מראי מקומות/איכה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
משך חכמה
פלגי מים
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png איכה TriangleArrow-Left.png ב

פסוק ט[עריכה]

טבעו בארץ שעריה וכו'. דרש בפסוק זה דרש רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל (חיזוק, שנת העשור, שער ראשון, פ"א עמוד ו) שבמדרש דרשו על טביעת השערים שזכו לכך כיון שחלקו כבוד לארון. ועוד אמרו חז"ל (נדרים פא.) דבר זה שאלו לנביאים ולא פירשוהו, על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי, ולא פירשוה עד שפירש להם הקב"ה בעצמו. ולפי זה יש לבאר שכשהלכו ישראל בגולה ראו את מלכי ישראל הולכים כבולים לגולה ואילו שערי בית המקדש טבעו כדי שלא תשלוט בהם יד אוהב, ואומר הפסוק 'טבעו בארץ שעריה' וכנגד זה 'מלכה ושריה בגוים' והטעם לכך הוא כי 'אין תורה' ורק השערים שחלקו כבוד לארון ניצלו. ומוסיף הפסוק 'גם נביאה לא מצאו חזון' שהרי דבר זה לא נתפרש לנביאים, ורק 'מהשם' נגלה הדבר.

·
מעבר לתחילת הדף