מראי מקומות/איכה/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
· מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
אלשיך |
פסוק ט[עריכה]
טבעו בארץ שעריה וכו'. דרש בפסוק זה דרש רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (חיזוק, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ו) שבמדרש דרשו על טביעת השערים שזכו לכך כיון שחלקו כבוד לארון. ועוד אמרו חז"ל (נדרים פא.) דבר זה שאלו לנביאים ולא פירשוהו, על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, ולא פירשוה עד שפירש להם הקב"ה בעצמו. ולפי זה יש לבאר שכשהלכו ישראל בגולה ראו את מלכי ישראל הולכים כבולים לגולה ואילו שערי בית המקדש טבעו כדי שלא תשלוט בהם יד אוהב, ואומר הפסוק 'טבעו בארץ שעריה' וכנגד זה 'מלכה ושריה בגוים' והטעם לכך הוא כי 'אין תורה' ורק השערים שחלקו כבוד לארון ניצלו. ומוסיף הפסוק 'גם נביאה לא מצאו חזון' שהרי דבר זה לא נתפרש לנביאים, ורק 'מהשם' נגלה הדבר.