פני משה/בבא מציעא/א/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
חתם סופר




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אגרות שום. ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה ברובו:

ואגרת מזון. שקבל עליו לזון את בת אשתו א"נ שכתבו ב"ד הורדה בקרקע שימכור למזון האשה והבנות:

ומיאונין. קטנה יתומה שהשיאוה אמה ואחיה מדעתה ויוצאת במיאון ואינה צריכה גט וכותבין בשטר בפנינו מיאנה פלונית בפלוני בעלה:

שטרי בירורין. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד שידונו להם ומשכתבו אינן יכולין לחזור בהן:

מצא. שטרו' בחפיסה חמת של עור קטנה:

בגלוסקמא. כלי עור שהזקנים מצניעים בה כלי תשמישם שלא יצטרכו לחפש אחריהן:

תכריך של שטרות. שלשה שטרות או יותר כרוכין זה בתוך זה:

ואגודה. מושכבי' זה על זה ארכו של זה על ארכו של זה ואח"כ כורכן ביד:

הרי זה יחזיר. דדבר שיש בו סימן הוא שהכלי סימן הוא כשיאמרו הבעלי' בכלי פלוני מצאת אותם וכן תכריך ואגודה סימן הוא:

אחד הלוה משלשה. אם שלשה שטרות של לוה א' הן שלוה משלשה בני אדם:

יחזיר. המוצא ללוה דודאי הוא פרעם ומידו נפלו שאם מידם נפלו מי קבצם למקום אחד ודוקא שהשטרות כבר מקויימים בב"ד אבל אם אינם מקויימים חיישינן דילמא שלשה המלוים לקיומינהו הוליכום אצל סופר הדיינים ונפלו מיד הסופר אבל לאחר שקיימו אותם אין לחוש שמא נפלו מיד הסופר דלא משהי אינש קיומיה בידא דספרא:

שלשה הלווי'. ממלוה אחד יחזיר המוצא למלוה שהדבר ידוע שממנו נפל ואם הוה שלשתן כתיבת יד סופר אחד חיישינן שמא מיד הסופר נפלו ולא לוו מעולם ולפיכך לא יחזיר:

ואינו יודע מה טיבו אצלו. אם הלוה הפקודו אצלו או המלוה או שמא מקצתו פרוע ומסרוהו לו להיות שליש ביניהם:

יהא מונח. בידו עד שיבא אליהו ולא יחזיר לא לזה ולא לזה:

ואם יש עמהן סימפון. המוצא בין שטרות שלו סימפון והוא שובר שנכתב על א' משטרותיו:

יעשה מה שבסימפון. והשטר בחזקת פרוע הוא ואע"פ שהיה ראוי לשובר הזה להיות מונח ביד הלוה ולא ביד המלוה אמרינן האמינו הלוה להמלוה ושכח המלוה מליתנו לו והוא שמצא המלוה השטר הזה שנכתב עליו השובר בין השטרות קרועים שלו אע"פ שלא נקרע שטר הזה:

גמ' אם היה אישר הדיינין. לפרש המתני' קאי הא דקתני וכל מעשה ב"ד היינו אישר הדיינים קיום השטר וע"ש שכותבין ואשרנוהו וקיימנוהו נקרא אשרתא דדייני כדאמרינן פ' הכותב דף פ"ה ע"א וסבר ר' ירמיה דכל היכא דשטר מקוים לא חיישינן מידי ויחזיר למלוה:

אשלי דיינים שבגליות. איידי דאיירי באישר הדיינין והוא לשון חיזוק ותוקף נקט נמי להא דר' חמא דהי' רגיל לומר אשלי דיינין החזקים והגדולים שבגולה ומלשון אשלי רברבי הוא הם הגוזלי דיינין שבארץ ישראל מלשון גוזליו ירחף גוזלים ובני יונה וכלומר תקיפי דייני דגולה הם הקטנים שבא"י וכעין דאמר בפ"ו דנדרים חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל מסנהדרי גדולה שבח"ל:

נכתבה אונו בא' בניסן. שטר שכתבוהו בא' בניסן וכסף הלואה לא ניתן עד עשרה בניסן צריכין לכתוב כך בשטר אע"פ שנכתב הוא בא' בניסן כן נגמר והותנה ביניהם שיתן לו הכסף בעשרה בניסן כדי שלא יהיה מוקדם:

סימפון שיצא מתחת ידי מלוה. שנמצא בין שטרות המלוה שובר על א' משט"ח שלו והוא בכתב ידי מלוה פסול ואין הולכין אחריו שאני אומר למתעסק בעלמא כתבו שראה שטרותיו והכין לו שובר שאם יפרע לו הלוה יהא מוכן בידו ליתן לו:

הא מתחת ידי אחר כשר. לשון בעיא הוא אם דוקא קאמר שיצא מתחת ידי מלוה אבל אם הוא יוצא מתחת ידי אחר כשר הוא או לא וקאמר ר' יצחק דלעולם אין סימפון כשר עד שיצא מתחת ידי המלוה בכתב ידי הלוה וכלומר אם הוא בכתב ידי הלוה אע"פ שיוצא מידי המלוה כשר הוא ודקאמר בכתב ידי מלוה פסול ה"ט דחיישינן דלמתעסק בעלמא כתבו וא"כ אפילו יוצא מידי אחר לאו כלום הוא שאני אומר זה האחר מצאו אבל אם הוא בכתב ידי הלוה ומונח בין שטרות המלוה כשר הוא דנראין הדברים שלאחר שפרעו כולו או מקצתו כתבו והאמינו להמלוה שיהא מונח תחת ידו:

והתנינן. בסוף פרק כל הנשבעין גבי שבועת יתומין שנשבעין שלא פיקדנו אבא ושלא מצינו וכו' דמשמע הא אם נמצא פרוע הוא וסמכינן עליו:

תיפתר. לההיא מתני' כגון הדא דייתיקי ושלא מצינו דקאמרי בשטר צוואה הוא שאם מצאו בשטר צוואה כן היינו סומכין עליו אע"פ שלא ציוה להם בפירוש לפי שאין אדם מצוי לפגום בדייתיקין שלו ובודאי אמת הוא:

הדרן עלך שנים אוחזין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף