פירוש המשנה לרמב"ם/יבמות/יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ יבמות יג

א

ב"ש אומרים אין ממאנין אלא ארוסות כו': שיעורו או תמאן ותנשא ר"ל כשממאנת לא תתארס עד שתגדיל או תמאן ותנשא מיד ובאה הוי"ו במקום או אבל שתמאן ותתארס והיא קטנה אין מתירין אותה ב"ש לפי שא"א לה המיאון פעם שניה לפי שסברתם אין ממאנים אלא ארוסות כמו שנקדם מדבריהם:

ב

איזו היא קטנה שצריכה למאן כו': ענין אמרו אינה צריכה למאן שהיא אינה צריכה למאן בפני ב' אלא שתלך ותעשה רצונה. וזאת שאינה יודעת לשמור היא שתהיה בת שש שנים או פחות ויש לנו לבדוק אותה לפי אומד דעתה ופתיותה אחר השש שנים עד תשלום עשר שנים אבל לאחר העשר שנים הרי היא צריכה למאן אפילו היא סכלה ביותר. והלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס ואין הלכה כר"א אלא שהעיקר אצלנו נושא קטנה הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון בלא גט. וממה שאתה צריך לידע שהבת ממאנת עד שתביא שתי שערות לאחר י"ב שנה ויום אחד לפי שקודם הזמן הזה היא שומא או עד שיודע שהיא איילונית זה הוא כשלא בא עליה בעלה אחר שתים עשרה שנה אבל אם נבעלה לאחר שתים עשרה שנה אינה יכולה למאן ואע"פ שלא מצינו שתי שערות לפי שנוכל לומר שמא נשרו לפי שכבר נקנית בקדושין דאורייתא רצה לומר הביאה כמו שיתבאר בקדושין [פ"א ה"א]:

ג

ד

ה

ר"א בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כו': הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה כו': הממאנת באיש ונשאת לאחר כו':

ר"ל רבי אליעזר אומר במאמרו כשעכב האיש והוציאה בגט הרי היא כאשתו ואסור בקרובותיה, וכשמיאנה ולא היה לאיש שום עכבה הרי זו כאילו אינה אשתו ומותר בקרובותיה, וכבר באר זה על דרך הדמיון:

ו

המגרש את האשה והחזירה מותרת לייבם כו': אמרו החזירה אסורה ליבם ר"ל כשהחזירה כשהיא קטנה ומת ועדיין היא קטנה לפי שגרושיה גרושין גמורין והחזרתה אינה גמורה אבל אם החזירה והיא גדולה או היא קטנה וגדלה אצלו ואח"כ מת מותרת ליבם. ואין הלכה כרבי אליעזר:

ז

שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות כו': והלכה כרבי אליעזר:

ח

מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת כו': העקרים אשר נבנו עליהם אלו המשניות הם כשאדם יש לו נשים רבות ונשאו כל אחת מהן נשואין גמורין ביאת אחת מהן או חליצתה פוטרת צרותיה ואם היתה כל אחת מהן נשואות נשואין שאינן גמורין וחסרון נשואיהן שוה בכולן כגון שתהיה כל אחת מהן קטנה או כל אחת מהן חרשת ביאת אחת מהן פוטרת צרתה שהחליצה א"א לפי שחרשת לא תחלוץ ואמרו וכן שתי חרשות ר"ל ששתי חרשות ביאת אחת מהן פוטרת צרתה והוא ענין מאמרם מאי וכן אביאה ואם היתה אחת מהן קטנה ואחת חרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה לחלוק צדדי גרעון הנשואין ואם היו לו לאדם נשים מהן בנשואין גמורין ומהן בנשואין שאין גמורין ביאת הנשואה נשואין גמורין או חליצתה פוטרת צרותיהן וביאת מי שאין נשואיה נשואין גמורין או חליצתה אינה פוטרת צרתה שנשואיה נשואין גמורין אבל תפטור למי שנשואיה נשואין שאינן גמורין שהיא כמותה כמו שבארנו ומן הדמיון שאמרנו נתבאר לך שקטנה וחרשת אין נשואיהן נשואין גמורין:

מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת כו': ביאת הקטנה פוסלת לביאת החרשת לפי שהיא ראויה לאחר זמן:

י

פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת כו': מבואר הוא שביאת הפקחת קונה יותר לפי שנישואיה יותר גמורין מביאת החרשת:

יא

גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה כו': והלכה כרבי אליעזר:

יב

יבם קטן שבא על יבמה קטנה כו': זה שאמרנו כופין אותו שיחלוץ לה דוקא כשגרשה בגט אבל אם לא כתב לה גט הרשות בידו שיבעיל ויתנהג כמנהג האנשים עם נשותיהם או יכתוב גט ויחלוץ ואם אמרה נבעלתי והוא אומר לא בעלתי אין חוששין לדבריו ואינה צריכה חליצה:

יג

הנודרת הנאה מיבמה בחיי בעלה כו': כל מקום שאמרו כופין ר"ל ותטול כתובתה ומן העקרים האמתיים שתסמוך עליהם שכותבין אגרת מרד על היבמה ואם מרדה ותבעה חליצה תצא בלא כתובה הלכה למעשה בכל בתי דיני ישראל ועל זה העיקר צריך לדון בכל העניינים הנופלות בין היבם והיבמה ועכ"פ כופין אותו כשמרדה. ואמרו בכאן מבקשין אמנם הוא בשביל שתטול כתובתה אם רצה בזה מוטב ואם אינו רוצה כופין אותו לחלוץ ותצא בלא כתובה כמו שבארנו וזה אמת ותסמוך עליו:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.