פני משה/בבא מציעא/א/ז

פני משה בבא מציעא א ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' דייתיקי. צוואת שכיב מרע ונוטריקון הוא דא תהי למיקם ולהיות:

ושוברין. שעושה מלוה ללוה שנפרע ממנו שטר חוב:

גמ' מצא גיטין וכתובות. שמצא הגט והכתובה שלה עמו ומיירי שהכתובה נקרעת בקרע ב"ד ה"ז יחזיר כדמפרש ואזיל:

וכתובה לא היא חזקה. טעמא קמפרש כלומר וכי לא הוי הכתובה שנמצא עמו חזקה לזה דהא טעמא דמתני' דלא יחזיר שאני אומר כתובים היו ונמלך עליהם שלא ליתנן והכא כיון דנמצא הכתובה עמו ונראין הדברים שכבר קבלה הגט ממנו והוא פרע לה הכתובה ונקרעת בקרע ב"ד והיא הניחתה עם הגט וממנה נפל לפיכך יחזיר הגט לאשה להיות בידה לראיה שנתגרשה:

שטר שלוה בו וקרעו. והוא רוצה לחזור וללות ממנו על זה השטר:

לא יחזיר ויגבה בו. כלומר אינו חוזר ולוה ממנו על מנת לגבות בו מן הלקוחות כדמפרש טעמא:

מפני מרע כוחן של לקוחות. מפני שהוא רוצה להרע כחן של לקוחות ולטרוף מהן בכח שטר זה ושלא כדין הוא דכשפרע לו חוב הראשון כבר נמחל שיעבודו של השטר ואין בו כח לגבות מהן:

ואפי' לבו ביום. בו ביום שנכתב ולוה ופרע בו ביום אינו יכול לחזור וללות ממנו באותו יום עצמו על סמך זה השטר:

הכא את אמר אפי' בו ביום. אלמא עביד אינש דפרע ביומיה דלוה והכא את אמר לעיל דקאמר בשם ר' יוחנן אם היה זמנו יוצא לבו ביום יחזיר ולא חיישינן דפרעיה ביומיה וקשיא דר"י אדר' יוחנן:

א"ל אדם מצוי ללות ולפרוע בו ביום. בתמיה בודאי אין דבר זה מצוי ושכיח שילוה ויפרע בו ביום הלכך קאמר לעיל דלא חיישינן מסתמא להא לפי שאינו דבר מצוי:

ואין אדם עשוי וכו'. אבל וכי אין אדם עשוי לפעמים כשהוא פורע ובו ביום אם יזדמן לו אחר כך איזה סחורה חוזר ולוה בו ביום הלכך איצטריך ליה לר' יוחנן למימר דאי איתרמי הכי אינו חוזר ולוה על אותו השטר בעצמו:

ר' חגיי בעא קומי ר' יסא. על עיקר דיניה דר' יוחנן הקשה לו והלא הוא הזמן בעצמו והן העדים והוא המלוה ומהו מפני מרע כחן של לקוחות איכא הכא ולא יהא אלא החוב הראשון דג"כ מאותו הזמן בעצמו הי' טורף מהן ואין כאן הורע כחן דהא בדין טורף מהלקוחות:

בשלא נשתעבדו נכסים. בפעם השנייה לא התנה עמו בפירוש שישתעבדו לו נכסיו והשתא מרע הוא כחן של הלקוחות דטורף מהן בכח שיעבוד שנכתב ממלוה ראשונה וזה כבר נמחל:

ויש אומרים. דהכא מיירי בשלא חתמו עדים עדיין על אותה המלוה ראשונה שלא הספיקו לחתום עד שפרעו בו ביום ועכשיו כשחוזר ולוה ממנו מצוה הוא להעדים לחתום ואין זה מלוה בעצמה שראו העדים ולפיכך לא יחזור ללות על אותו השטר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף