלל לא בעי דבחזקת שימור הוא אלא דהתורה החמורה עליו מחמת קנסא ובמועד דאזדא ליה חזקת שימור הילכך די בזה שנחמור דצריך שמירה ובשמירה פחותה סגי ליה כמו בתם. משא"כ בשן ורגל דדרכן להזיק ולאו בחזקת שימור הן כלל ולא דמי לקרן כלל והילכך מתני' דאע"ג דודאי במועד איירי לא אתיא שפיר אלא כר"א ב"י דס"ל דלעולם לא בעינן אלא שמירה פחותה ולאו דיליף לה ממועד דקרן דהא לא דמי כדאמרן אלא כיון דלא מצינו שמירה בתורה אלא בכה"ג מזה נלמד דבכל נזקין הדין כן:

עד כדון בשהיתה גדורה מד' רוחות. מיפשט פשיטא ליה להאי ש"ס דבכותל בריא מיירי המתני'. ודייק ליה מדקתני נפרצה ולא קתני נפל הכותל וכדפרישית בפנים והשתא ליכא למידק ממתני' אלא הכי נפרצה דוקא והיינו שחתרה הבהמה ויצאת שלא היה אפשר לה לצאת אלא כשחתרה שהכותל היה בריא אבל אם נפל הכותל שהיה רעוע ומחמת כן יצאת ודאי חייב דתחלתו וסופו בפשיעה הוי כי קא מיבעיא ליה בשהיה כותל א' רעוע ולא נפל אלא שחתרה ויצאת ממקום הפרצה מאי דמספקא ליה להש"ס בתחלתו בפשיעה וסופו באונס ופשיט ליה מהתוספתא דחייב. ובבבלי דף נ"ו אדברי רבה הוא דמקשה דמפרש לה לפטורא דוקא בשחתרה וא"כ משמע דבשלא חתרה אלא נפלה ויצאת חייב ה"ד וכו'. ולפי הסברא אשר הוצאתי ולדקדק מדלא תני נפל יש לדקדק מכח זה בהסוגיא שם ואין להאריך. ועיין לעיל בפ"ב הלכה ה' ד"ה כיני מתני' שקפצו בדין תחלתו בפשיעה מ"ש מזה בס"ד:

הכובש קמה. שכפה קמה של חבירו שתבער בה האור ומוקי לה התם דוקא דמטיא ברוח שאינה מצויה דאי ברוח מצויה אפי' בדיני אדם מיחייב ועיין בפ' ב' הלכה ה' ד"ה במניח את האור בביאור סוגיא דחררה מה שביארתי מזה בע"ה:

והפורץ גדר לפני בהמה. כבר מבואר הוא בדברי הפוסקים והמפרשים דמה דאיתמר בבבלי דף נ"ה ע"ב עלה ה"ד אלימא בכותל בריא בדיני אדם נמי מחייב אלא בכותל רעוע. שרוב המפרשים פירשו דעל הכותל קאי כמבואר בדברי התוס' שם וכן פי' הרשב"א ז"ל דאי על הבהמה אפילו בכותל בריא פטור דהא גרמא בעלמא הוא ועוד דהא תנן פרצוה ליסטין פטורין. והרא"ש ז"ל דמפרש אתרווייהו קאי לענין דינא דעתו כדעת התוס' ע"ש. אבל הרמב"ם ז"ל מפרש דאבהמה קאי. וכבר הועתקה תשובתו לחכמי לוניל על זה במה שתירץ בזה מההיא דליסטין דהתם דעתן לגזול ולפיכך כל זמן שלא הוציאוה מרשות הבעלים לא נתחייבו ולא עמדה ברשותן. ולפיכך נמי צריך לאוקמי בסיפא דמתני' הוציאוה ליסטין וכו' בשהכישה במקל דבזה קנאו אותה וברשותן היא. ובענין קושיא דגרמא בעלמא הוי ראיתי שהרב המאירי ז"ל חיזק דבריו דהכא גרמא הוי שעשה מעשה בידים. ומיהו בדין כותל רעוע לענין חיוב דבעל הצאן. דלדעת הרמב"ם ז"ל שהביא בריש פ"ד דהוי כנעל שלא כראוי וחייב. ולפיכך נמי כתב בדין הפורץ גדר בכותל רעוע שחייב בדיני שמים מפני שגרם לחבירו לשלם וכמו שמבואר בתשובתו שם הובא במ"ע. ולדעת האי תלמודא היה נראה מדקאמר לעיל היתה גדורה מג' רוחותיו ופרוצה וכו' דמיבעיא ליה אם יצאת ממקום שפרצה היא כמבואר משמע דעכ"פ כנעל בפניה דמי לפי ה"א אלא דלהמסקנא ניחא וכמו שמפורש לעיל:

כשהוציאוה לגוזלה. ומסיק לה התם דף נ"ו שהכישוה במקל וקמ"ל התם דבזה קנאוה ונעשית ברשותם. וזה מוסכם הוא. וכמבואר בדברי התוס' שם. וכבר כתבתי מזה לעיל פ"ד סוף הל' ד' ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף