פירוש הרמב"ם/ראש השנה/כ/ב

פירוש הרמב"ם ראש השנה כ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ליה אבוה דרבי שמלאי לשמואל ידע מר האי מילתא [דתנן] (דתניא) בסדר העבור וכו'. כי סליק רבי זירא וכו' וזה שאמר אבוה דרבי שמלאי לפני רבינו שמואל מחשבין את תולדותיהן נולד קודם חצות בידוע שנראה קודם לשקיעת החמה (למאי נפקא מינה לאכחושי סהדי. צריכין אנו לבאר תחלה מפני מה אם נולד קודם חצות נראה קודם לשקיעת החמה) ובאיזה מקום ראיה זו ומאי הוא המולד ואחר כך אנו מפרשין דרך ההלכה. צריך אתה לידע שהגלגלים עשרה זה בתוך זה גלגל הראשון שאנו רואין הוא גלגל הירח שני לו (למעלה הימנו) [וסמוך לו] גלגל ככב שלישי לו שלמעלה הימנו [גלגל] נגה רביעי גלגל חמה חמשי גלגל מאדים ששי גלגל צדק שביעי גלגל שבתאי שמיני גלגל הככבים הקבועים כגון כימה ועש וכסיל גלגל תשיעי הוא שבו שנים עשר מזלות גלגל עשירי הוא (גלגל) החוזר שמהלך בכולן והוא סובב בכ"ד שעה הילוך שוה עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. וזה שאנו אומרים [כי] בתקופת טבת השמש במזל פלוני בתקופת ניסן במזל פלוני בחדש פלוני במזל פלוני. וכן שבעת הככבים לאו למימרא דבגופו של מזל הוא דהא השמש בגלגל רביעי והמזלות בגלגל תשיעי אלא כשהיה [לצפון עולים ויורדים] המזל בגלגל שלו מכוון כנגד [מזל] משנים עשר מזלות אמרינן במזל פלוני הוא מהלך כלומר כנגדו. וכן הירח וכן שאר הככבים שהם שבתאי צדק מאדים חמה נגה ככב לבנה וכל ככב (וככב) מהלך בגלגל שלו לפי רוב היקף גלגלו ולפי קטנו מי שהוא בגלגל עליון מהלך בימים הרבה וכל גלגל שהוא (גדול) [למעלה] מחברו מהלך בגלגלו יותר מגלגל חברו ולפיכך השמש מהלכת בגלגל שלה בשנה אחת [ושבתאי בשלשים שנה לפי שהשמש בגלגל רביעי] ושבתאי בגלגל שביעי וכן נמי מהלכת השמש גלגלה בשס"ה יום ורביע יום והירח (בשמנה ועשרים) [בכ"ט] יום לפי שגלגל חמה גדול מגלגל לבנה. ומן הצורה הזאת יתבאר לך שכל גלגל שלמעלה גדול משלמטה. וזו היא צורת הגלגלים והמזלות וצורת הארץ [*ב]תבנית:תמונה להוספה

