פלגי מים/איכה/ב

פלגי מים ‏ איכה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

איכה יעיב באפו. בשום לב על אמרו יעיב לשון עתיד ולא העיב לשון עבר ועם האמור בהקדמה הנ"ל נתיישב כי ידוע שהשכינה עמנו בגלות לבטחון שעל ידה בטוחים אנחנו להיגאל. והנה בשירת הים פי' רש"י דהא דכתיב אז ישיר ולא כתיב אז שר שהפי' הוא שראה הנס עלה בלבו שישיר וכן הכוונה כאן שבא להפליג גודל חסדו בלשון איכה ואמר שבשעה שעלה בלבו להעיב את בת ציון (ולכך אמר יעיב כמו שפירש"י על ישיר):

השליך משמים ארץ תפארת ישראל. היא הקדושה שנקראת תפארת ישראל השליכה ג"כ לגלות:

ולא זכר הדום רגליו. היינו שלא זכר כלל שהשכינה הוא הדום רגליו בשביל טובת ישראל כנ"ל:

ב

בלע ה' ולא חמל וגי'. וגם הגדיל חסדו עמנו שלא נגע תיכף בנפשות ישראל רק שמקודם מה שבלע ולא חמל לא היה רק את כל נאות יעקב והרס הבתים והמבצרים:

הגיע לארץ. אולי ישובו ומחמת שקירר כעסו בחורבן הבית עי"כ לא הגיע עונש לישראל רק מה שחילל ממלכה ושריה:

ג

כל קרן ישראל. וגם אחר שהרס המבצרים ולא שבו מ"מ לא גדע רק קרן ישראל דהיינו הגדולה והשררה של ישראל וכשראה שעדיין לא שבו והשיב אחור ימינו מ"מ לא הבעיר ביעקב רק כאש אכלה סביב דהיינו העשרת השבטים שהיו סביבות ירושלים ולא בתוכה ממש והמתין אולי ישיבו:

ד

דרך קשתו. אמר שעוד הגדיל חסדו כי אף שלא שבו עד שהגיע העונש לגוף הישראל שהן בירושלים מ"מ מתחילה לא עשה רק כדורך קשת כדי ליירא לכשנגדו כך היה הקב"ה נדמה להם רק כאויב הדורך קשת כדי לייראם ואח"כ כשראה שעדיין לא שבו:

נצב ימינו כצר. פי' שימין הוא כינוי לרחמים והנה כשרופא אשר הוא רחמן בטבעו יבוא אל חולה שצריך לייסר אותו ולחתוך הבשר לרפאותו כדי שלא תתפשט החולי בכל הגוף מעורר רחמנותו להתאכזר עליו ולחתוך הבשר בכדי שיתרפא כמו כן עושה הקב"ה כשרואה עוונות ישראל רבו וירא מהמקטרג שלא יקטרג על כלל ישראל מתאכזר ונוטל הצדיקים מהם כדי שיכפרו על עון הדור וזהו כוונתו כאן שהשיב אחור ימינו דהיינו המדה"ר במה שנראה כצר שהרג כל מחמדי עין יעוד זאת עשה בגודל רחמנותו ששפך חמתו באוהל בת ציון ולא נגע בגוף הישראל:

ה

כאויב. ואף שעדיין לא שבו מ"מ לא היה אויב ממש רק כאויב בכ"ף הדמיון ולכך כתיב בלע ישראל ולא כתיב כל ישראל:

כל ארמנותיה. שקירר כעסו במה ששפך חמתו על עצים ואבנים ובלע כל ארמנותיה כדי למעט בהריגת ישראל:

ו

שכו. בית קדשי קדשים:

מועדו. הוא הביהמ"ק שהקב"ה נועד שם עד ששוכח מועד ושבת מרוב הצרות:

בזעם אפו מלך. כלומר שמחמת האף לא השגיח על מלכות בית דוד שלא נתן שינה לעיניו עד אשר מצא מקום לבנות הביהמ"ק:

וכהן. וגם חילל הכהונה אשר עיקרן הן לעבודת הביהמ"ק: )(

ז

זנח ה' מזבחו. נתן טעם לא יתפלא באיזה דרך היה מקום לבני נכר למשול בביהמ"ק של מטה שהוא מכוון נגד ביהמ"ק של מעלה ולזה אמר זנח ה' מזבחו היינו שסילק ונתרחק מבית המקדש של מעלה הנקרא מזבחו ועל ידי כן נאר מקדשו היינו המקדש של מטה:

חומות ארמנותיה. פי' שלא הסגיר ביד אויב רק חומת ארמנותיה משולל קדושה ועי"כ נתנו בבית ה' בשעת החורבן שמחו על חרבנו כשמחת יום מועד:

ח

חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו. כלומר שחשב ה' להשחית חומת בת ציון תיכף כשנטה קו הבנין כמו שנאמר (ירמיהו ל״ב:ל״א) כי על אפי ועל חמתי הי' לי העיר הזאת מיום בנותי אותה:

ולא השיב. לא חזר ממחשבתו עד שהשחיתה: )(

ט

טבעו בארץ שעריה. ראו כמה עון ביטול תורה גורם כמו שאמרו חז"ל ויתר הקב"ה על עון ע"ג ולא ויתר על עון ביטול תורה וזהו אמר כאן טבעי בארץ שעריה כי השערים נטבעו ולא שלטו בהם יד אויב מחמת שחלקו כבוד לתורה ופתחו עצמם שיכנס הארון כמ"ש חז"ל:

ושיבר בריחיה. של השערים שלא יעכבו טביעת השערים משא"כ מלכה ושריה בגוים שלטו בהם יד האויבים מחמת החטא ביטול תורה וזה אמרו אין תורה:

גם נביאיה לא מצאו חזון. כלומר אף בעת שלא קיבלו הנביאים עדיין נביאות קשות הנקרא חזון והי' להסרב טוב ואעפ"כ ביטלו התורה. ולכך ישבו וגו':

י

ישבו לארץ וגו'. כל כך הי' העון ביטול תורה גורם עד שהושיב נבוכדנצר הזקנים דהיינו הסנהדרין לארץ:

בתולת ירושלים. ואפילו הצדיקים שלא טעמו טעם חטא המכונין בשם בתולת ירושלים נלכדו בעוונם והורד ראשן לארץ וחגרו שקים:

יא

כלו וגו' עולל ויונק ברחובות. אמר הנביא שהחטא ביטול תורה גדול כל כך עד שגרם עונשים אפילו לעוללים ויונקים שלא טעמו טעם חטא ועי"ז כלו בדמעות עיני:

יג

מה אעידך. עפירש"י והדברים נאמרים הרבה בכפל וגם לשון מה אעידך קשה. ונראה שבא להפליג הן העונש והן החטא והן הנחמה שיהיה לישראל ועל החטאים אמר מה אעידך כלומר מה אעיד לך על חטאך כי הוא ללא צורך לראיה כי המפורסמות א"צ עדות וראיה ונגד העונש המופלג אמר מה אדמה לך כי שם דמה נאמר על הדמות בענין כמ"ש הרב המורה בחלק ראשון כלומר לא בא מעולם שום דמיון בענין לעונש מופלג כמוך. ונגד הנחמה שיהיה להם לעתיד אמר מה אשוה לך ואנחמך שלא יהיה לשום נוצר שום השתוות אפי' בעצמות כי יזכו להיות רוחניים יותר ממלאכי השרת ולזה אמר בתולת בת ציון כי לעתיד יהיו כולן צדיקים המכונים בשם בתולות שלא טעמו טעם חטא:

כים שברך. ממשיל יסורים הבאים לישראל לים כי כמו שהים בולע כל המימות כך הישראל בולעין כל היסורין ואינן כלין כמשז"ל חצי כלין והם אינן כלין משא"כ האומות כלין כשמגיע עליהם העונש:

מי ירפא לך. שישראל אין להם רופא אחר רק הן מרפאין עצמן כאשר שבין בתשובה:

יד

נביאיך חזי וגו'. אמר זה נגד מ"ש למעלה מה אעידך על החטאים אמר שסיבת חטאך הי' ע"י מה שנביאיך חזו לך שוא וגו':

טו

הזאת העיר. כל כך החטיאך עד שכל האומות תמהו על גודל חטאך ואמרו הזאת העיר שאמרו עליה כלילת יופי הוא מלוכלך עתה בחטאים כל כך:

טז

אמרו בלענו. אמר זה נגד הפלגת העונש שאמר למעלה מה אדמה לך ואמר שכ"כ הי' העונש בהפלגה עד שאמרו האייבים בלענוהו: )( (יז) אשר זמם, שקיים כל הקללות שנאמר בתוכחה ואפי' אותן אשר לא נכתבו רק הי' במחשבה כענין שאמר גם כל מכה אשר לא כתובה בספר וגו' ועם כל זה ראה גודל חסדו עמנו:

בצע אמרתו. בצע הוא לשון חילוק כלומר שחילק אמרתו כי בתוכחה כתיב עד השמדך וחילק אמרתו וביטל הקללה דעד השמדך ושפך חמתו במה שהרס הביהמ"ק ולא חמל ושמח עליך אויב ובמה שהרס קרן צריך:

יח

צעק לבם. ומחמת הצרות הללו שהיו גדולים עד למאוד צעק לבם אל ה' עד שנתבטל מהם קללות עד השמדך. ועתה מדבר הנביא אל חומת בת ציון שתוריד כנחל דמעה וגו':

כ

ראה ה' צרותי והביטה על כל העונשים והצרות שהבאת עלי:

למי עוללת כה אם תאכלנה. למי מהאומות עוללת עוד כצרה זו אם אירע גם להם שהאכלנה נשים פרים:

אם יהרג. זהו תשובת השכינה כמו שפירש"י:

כב

תקרא וגו' פליט ושריד. הכתוב הזה תמוה מאוד כי ח"ו לומר שלא נשאר שריד ופליט כי אפילו שיבטא לא כלה וגם לשון תקרא תמוה. ונראה שהוא מוסב למעלה על קובלנת ישראל שאמרו למי עוד מהאומות עוללת כה והשיב הקב"ה אם יהרג וגומר ע"ז אומרת הכנס"י ומתנצלת הלא אם תקרא ותזמין למשפט מגורי מסביב היינו כצ שכני הרעים שיביאי יחד לדין כיום מועד שיאספו כולם למשפט כמו שנתאספו ביום מועד היינו ביום יעידת גייסות כשנתאספו עלי והיית שופטם באף כאשר נשפטתי אני ודאי שלא היה נשאר מהם ביום אף ה' שריד ופליט מגודל רעתם אך אין אתה שופט אותם כלל ואותי שפטת כל כך באף על ידם עד שכל אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.