פירוש המשנה לרמב"ם/בבא מציעא/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ בבא מציעא ז

א

השוכר את הפועלים ואמר להם להשכים כו': והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

ב

ואלו אוכלין מן התורה העושה במחובר לקרקע כו': אמרה תורה בשכיר שהתירה לו לאכול ואל כליך לא תתן וקבלנו בפי' זה הכתוב בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל אין אתה נותן לכליו של בעל הבית אינך אוכל ולפיכך אינו אוכל עד גמר מלאכה וכשיהיה הדבר שהוא עוסק בו תלוש מן הקרקע יש לו לאכול בשעת מלאכתו ולמדנו זה מדקאמר רחמנא לא תחסום שור בדישו וכמו שאוכל שור בתלוש בשעת מלאכה כך יאכל הפועל והראיה על זה ממה שאמר לא תחסום שור בדישו ולא אמר לא תדוש בשור חסום רצונו לומר שלא תהא חסימה בשום פנים לא לשור ולא לאדם:

ג

היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל כו': רבי יוסי ב"ר יהודה אומר מה שור בידיו ורגליו אף פועל בידיו ורגליו. ואין הלכה כרבי יוסי ב"ר יהודה:

ד

היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים כו': אמר רחמנא בפועל ואכלת ענבים ובאה הקבלה ענבים ולא דבר אחר ואמנם התיר להם לאכול בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן לגת לפי שבאותה שעה הם בטלים וכיון שאי אפשר להם בלא אכילה טוב הוא לאכול בשעת הבטלה ולא יאכלו בשעת (גמר) מלאכה ויתבטלו כל זמן שאוכלין וזה לטוב בעל הבית. ומה שאמר ובחמור עד שתהא פורקת רצונו לומר שהבהמה לא ימנעו אותה מלאכול ממשוי שעל גבה כל זמן שהיא טעונה עד שיפרקו ממנה המשוי ובאותה שעה ימנענה מלאכול:

ה

אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בדינר כו': תנא קמא סבר אין מלמדין אותו וחכמים אומרים מלמדין והלכה כחכמים:

ו

קוצץ אדם ע"י עצמו ע"י בנו ובתו הגדולים כו': מי שיש בהם דעת לא יאכלו כפי מה שהתנה עמהן אע"פ שכולן פועלין ואותם שאין בהם דעת יאכלו לפי שאינם יודעים ענין המחילה והמקום זכה להן באכילתן לפי שהפועל משל שמים הוא אוכל ולפיכך הוא עיקר אצלנו לו זכה רחמנא לאשתו ובניו לא זכה להו רחמנא.

ז

השוכר את הפועלים לעשות בנטע רבעי שלו כו': כבר ביארנו במקומו דין נטע רבעי ודין הטבל בסדר זרעים ואם אתה זוכר אותם כל זה מבואר:

ח

שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה כו': ארבעה שומרים הן שומר חנם והשואל נושא שכר כו': שומרי פירות רצונו לומר כשהיו תלושים אבל כשהוא שומר אותם והם מחוברים לקרקע כמו שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלין לא מן התורה ולא מן הלכות המדינה. ואלו הארבעה שומרים דיניהם מפורשים בכתוב בתורה וזה כי מה שנאמר כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים עד סוף הפרשה קבלנו בו שזה הדין בשומר חנם והפרשה השניה והוא שנאמר כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וגו' בזה הקבלה כי הוא בשומר שכר והשוכר לפי שדין שניהם אחד והפרשה השלישית מבוארת שהיא בשואל שנאמר וכי ישאל איש:

ט

זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס כו': כבר נתבאר לך כי שומר שכר והשוכר פטורין מן האונס לפי שאמר הכתוב בהם הטרפה לא ישלם ואינם חייבים גם כן בשבורה ובשבויה לפיכך זכר בהם הדברים שהם אונס. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כידוע הבבלי:

י

מתה כדרכה הרי זה אונס סנפה ומתה כו': מתנה ש"ח להיות פטור משבועה כו': תרגום לענות נפש לסגפא נפש ומה שאמר עלתה ונפלה הרי זה אונס הוא כשתחזק יותר מן הרועה ותכריחתו והוא רוצה להסיר אותה משם ותמלט מידו ותפול אבל אם הניח אותה לעלות ואע"פ שלא העלה אותה אינו אונס. וצוק שם הר גבוה ונתבאר זה ביומא (פ"ז) וכבר ידעת כי נושא שכר והשוכר חייבין לשלם אבדה וגנבה וחייבין שבועה על האונס ולפיכך אמר שאם התנו שלא ישלמו מה שהם חייבין לשלם ולא ישבעו על מה שחייבים עליו לישבע:

יא

כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל כו': כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אלא אם היה התנאי בדבר שבממון כמו שבארנו ומשנתנו זו בדבר שאינו של ממון. כל תנאי שהמעשה בתחלתו הוא שיהיה המעשה שנפל עליו התנאי קודם התנאי כגון שיתן גט לאשתו ויאמר לה הרי זה גיטך ואח"כ יחזור ויאמר לה אם יהא כך וכך תנאי זה אינו קיים וכל שאפשר לו לקיימו בסופו הוא שיתנה בדבר שיוכל לעשותו אבל אם התנה בדבר שהוא מן הנמנע כגון מי שאומר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתעלה לרקיע או תרדי לתהום או תבלעי קנה בן מאה אמה כל אלה התנאים בטלים והרי זה גט כשר וכל אלה עקרים קיימים מוסכם עליהם. והלכה למעשה בכל דין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.