פני יהושע/בבא קמא/נז/ב

פני יהושע בבא קמא נז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בתוספות בד"ה לא אם אמרת וכו' ותימה להאי תנא מנלן וכו' איפוך אנא כו' עכ"ל. כוונתו בזה דעכשיו אם אומרים דכפילא בשבועה עדיף א"כ שייך טפי לומר דפרשה ראשונה דפטר בה גניבה ואבידה איירי בש"ש כדי להחמיר בו לחייבו כפל בטוען טענת גנב ופרשה שניה איירי בש"ח ומחייבינן ליה בגניבה וקולא היא לגביה כדי שיפטור מכפל כן מוכרח לפרש לפי הסוגיא אלא שיש לדקדק התינח בגניבה שייך לומר איפוך אנא אבל באבידה דליכא כפל א"כ איך אפשר לומר דפ' ראשונה איירי בש"ש ופטרינן ליה באבידה ובש"ח הקל לחייב אלא דבאמת אבידה גופא לא כתיב באורייתא לפטורא בפ' ראשונה ואף לפי האמת צ"ע ואין כאן מקומו:

בא"ד שם ותימה להאי תנא וכו' עכ"ל. ונראה לי דהאי תימה לא קאי אלא למאי דמסקינן הכא דס"ל לסטים מזויין גנב הוא וס"ל שומר אבידה כש"ש דמי וא"כ מקשה שפיר כדפרישית אבל אם נאמר דהאי תנא ס"ל לסטים מזויין גזלן הוא ושומר אבידה כש"ח דמי א"כ לא שייך להקשות כלל איפוך אנא כדי לפטור ש"ח מכפל דא"כ אמאי מחייבינן שומר אבידה בכפל דלמה יגרע מש"ח דעלמא ועוד דלא משכחת ביה כפל כלל כיון דחייב בגניבה בקרן ואף למש"כ בסמוך דמאן דס"ל כש”ח דמי היינו מסברא דמהיכא תיתי לפטור כיון שפשע וא"כ אם נאמר איפוך אנא ומחייבינן ש"ח בגניבה אכתי נוכל לומר דשומר אבידה קיל מיניה טפי כיון שלא קיבל עליו שמירה ולא מחייב אלא בפשיעה ושפיר משכחת ביה כפל מ"מ הקושיא ראשונה במקומה עומדת דכיון דלסברתינו עכשיו דכפילא בשבועה עדיף א"כ אי ס"ד דשומר אבידה כש"ח דמי לא שייך לומר איפוך אנא ולפטור ש"ח מכפל כיון דאפי' בשומר אבידה דקיל חייב בכפל אע"כ דקושי' התוס' היינו למ"ד ש"א כש"ש דמי ודו"ק:

בא"ד ועוד קשה דבסמוך וכו' דפריך מה לש"ש וכו' אדרבא כיון דחמור הוא וכו' עכ"ל. ויש לדקדק דמלשון התוספות משמע דהמקשה דבסמוך לא פריך שפיר וא"כ הק"ו דברייתא במקומו עומד וקשה דאדרבא יותר יש להתמיה על גוף ברייתא אי ס"ד דכפילא בשבועה עדיף היאך יליף גניבה בשואל מק"ו דש"ש אדרבא בשואל לפי שהוא חמור יש לפוטרו בגניבה מקרן כדי שיתחייב בכפל ויש ליישב משום דגופא דברייתא דבסמוך מצי סבר שפיר דקרנא בלא שבועה עדיף מכפילא וא"כ לק"מ אלא אמקשה בסמוך דבע"כ ס"ל דכפילא בשבועה עדיף מקשו שפיר שאינו נמשך ל' הקושיא שלו שפיר לפי סברתו אח"ז עיינתי בתו' פ' המפקיד דף מ"א ע"ב דשם מקשו נמי אגופא דברייתא ולפמ"ש א"ש דהתם מקשו לר"י ולר"א דסברי דכפילא בשבועה עדיף א"כ קשיא להו מברייתא אבל כאן לא שייך להקשות כן כמ"ש וק"ל:

בא"ד וי"ל וכו'. שם בפ' המפקיד מתרצים התוס' עוד תירוץ אחר בשם רבינו שמואל והא דלא מייתי ליה הכא אכתוב שם בעז"ה:

בגמרא ואי ס"ד וכו' איכא למפרך מה לש"ש שכן משלם כפל. וקשה דמ"מ מצינו למעבד הק"ו בענין אחר מה שבורה ומתה שפטור בש"ש חייב בשואל גניבה שחייב בש"ש אינו דין שחייב בשואל דבכה"ג לא שייך האי פירכא כמ"ש התוספות בפרק כיצד דף כ"ו ד"ה אינו דין שחייב בד' דברים וכמ"ש שם באריכות ליישב מה שכתבו התוספות שם בדף הקודם להיפך ומ"מ קשיא סוגיא דהכא ואף שיש לומר דבאמת לא קשיא לתלמודא הכא אלא מלישנא דברייתא דיליף הק"ו שומר שכר משואל מ"מ תקשה מיהת בתוספות בד"ה קסבר האי תנא וכו' דמקשי' התו' לרב יוסף מנ"ל לחיובא גניבה בשואל דמש"ש לא יליף דאיכא למיפרך וכו' ולמ"ש לק"מ דר"י מצי למילף בענין אחר והיינו גניבה ואבידה משבורה ומתה וכדכתיבנא ויש ליישב דלא מצינן למילף גניבה ואבידה משבורה ומתה דאיכא למפרך מה לשבורה ומתה דמלתא דסליק אדעתיה הוא משא"כ בגניבה ואבידה דלא סליק אדעתיה וכדפרכינן בשבויה בפרק השואל ומה שיש לדקדק עוד דלא תיקשי ממ"ש התוספות בפ' כיצד ד"ה אני לא אדון וכו' יתבאר בפ' המפקיד ובפ' השואל בעזה"י:

שם בגמ' ואי ס"ד ליסטים מזויין גנב הוא כו' איכא למיפרך מה לש"ש שכן משלם כפל כו'. נ"ל דהא דפשיטא לתלמודא דש"ש משלם כפל לאו משום דאתי בק"ו מש"ח דהא איכא למיפרך מה לש"ח שכן משלם כפל בכל טענותיו אלא משום דהשתא אליבא דרב יוסף קאי דשומר אבידה כש"ש דמי וכתיב ביה בהדיא כפל בטענת לסטים מזויין ועי"ל דש"ש אתיא בג"ש מש"ח כדמסיק הש"ס בפ' המפקיד ולכל הפירושים תו לא שייך קושית התוס' לענין שואל דמאן יימר ששייך כפל כלל בשואל ודוק היטב:

בגמרא איתיביה לא אם אמרת כו' א"ל הכי קאמר. משמע דאתי לאוקמי הך ברייתא דשליחות יד צריכה חסרון כר' יוסף דשומר אבידה כשומר שכר דמי וקשיא לי היאך אפשר לומר כן דא"כ לא לכתוב שליחות יד בש"ש ותיתי משומר אבידה גופא דהוי נמי ש"ש וכתיב בה להדיא שליחות יד דמחויב כפל ע"י שבועה דכתיב בהך פרשה ונקרב בעה"ב אם לא שלח ידו אע"כ לומר לך דשליחות יד א"צ חסרון וצ"ע ליישב:

בתוס' בד"ה נפלה לגינה וכו' והוא שאינה יכולה לירד וכו' עכ"ל. ונראה דה"ה כשהרועה משמרה שלא תרד וא"כ לא הוי תחילתו בפשיעה ובהכי מתיישב טפי הא דאמרינן בסוף הסוגיא כל אימת דמשתמטא להתם רהטא והקשה הת"ח הא איירי כשאינה יכולה לירד והאריך בזה ולפמ"ש א"ש דמתניתין איירי אע"פ שיכולה לירד אלא שהרועה משמרה וע"ז מסיק ר"ח דכשיצאה וחזרה בעי שמירה מעולה וק"ל:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.