פני יהושע/שבועות/ח/א

פני יהושע שבועות ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא ואימא יולדת ופירש"י שאם עבר עליה יה"כ אוכלת בקדשים בלא קרבן. וכוונתו מבואר דהא דמקשה ואימא יולדת היינו כיון דמסתמא כבר טבלה לטומאתה קודם ימי טוהר שלה וא"כ היא טהורה ומגעה טהור אלא כיון שהיא טבולת יום ארוך מגזירת הכתוב עד מלאת ימי טהרה מחמת שהיא מחוסרת כפרה דאשכחן דקרייה רחמנא טמא מקרא דטמא יהיה עוד טומאתו בו א"כ לפ"ז שפיר מצינן למימר שהיא ג"כ בכלל האי קרא דיה"כ דכתיב וכפר מטומאתו כיון שחלק הכתוב קרבנה להקל בעולה ויורד מש"ה י"ל דיה"כ מכפר עליה במכ"ש דשאר טומאות מקדש וקדשיו שהם טמאין גמורין וכיון דפטורה מקרבן ממילא דמותרת לאכול בקדשים ואהא משני הש"ס שפיר אמר קרא לכל חטאתם ולא לכל טומאתם שאין יה"כ מכפר אלא על קרבן שבא מחמת חטא וזה ברור בכוונת רש"י אלא שהתוס' הקשו על פירושו מסוגיא דשילהי כריתות וכתבו לכן פירש ר"ת דהכא מספק יולדת פריך ועיין במהרש"א שנדחק מאד והאריך בהבנת דברי התוס' ע"ש ולולי שהתוס' כתבו כן בשמו של ר"ת הייתי אומר שמעולם לא יצאו דברים כאלו מפה הקדוש של ר"ת אלא גליון מאחד מהתלמידים דמלבד שפירושו דחוק מאד לפרש לישנא דתלמודא דהכא בספק דספק מאן דכר שמיה בשמעתין אלא בשילהי כריתות והתם עיקר השקלא וטריא היינו אהא דאמרי' דאשם תלוי שעבר עליו יה"כ פטור וילפי לה מדכתיב לכל חטאתם לפני ה' אלמא דשעיר המשתלח מכפר על חטא שאינו אלא מספק ואין מכיר בו אלא המקום ועל זה מקשה הש"ס התם א"כ ספק יולדת שעבר עליה יה"כ תיפטר מקרבן כיון שאינו אלא מספק ומחוייבת להביא קרבן חטאתה ואינו מכיר בספק זה אלא המקום א"כ מש"ה קשיא ליה מתניתין דלמאי דקתני אשמות תלויין ליתני נמי יולדת בהדייהו משא"כ הכא דלא איירי כלל מספק קרבן אלא מודאי קרבן וגרסינן נמי ואימא יולדת סתמא ולא קאמר ואימא ספק יולדת כדפריך התם א"כ אין לך פירוש דחוק גדול מזה ומכ"ש לפירוש מהרש"א ז"ל אלא דמלבד זה יש לתמוה בעיקר קושיית התוס' משילהי כריתות דהמעיין שם יראה שאין זו קושיא כלל דהתם בשעיר המשתלח כיון דלא כתיב לשון טומאה כלל אלא לכל חטאתם א"כ משני שפיר דאפילו למ"ד דיולדת חוטאת היא משעת לידה איכפר לה וכן בספק נזיר וספק מצורע וא"כ לא היו בכלל לכל חטאתם משא"כ הכא בשמעתין דאיירי לענין שעיר הפנימי דכתיב וכפר מטומאות בני ישראל וכתיב נמי לכל חטאתם וכיון שסתם הכתוב ולא פירש ע"כ דלא איירי קרא אלא באותן הטומאות דאשכחן עולה ויורד דחלק להקל ושייך בהו נמי לשון חטאת א"כ מקשה שפיר ולא שייך לשנויי דמשעת לידה היא דמתכפרת דמאן יימר דהכי הוא דסוף סוף כיון דקריה רחמנא בלשון חטאת א"כ יש לנו לומר דשפיר הוי בכלל מטומאות בני ישראל ולכל חטאתם כיון דעיקר השקלא וטריא דהכא בלשון מטומאות תליא טפי מבחטאת אלא דבעינן נמי שיהא שייך ביה קצת לשון חטאת וזה אין צריך לפנים ומלבד זה א"ש טפי לפי המסקנא דהתם משקלא וטריא דאו הודע ומג"ש דמצות מצות ואין להאריך כאן:

שם אמר מר יכול על כל טומאות כו' מאי ניהו כו' האי בר קרבן הוא וכתבו התוס' לעיל בד"ה אי בשוגג דהא דמקשה הכא בפשיטות האי בר קרבן הוא אפי' בלאו הך דרשה דחטאים דומיא דפשעים היינו משום דפשיטא ליה דאתיא מק"ו דשעיר המשתלח כו' ע"ש ולפ"ז לא הוי משני הכא שפיר דאתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה כמו שהקשו התוס' בעצמם דהא נמי לילף משעיר המשתלח ותירצו בדוחק ולכך הוצרכו ג"כ לדחוק בסמוך בד"ה ונכפר כפרה גמורה וכמו שאבאר שם אלא דלע"ד בלא"ה לא ידענא במאי פשיטא ליה להמקשה האי ק"ו דהא ודאי איכא למיפרך מה לשעיר הפנימי שכן דמה נכנס לפני ולפנים ועבודתה בכה"ג משא"כ בשעיר המשתלח דחוץ הוא מש"ה לא מכפר אבר קרבן ואי משום שאנו מכניסין הפירכא בתוך הק"ו דאע"ג דשעיר המשתלח דחוץ הוא אפ"ה מכפר על כמה עבירות וכה"ג אשכחן שכתבו התוס' בכמה דוכתי מ"מ אכתי קשה טובא דבהאי נמי איכא למיפרך דהא דלא מכפר השעיר המשתלח אשאר עבירות דבר קרבן היינו משום שקרבנם חמור שכן בקבוע וכתיב להדיא או הודע כדאיתא בשילהי כריתות ועוד דבשאר עבירות השוגג חמור דלא בעי ידיעה בתחילה משא"כ בטומאת מקדש וקדשיו דהאיסור קל דחלק להקל בעולה ויורד ובעי נמי ידיעה בתחילה מש"ה איכא למימר דמכפר אפי' אבר קרבן כיון שהאיסור קל והקרבן חשוב. לכך נ"ל לפרש בענין אחר בפשיטות קושיית המקשה דהכי קשיא ליה מאי האי דקאמר יכול על כל טומאות יהא השעיר מכפר ואיצטריך קרא דחטאים דומיא דפשעים ומה"ת נאמר כן כיון דאיכא לאוקמי קרא בדדמי במידי דלאו בר קרבן הוא דלשון מטומאות נמי משמע הכי אע"כ דמש"ה לא בעי למימר הכי משום דלישנא דקרא לכל חטאתם הוה משמע ליה הכי ומש"ה איצטריך ליה קרא חטאים דומיא דפשעים והא ודאי ליתא דהא אדרבה מסיפא דברייתא גופא מוכח להיפוך מדכתיב לכל חטאתם ולא כתיב מחטאתם משמע דלעולם אין השעיר הפנימי מכפר כפרה גמורה אלא שתולה כמו שפירש"י שכל זמן שלא הביא קרבנו הוא בפשעו וא"כ כיון דאפילו במידי דאתי לכלל חטאת אינו אלא תולה מכ"ש היכא שכבר נתחייב חטאת גמור וע"ז משני שפיר אין ה"נ דהא דקאמר יכול על כל טומאות יהא מכפר לאו מכפר ממש קאמר אלא לתלות אפילו ביש בה ויש בה היכא דאתיידע ליה סמוך לשקיעת החמה כנ"ל נכון וברור בעזה"י:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.