וצריך אתה לידע שזה שאנחנו צרים גלגלים [הללו] גלגל בתוך גלגל אחד לככב אחד לאו למימרא שכך היא צורתם וכך הם הגלגלים שאין לככב אחד אלא גלגל אחד לא אלא גלגלים הרבה יש יותר מזה הצורה. מיהו עשרה גלגלים הללו הם גלגלים שהככבים מהלכין בהן ויש לכל ככב וככב גלגלים אחרים נוטין [כנגד גלגל האחד] (לצפון ועולין ויורדין וגלגלין מכוונין כנגד גלגל החוזר) וגלגלים (אינם) מכוונים חוץ מגלגל של עצמו של ככב מהלך בו. וצריך אתה לידע שהשמש יש לה שני גלגלים והירח שלשה ושבתאי צדק מאדים כל אחד יש לו ארבעה גלגלים (וככב ונגה כל אחד מהם יש לו חמשה גלגלים) ומן הגלגלים הללו [יש מהן] שהן סובבין כל הארץ והארץ בתוכן ומהם גלגלים (שהן אינן סובבין הארץ) [שהם סובבים ואינם מקיפים כל הארץ]. ועשרה גלגלים שצרנו אותם שהם גלגלים שהככבים מהלכין בהן סובבין הן בארץ ולו היינו צריכים לצורת גלגלים הללו היינו צרים אותם ומבארים אותם. וצריך אתה לידע שהשמש והירח ושאר הככבים מהלכין ממערב למזרח כל אחד בגלגל שלו והגלגל העשירי מהלך בהם כשני בני אדם שרצים זה לקראת זה ולפיכך אנו רואין השמש זורחת בתחלת היום במזרח ושוקעת במערב שהגלגל החוזר הוא משקיעה והוא מזריחה והיא מהלכת גלגלה בשס"ה יום ורביע יום מעלה פחות חלק בכל יום לפי קירוב החשבון. ומשלו משל בהילוך השמש והירח בגלגלה כנמלה המהלכת על גבי הרחיים הגע עצמך כאלו רחיים סובבים מן המזרח למערב ונמלה מהלכת על גבה מן המערב למזרח בנחת לפי הילוכה נמצאת הרחיים מוליכין הנמלה ומביאין אותה כמה פעמים והנמלה [לא] הלכה בעגול הרחיים אלא דבר מועט וכשתתן לבך לדבר זה תראה אותו דבר ברור הוא. וצריך אתה לידע שבזמן שתתקבץ הלבנה עם החמה (פירוש) שיהיו זה כנגד זה במעלה אחת חשבינן לה כאלו מתה מפני שהיא באותה שעה אפלה עד מאד מפני שאור הלבנה מאור החמה הוא ומאור החמה הלבנה מאירה שאור החמה נכנס תחת הלבנה ומאירה. ובזמן שהלבנה כנגד החמה מכוונת נעשה כמי שתלה תריס בשמש כשתביט למעלה מן התריס תראה אותו (מאיר שהשמש זורחת עליו וכשתביט למטה מהתריס תראה אותו) אפל שנעשה מחיצה לשמש. כך כשיהיה הירח מכוון כנגד השמש נמצא חציו מלמעלה כנגד השמש מאיר עד מאד וחציו מלמטה כנגד הארץ אפל עד מאד מפני שנעשה בפני השמש כמחיצה. וזו היא צורת הירח מכוון כנגד השמש וחציו שלמעלה מאיר וחציו שלמטה אפל [*ג]תבנית:תמונה לוהוספה

ומן הצורה הזאת יתבאר לך למראית העין שבזמן שהן זה כנגד זה חציו שכנגד הארץ אפל עד מאד ומפני שכשיתקבץ עם השמש שהוא אפל לגמרי חשבינן ליה כמת וכשיתחיל לזוז (מעל) [מתחת] השמש [מעט] אפילו חלק אחד יאיר ממנו מעט כחוט השערה מפני שכיזוז הירח אור השמש נכנס ומאיר לו ואף על פי שאי אפשר לו שיראה באותה שעה שתזוז מתחת (הארץ) השמש מפני שאנו יודעין שנגלה ממנו דבר מועט חשבינן ליה כאלו נולד וזו הוא המולד כלומר כשיזוז השמש מעל הירח מעלה אחת. וזאת היא הצורה [*ד]תבנית:תמונה להוספה ולמראית העין יתבאר לך מצורה זו שבזמן שיזוז [הירח מתחת] (מעל) השמש מאיר ממנו חוט אחד ונראה אותו חוט על הארץ. ואם תבקש לעמוד על עיקר דבר זה הבט בירח לילה ראשונה ושניה מן החדש תראה אותו כאלו אפל כמי שמכסה אותו [דבר] והחוט אחד ממנו המאיר הוא המולד.

ואחר שפרשנו עיקר הדברים אנו מפרשים דברי אבא אבוה דרבי שמלאי דאמר מחשבין את תולדותיו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה פירוש אם זז מעל השמש קודם שש שעות ביום נראה קודם לשקיעת החמה לבני ארץ ישראל דהא קיימא לן דלבני ארץ ישראל שית מחדתא מכסי [סיהרא]. ואם היה המולד קודם חצות נשארו מן היום שש שעות גמורות הם שמכסי לבני ארץ ישראל ויראו אותו קודם לשקיעת החמה מפני מעלות שהלך באותן שש שעות ונמצאת חמה שוקעת במערב והוא עדיין לא שקע. וזאת היא צורת החמה שוקעת במערב ועדיין לא שקע הירח [*ה]תבנית:תמונה להוספה וזה שאנו צרים השמש והירח בשני גלגלים זה תחת זה לאו למימרא שכן הוא שכבר פירשנו למעלה שהשמש בגלגל רביעי והירח בגלגל ראשון [סמוך לארץ]. וזה שאנו צרים שני גלגלים בלבד כדי שיהיה הדבר נכר לעין. ומן הצורה הזאת יתבאר לך שבזמן שיש בין השמש והירח הפרש השמש שוקעת והירח עדיין לא שקע. נולד אחר חצות אפילו בחלק אחד נמצאו אותן שש שעות שנשארו מן היום חסרים חלק וקיימא לן דשש שעות [גמורות] מכסי לבני ארץ ישראל מחדתא ואין השמש מספקת לשקוע אלא [אם כן] הוא נמי התחיל לשקוע אחריה ואי אפשר לרואה לכוון ולראות. ואחר שפירשנו דברי אבא אבוה דרבי שמלאי אנו חוזרין לדרך ההלכה.

