פירוש המשנה לרמב"ם/תמורה/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ תמורה ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף משנה מפרשי הפרק שנדפסו על הדף רע"ב תוספות יום טוב תפארת ישראל - יכין מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם הון עשיר רש"ש דפים מקושרים

א

יש בקרבנות היחיד מה שאין בקרבנות הצבור כו': אם אתה זוכר כל מה שהקדמנו בתחלת הסדר הזה יתבאר לך כל המאמר הזה וכבר ידעת העיקר המפורסם שהוא עבר זמנו בטל קרבנו ולפיכך אין הציבור חייבין באחריות הקרבנות ר"ל התמידין והמוספין וכן כל מה שיש לו זמן קבוע אין חייב עליו באחריות והוא דוחה את השבת ואת הטומאה והוא שהיו רוב הכהנים טמאים הרי הם מקריבין את הקרבנות בטומאה כמו שבארנו בשביעי מפסחים. והטעם שנתן ר' מאיר הוא טעם אמיתי ושגור ואין חולק על זה:

ב

חטאת היחיד שכפרו בעליו מתות ושל צבור אינן מתות כו': שכפרו הבעלים הוא שיפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת והקריבה ואחר כך נמצאת הראשונה: וממה שזכרנו כבר במסכת הזאת יתבאר לך שחטאת הצבור לא יהיה לה ולד לפי שכל קרבנות ציבור זכרים ואפילו חטאת כמו שבארנו בקצרה בתחלת הסדר הזה ואי אפשר ג"כ שתהא לחטאת הצבור תמורה לפי שאין הצבור עושין תמורה כמו שהקדמנו ואי אפשר לומר גם כן בחטאת צבור שמתו בעליה לפי שאי אפשר שימות ציבור ועיקר בידינו שבט לא בטיל כל שכן ישראל כולו אבל שכפרו הבעלים ושעברה שנתו הרי זה אפשר בצבור אבל לא נאמרו בפירוש אם חייבת חטאת צבור בכך או אינו נוהג אלא ביחיד וקבלה ביד כלנו ממשה רבינו שחמש חטאת מתות. ר"ש יליף סתום ממפורש ואומר כמו שאותן שלש מינים אינן נוהגים בצבור כך אלו השנים ורבי יהודה לא יליף אלא אמר מה שאפשר להיות מחמשת המינין בצבור יהיה ומה שאי אפשר אי אפשר והלכה כרבי שמעון:

ג

חומר בקדשים מבתמורה ובתמורה מבקדשים כו': כבר בארנו מה שאמרנו קדש יהיה לעשות שוגג כמזיד ואינו כן בענין ההקדש כמו שבארנו בשלישי מתמורה ענין מה שאמר רבי אלעזר לא מקדישין שהממיר באחד מאלו לא נתקדשה אותה תמורה וכן אם היתה הבהמה הראשונה אחת מאלו אחר כך המיר בה בהמה תמימה לא נתקדשה התמורה לפי שאין בבהמה הראשונה קדושה שמחמתה תתקדש תמורתה וזהו ענין מה שאמר לא מקדישין ואפשר שתהא בהמה ראשונה על הסדר הזה כגון שהקדיש בהמה ואח"כ נטרפה או הקדיש ולד ויצא דרך דופן או שהיה ולד קדשים ואפשר בו שיהא כלאים וטומטום ואנדרוגינוס ויהיה ענין מאמרו ולא מקדישין ואפילו לדעת ר' יהודה שאומר ולד עושה תמורה כשיהיה הולד הזה כלאים או טומטום או אנדרוגינוס אינו עושה תמורה לפי שאלו החמשה על דעת ר' אלעזר הם כמו בהמה טמאה שאין ראוי לקרבן ממנה לפיכך אין קדושה חלה עליהם ולא השבת בעל מום לפי שבעלת מום יש מהם שהיה ראוי לקרבן ויש במינו קרבן והלכה כר' יוסי וכר' אלעזר ואין חולק עליהם במאמר הזה:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.