פירוש המשנה לרמב"ם/תמורה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירוש המשנה לרמב"םTriangleArrow-Left.png תמורה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

א[עריכה]

הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם כו': הכהנים ממירין בשלהן וישראל ממירין בשלהן כו': מה שאמר הכל ממירין כך סדורו הכל עושין תמורה אם המירו ואפילו יורש אם המיר בקרבן שהניח מורישו עושה תמורה וכבר בארנו בתחלת מכות שלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו ותמורה לאו שניתק נעשה ומה שחייבו ללקות עליו היות הלאו כולל לכל בני אדם והוא שנאמר ולא ימירנו ועשה שבה שהוא והיה הוא ותמורתו יהיה קודש אינו כולל הכל כמו הלאו לפי ששותפין וצבור אינם עושין תמורה ולפי שלא השוה לאו שבה לעשה שבה לא היה דינו כדין לאו שניתק לעשה לפי שכל המימר לוקה ואין כל מימר עושה תמורה וכבר בארנו בתחלת מכות מה שאמרו כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם וא"ר עקיבא כמו שהקדושה לא תחול אלא לדבר שיש בביתו כך התמורה צריך שתהא בביתו ובכור אינו בביתו מעיקרא אלא בביתו של ישראל והלכה כר"ע:

ב[עריכה]

ממירים מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר כו': ממירין אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד כו': ראיה על זה מה שאמר בהמה בבהמה ושם בהמה נופל על מינים רבים זכרים ונקבות וראיתו על בעלי מומין ממה שנאמר טוב ברע שהקדים טוב ברע רוצה לומר שהיה טוב בתחלה ונעשה רע רוצה לומר שאירע בו המומין ולפיכך יעשה תמורה אבל אם קדם מום להקדישו ולא חלה עליו קדושה לא יעשה תמורה כמו שבארנו בשני מבכורות והלכה כחכמים:

ג[עריכה]

אין ממירין אברים בעוברים ולא עוברים באברים כו': דע שהמקדיש עובר הרי הוא מוקדש ואפילו קדשי מזבח ואין הלכה כר' יוסי בענין התמורה:

ד[עריכה]

אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ כו': כבר בארנו ההלכה הזאת בדיוק בחמישי מתרומות ובאר הגמרא בה כאן דבר פשוט והוא שאם נפל שאור של חולין ושל תרומה בתוך העיסה והחמיצה משתיהן כאחת לא תהיה העיסה ההיא מדומעת כמו שנתבאר העיקר בשני מערלה עד שיהא משאור של תרומה לבדו להחמיץ וכן ג' לוגין מים שאובים שנפלו למקוה שפוסלים אותו כמו שזכרנו פעמים אם נפלו מארבעה וחמשה כלים אינם פוסלים עד שיהיו כולם מג' כלים או פחות זה דעת ר' יוסי בן חוני ואינו אמת וזהו שאמר לפי חשבון כלים ויוסי בן חוני הוא ואין באותו המאמר דבר שיפסיד שום דבר ממה שזכרנו בחמישי מתרומות:

ה[עריכה]

אין מי חטאת נעשין מי חטאת אלא עם מתן אפר כו': אמר שמי חטאת אינם מי חטאת וחייבין בדיני מי חטאת בטומאה וטהרה אלא כשנותנין אפר הפרה על המים לפי שנאמר ונתן עליו מים חיים ולא בא אלא לערב האפר במים וכן אמרו לערבן הוא דאתא אבל דינו שיהיו המים בכלי ויתן עליהם האפר והוא מה שאמרו חכמינו ז"ל מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה ובית הפרס והוא המקום שיש בו טומאת מת אבל לא דקדקו עליו על מקומו המיוחד לפיכך יהא כל המקום ההוא מסופק ועוד יתבארו דינו לגמרי בשני הפרקים מאהלות ושם יתבאר שכל זמן שיתערב עפר בית הפרס בקרקע אחר לא יהיה אותו הקרקע השני בית הפרס ומה שאמר ולא תרומה הוא דעת האומר שעכ"פ השותפים שתרמו זה אחר זה אין תרומת שניהם תרומה וכבר בארנו בשלישי מתרומות שדבר זה נדחה וחכמים מביאין ראיה ממה שנאמר והיה הוא ותמורתו ולא תמורת תמורתו ור' יהודה אומר יהיה לרבות הולד וחכ"א יהיה לעשות שוגג כמזיד והלכה כחכמים ודע שפסק ההלכה מימר וחוזרין וממירין באותה הבהמה הראשונה בעצמה שאם המיר בה אלף בזה אחר זה או בבת אחת הכל תמורה:

ו[עריכה]

העופות והמנחות אינם עושין תמורה כו': אמר רחמנא בתמורה ואם בהמה אשר יקריבו ממנה לא יחליפנו ולא ימיר אותו אח"כ חזר וייחד המעשר שהוא מעשר בהמה ואמר לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו וכבר בארנו בסוף בכורות שאין השותפים חייבים במעשר כמו שבארנו שם:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.