כי סליק רבי זירא שלח להו צריך שיהיה לילה ויום מן החדש. פירוש אין עושין ראש חדש אלא אם כן היה ליל ראש חדש ויום ראש חדש אחר המולד כגון אם היה המולד בשעה ראשונה מליל שבת הוא שקובעין ראש חדש בשבת אבל אם היה המולד בשעה שניה מליל שבת או בשלישית או בעשירית וכל שכן בשעה ראשונה מיום שבת או בשניה ובשלישית אין קובעין ראש חדש בשבת אלא באחד בשבת. ואתמיהנן וזו שאמר אבוה דרבי שמלאי לפני רבינו שמואל מחשבין את תולדותיו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה לא נולד קודם חצות בידוע שאינו נראה סמוך לשקיעת החמה למאי נפקא מינה . כלומר מאחר דאמרינן דכל מולד שיהיה ביום דחוי הוא עד שיהיה בתחלת הלילה מאי אתא אבוה דרבי שמלאי לאשמועינן בחצות וקודם חצות והא דיחוי אצלך כל מולד שיהיה ביום בין קודם חצות בין אחר חצות. ופריק רב אשי לאכחושי סהדי פירוש לא אתא אבא אבוה דרבי שמלאי לאשמועינן דאם נולד קודם חצות אותו היום ראש חדש אלא דיחוי הוא ולא אתא אלא לאשמועינן (שמעתא) דאכחישנן בה סהדי. שאם חשבנו וידענו כי אחר חצות נולד ביום כ"ט ובאו עדים ואמרו ראינוהו ליל שלשים בידוע דכחשי שאי אפשר שיראה כדאמר אבוה דרבי שמלאי. וקשיא לן האי מימרא טובא דהא אמר רבי זירא אם היה המולד בשעה ראשונה אותו היום ראש חדש ודבר זה לא נתברר לנו כלל דהא קיימא לן כזה ראה וקדש והחשבון והראיה כהדדי נינהו וכדאמר לאכחושי סהדי ואם היה המולד בליל יום שני בהחלת הלילה האיך עושין ראש חדש יום שני (הא אי) אפשר שנראה בליל יום שני בשעת המולד הא קיימא לן דאחר המולד בשש נראה כדאמרינן נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעת החמה. ועוד אמאי מתמיהנן עליה בדברי רבי אבא אבוה דרבי שמלאי אפשר שזה שאמר מחשבין את תולדותיו נולד קודם חצות בידוע שנראה סמוך לשקיעה החמה נולד אחר חצות בידוע שלא נראה סמוך לשקיעת החמה לאו לעצמו אמר לקבעו או לדחותו לא שאי אפשר שאם היה המולד בחצות או קודם חצות ביום שני שיהיה אותו היום ראש חדש שאי אפשר שנראה בליל שני קודם שנולד ואין מחשבין תולדותיו אלא ליום שאחריו שאם היה המולד ביום שני בידוע שנראה בליל שלישי ויהיה ראש חדש יום שלישי ואם היה המולד ביום שני אחר חצות בידוע שלא נראה בליל שלישי ויהיה ראש חדש יום רביעי אבל יום שני עצמו אי אפשר שיקבע בו ראש חדש שאי אפשר שנראה בליל יום שני קודם המולד. ואם תאמר שזו היא התימה שכיון שאמר רבי זירא שאם היה המולד בתחלת הלילה יקבע ראש חדש באותו יום עצמו אתמהינן בדברי רבי אבא אבוה דרבי שמלאי דאמר מחשבין אח תולדותיו דשמעית מינה שיום המולד עצמו אין קובעין בו אלא ממנו למדין אם יהיה ראש חדש למחר או לא. מאי אהדר ליה רב אשי ומאי פרוקא פריק לאכחושי סהדי. וכללו של דבר קשיא לן האי מימרא טובא.

אמר רב נחמן [אמר רבי זירא] כ"ד שעות מכסי סיהרא לדידן. פירוש לבני בבל, שית מעתיקתא ותמני סרי מחדתא (פירוש שש שעות קודם המולד קודם שיתקבץ עם השמש מפני שאור השמש מכסה אותו ותמני סרי מחדתא) פירוש אינו נראה (בבבל) עד שמנה עשרה שעות אחר המולד. לדידהו שית מחדתא ותמני סרי מעחיקתא (פירוש לבני ארץ ישראל אחר המולד בשש שעותנראה כדאמרימן לעיל ותמני סרי מעתיקתא) פירוש קודם המולד בשמעה עשר שעות מכסי ואינו נראה בארץ ישראל. וצריכין אנו לפרש (למה למי ארץ ישראל מכסי שית מהדתא ותמני סרי מעתיקתא ולבני בבל איפכא. צריך אתה לידע שארץ ישראל סמוכה למערבו של עולם) הרבה מכל הארצות כדאמרינן בכמה דוכתי כי אתא ר' פלוני (ממערבא) [אמרי במערבא] וכדאמר רבי (עקיבא) [אבא] שכינה במערב. ובבל סמוכה למזרח כדכתיב "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער" (בראשית יא ב) והיא בבל כדאמרינן למה נקרא שמה (בבל) [שנער] שכל מימי מבול ננערו לשם (זבחים קיג:) [ולמה "שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ" (בראשית יא ט)] ואף על פי שבבל נוטה מאמצעו של עולם שהוא המקום המכוון למזרח וירושלם למערב ובבל נוטה מאותו מקום למערבו של עולם מעט מיהו בבל קרובה מן המזרח יותר מארץ ישראל וארץ ישראל נוטה כנגד מערב (הרבה) מכל הארצות. והירח בתחלת החדש נראה במערב סמוך לשקיעת החמה לילה ראשונה ושניה ושלישית עד לילה רביעית נראה באמצע הרקיע נמצא בתחלה החדש שהוא במערב קרוב אצל בני ארץ ישראל שהם במערב ומשום הכי רואין אותו אחר שש שעות אף על פי שהוא קרוב לשקיעת החמה מפני שהירח במערב קרוב הוא אצלם ורואין אותו. ולבני בבל רחוק [הוא] שהוא במערב והם במזרח ואינם רואין אותו עד שיתרחק הרבה מן השמש ויהיה עולה מעט מן המערב. וזו היא צורת הירח בתחלת החדש ובני ארץ ישראל רואין אותו ובני בבל אין רואין אותו [*ו].תבנית:תמונה להוספה

ולמראית העין יתבאר לך מצורה זו שבני ארץ ישראל רואין אותו סמוך למולד. ואף על פי שלא נתרחק הרבה אלא אחר שש שעות מפני שהן קרובין מן השמש הרבה אחר שמנה עשרה שעות מפני שהן במזרח ואחר שמנה עשרה שעות נגלה לכל (וזה שצרנו בבל סמוכה למזרח כדי שיהיה נכר הדבר למראית העין) וזה שצרנו גלגל חמה וגלגל לבנה תחתיו כדי שתהא [הצורה] ברורה לרואה. וזו היא צורת הירח ובני בבל מאין אותו [*ז]תבנית:תמונה להוספה ומן הצורה הזאת יתבאר לך שבזמן שמתרחק הירח מעל השמש יפה יפה אחר שמנה עשרה שמות נראה בבבל וכן [נמי] לבני בבל אין מכסי מעתיקתא אלא שש שעות מפני שבסוף החדש כשהירח קרוב מן השמש הירח עולה שחרית במזרח קודם השמש ומפני שבבל במזרח רואין אותו ואין נסתר מהם עד שיקרב (מן) [אל] השמש יפה יפה ולא יהיה ביניהן מהלך שש שעות אבל אם יהיה בינו ובין השמש שש שעות נראה לבני בבל כשהוא עולה שחרית במזרח ואינה נראית לבני ארץ ישראל מפני שהם מערביים והוא רחוק אצלם. וזה הוא צורת הירח עולה במזרח קודם השמש שש שעות ולבני בבל רואין אותו ולבני ארץ ישראל אין רואין אותו [*ח]תבנית:תמונה להוספה ולמראית העין יתבאר לך מצורה זו שבסוף החדש בזמן שהירח עולה מן המזרח בשחרית כשיתקרב מן השמש אף על פי שאין ביניהן אלא מהלך שש שעות כמו שצרנו נראה בבבל ואינו נראה בארץ ישראל מפני שרחוק הוא אצלם. ומשיקרב לשמש ויהיה ביניהם פחות מי"ח שעות אינו נראה בארץ ישראל כלל אבל קודם שיקרב מן השמש בשמנה עשרה עדיין נראה בארץ ישראל. וזו היא צורת הירח קודם שיקרב מן השמש בי"ח שעות בסוף החדש ונראה אף בארץ ישראל [*ט]תבנית:תמונה להוספה ולמראית העין יתבאר לך מצורה זו (שבזמן) שיש בין הירח [ובין השמש] הפרש גדול מהלך י"ח שעות נראה אף בארץ ישראל. ודברים הללו פשועים הם וזה שצרנו בהם צורות הרבה כדי שיהיו הדברים נכרים למראית העין שלא ידע צורות הגלגלים ומהלך השמש והירח.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף