פירוש המשנה לרמב"ם/אהלות/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ אהלות ט

א

תחלת מה שתבין בזה הפרק שהדבור הוא בכוורת גדולה המחזקת מ' סאה או יותר אשר כבר קדם המאמר בה שהיא לא תטמא ושהיא חוצצת בפני הטומאה וכאשר (תטמא) יאמר הנה תוכה טמא או גבה טמא או הכל טמא לא תחשוב שענין זה הטמאותה בעצמה אמנם ענין זה הטמאות הכלים אשר בתוכה או על גבה ולא נצטרך להשיב זה הענין בכל הלכה והלכה והוא שיאמר שכל מה שיהיה נכחי לטומאה הנה הוא טמא וכן כל מה שתחתיה וכל מה שעל גבה הנה הוא טמא לפי שעל גבה הוא ע"ג הטומאה וכל מה שלא יהיה נכחי לטומאה מכלל חללה טהור לפי מה שבתוכה כולה טהור אם לא מה שיהיה נכחי לטומאה וכן הבית כולו טהור לפי שהטומאה מבחוץ אולם אם היתה הטומאה בבית הנה לא יטמא תוך הכוורת לפי שפיה לחוץ ואם היתה הטומאה תוך הכוורת הנה יטמא הבית וכל מה שבכוורת כי הכוורת חללה בתוך הבית והטומאה מגעת בחלל הבית ולא ימנענה הכוורת שיטמא הבית לפי מה שהשרשנו וכמו שביארנו מרביעי מזאת המסכת:

ב

מבואר הוא כי כאשר היתה גבוה מן הארץ טפח תהיה אהל ותאהיל על הטומאה ותביא טומאה לבית וכן אם היתה טומאה על גבה הנה כאילו היא תחת מקצת האהל כי היתה היא והבית דבר אחד אולם תוכה הנה הוא טהור לפי שפיה לחוץ ואמרו הכל טמא ר"ל כל מה שיהיה בבית וכל מה שיהיה בתוכו הנה היא תטמא:

ג

כלי מחולחלת. ירצה חלול בכלי שלם הצדדין תרגום נבוב לוחות חליל לוחין (שמות כז ח) אולם אם היתה פחותה וסתם זה המקום בקש או אפוצה והוא שתהיה שלמה אבל מלאה קש והדומה לה עד שלא ישאר בה חלל טפח הנה היא אז בדמיון חתיכה מן הארץ והיות הטומאה תחתיה או בתוכו כמו אם היתה קבורה בארץ ולזה לא תביא את הטומאה לבית:

ד

זה הדין בכוורת פקוקה או אפוצה אשר אינה כלי ואינה אהל כמו שזכרנו להיותה כאשר האהילה על הטומאה תביא טומאה לבית ואם היתה הטומאה על גבה לא יטמא הבית כי הטומאה מבחוץ ואינה חלולה ונחשוב הטומאה כאילו הגיע תחת קצה האהל כמו שהקדמנו ואמנם היות הטומאה על גבה כמו היותה על שטח הארץ כמו שביארנו ולזה כנגדו עד הרקיע טמא ולא יטמא זולת זה:

ה

אם היה פיה לפנים הנה יתחבר חללה בחלל הבית ותכלול הטומא' לכל מה שיהיה להן יחד וזה הדין גם כן בכוורת מחולחלת כמו שהתנה אחר זה:

ו

ענין הכל טמא כל מה שיהיה בבית או בכוורת ומה שתחתיה ומה שלמעלה ממנה אולם הכוורת עצמה הנה לא תטמא כמו שהשרשנו:

ז

כבר ביארנו שתוכה ותוך הבית דינם אחד מפני היות פיה בתוך הבית וענין אמרו שאין לה טפח ממקום אחד מצד אחד ובתוספתא כל שאין לה טפח מרוח אחד:

ח

כבר ביארנו שהיא כאשר היתה אפוצה הנה היא כמו חתיכה מן הארץ ולזה כנגדו עד לרקיע טמא וכאשר היתה טומאה בתוכה הבית טמא להיות פיה לפנים וגבה טהור לפי שיצא בה הטומאה דרך פיה לבית ולזה יטמא הבית ונשאר גבה טהור לפי מה שהשרשנו בפ' הששי שהטומאה כאשר תראה במקום מה שחוץ מזה טהור:

ט

זה אמנם הוא בתוך הבית ופיה לצד הגג ובינה ובין הגג פחות מטפח אשר הוא שיעור הבאת הטומאה כמו שהתבאר לך:

בין אחת בין שתים. ירצה בו בין שהיתה כוורת או אחת או שתים זו ע"ג זו והעליונה אין בינה לבין הקורות פותח טפח כן ביאר בתוספתא.

י

שקוף. הוא המשקוף העליון אשר קראו הכתוב משקוף היתה הטומאה תוך הכוורת תחת המשקוף פותח טפח הנה הטומאה תצא חוץ לבית לפי שאין בינה לבין המשקוף טפח אולם אם היתה טומאה בבית הנה כל מה שתוך הכוורת טמא לפי שהטומאה תצא מן הבית דרך פתחו ותטמא מה שבכוורת וטעמו לפי שדרך הטומאה לצאת:

יא

עוד נעתיק מהיות זאת הכוורת בבית על חלוף מצב והוא היותה באויר והוא שתהיה מגולה לשמים. ואמר שהיא אם היתה מוטה על צדה והוא שתהיה דבוקה בארץ והיא מגולה הנה דינה בזה ובזה וזה הדין בעצמו כבר נקדם בהלכה ראשונה מזה הפרק לבד שבראש זה הפרק דן בו סמוך אל הבית ובכאן דן בו והוא באויר:

יב

זאת החלוקה היא אשר הקדים בתחילת הפרק זולת שהיא הפרידה מן הבית ולזה כפל זכרה ולא אמר בכאן כלי מחולחלת ואפוצה ולזה לא יאמר בכאן ג"כ אם אפוצה והתנה בהיותה מחזקת ארבעים סאה לפי דעת חכמים ואע"פ שהיא פחותה לפי שהדין אחד ומבואר הוא ההבדל בין אמרו תחתיה ובין אמרו כנגדו עד התהום טמא שאמרו כנגדו עד תהום טמא ירצה בו שהוא יטמא מה שהוא נכחי לבד וטומאה בוקעת ויורדת ואמרו תחתיה טמא ירצה בו שהיא תהיה כאהל ויטמא כל מה שיהיה תחתיה ושמור זה:

יג

כל מה שקדם מהמאמר בזאת הכוורת אשר הנחנוה באויר הוא שתהיה מצבה מוטה על צדה שיהי' פיה אל אחד מארבע רוחות העולם והשוליי' לצד המת נגד לו בעוד הניחה על מצב אחד והוא שתהיה יושבת על שוליה ופיה ממה שימשך לשמים ואמר שדין הטומאה שכאשר היתה ממנה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ולא תטמא מצדדים שיהיה נכחי אליה בצד העליון והשפל כמו שהשרשתי לך בהנחת הטומאה שזהו ענין בוקעת ועולה בוקעת ויורדת שתעבור למעלה ולמטה ולא תתפשט בכל הצדדין אולם אם היתה גבוהה מהארץ טפח וטומאה תחתיה או בתוכה או על גבה או היתה יושבת על הארץ וטומא' בתוכה אבל הית' מכוסה על פיה אשר היא כקבר סתום אשר יטמא מכל צד או שהיתה הטומאה בארץ והכוורת הפוכה על פיה על הארץ ושוליה לשמים הנה היא ג"כ כבר היתה לפי משפט הטומאה כקבר סתום ותטמא מצדדין ממעלה וממטה וזהו אמרו הכל טמא:

יד

כבר ביארנו פעמים כי כאשר היתה פחותה ופקוקה בקש שהיא כמו חתיכה מן הארץ והדבור כולו מבואר אחר הבנת כל מה שקדם: וענין אמרם שאין טומאה עולה לה כי כאשר היתה הטומאה תחתיה לא נטמא לא תוכה ולא למעלה ממנה לפי שהיא בהיותה יושבת על שוליה חצצה בפני הטומאה בתוכה לא יטמא מה שתחתיה וזה כולו אם לא יהיה בינה לבין הארץ טפח אולם אם היה שם חלל טפח הנה כבר יהיה אהל ולזה יטמא כל מה שתחתיו יהיה הטומאה תחתיה אולם אם היתה הטומאה בתוכה או על גבה הנה היא כמו אם היתה קבורה בתוך הארץ או על הארץ אשר תטמא עד לרקיע כל מה שיהיה נכחי אליה לפי מה שקדם להיותה אינה ככלי ואין הלכה כרבי אלעזר ורבי שמעון:

טו

כבר נתבאר בתוספתא שהמאמר בכאן אמנם הוא. בארון חקוק בסלע אשר הוא כאילו הוא ארון של אבן שיש חקוק בסלע ומכוסה הנוגע בו בכל מקום טהור ואינו טמא אלא כנגד כסוי בלבד הא למה זה דומה לבור גדול מלא מתים ואבן גדולה על פיו שאינו טמא אלא כנגד חללו ולזה השרש אמרנו כי כאשר היתה רחבה מלמטה וצרה מלמעלה כזה

כמין קמטרא. כבר קדם לנו ביאור קמטרא שהוא מפורסמות אצלנו ר"ל במצרים באלקמטרא ותרגום (מ"ב י) המלתחה קמטרא והוא אשר יהדקו בו הבגדים בארון: ואמר גלוסקוס הוא כמו נגר וצורתו מפורסמת אצלנו אבל אשר יתאמת אצלי לפי הענין שזאת התמונה היא כמו תיבה ופתח מן הצד כאילו הוא נקב בעצם האבן מקום יכנס ממנו המת ונועל זה השער ולזה כנגד פתיחת' טמא על דמיון מה שביארה התוספתא בבור מלא מתים לפי שזאת התמונה הוא בור על הצד הזה וזה צורתו תבנית:תמונה להוספה :

טז

אמרו כנגד קורקרותה ירצה בו שתהיה הטומאה תחתיה ממה שימשך לחללה לא שתהיה תחת עובי השפתות אף על פי שזה הענין מבואר אעשה צורתו וכבר ביארנו ענין אמרו בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואף על פי שזה לא יהיה אלא אצל צרות הטומאה בפחות מטפח ואמר (עי' העתקת הכ"מ) היתה טומאה כנגד קורקורתה אין לפי מה שהשרשנו שיהיה כל מה שיהיה נכחי לטומאה מאויר החבית טמא להיותה כלי חרס (לא) לפי שכלי חרס [לא] יטמא מגבו אבל להיותו מטמא מאוירו וזו החבית כבר נטמאה אוירה בזה המין מן הטומאה אשר יטמא כל מה שיהיה נכחי אליו והבן זה כי הוא מדקות הענין וחמור לא יפול עליו השכל אולם אם היתה הטומאה בתוכה הנה זה מבואר שהחבית טמאה ואם היתה הטומאה (בתוכה) תחת דפנה מבחוץ והוא שתהיה תחת עובי הגג ולא יהיה ממנו כלל תחת שוליה ממה שימשך לאוירה הנה החבית טהורה שכלי חרס אינו מטמא מגבו כמו שביארנו בשני מכלים והטומאה בעת שעברה בעליונה לא תכנס באוירה לפי שהיא תחת הדופן ואמרו בתוכה ותחת דפנה הוא שתהיה מקצת הטומאה תחת דפנה ומקצתה תחת קוקורתה לשון התוספתא [פ"י] כזית מן המת מקצתו נתין תחת דפנה ומקצתו נתון תחת קורקורתה כל שכנגד הטומאה בין מלמעלה בין מלמטה [טמא וכל שאינו כנגד הטומאה בין מלמעלה בין מלמטה טהור כצ"ל וכ"א לפנינו וכן הביאה הר"ש]. (טהור) ואם יש בדפנה פותח טפח הכל טמא וענין הכל טמא שיהיה כל מה שיגע בחבית טמא ואפילו מה שלא יהיה נכחי לטומאה אבל בהיות עובי גגה ממנו כבר התפשטה הטומאה בכולה ר"ל כל מקיפה ולזה היה כנגד פיה טהור ר"ל ממה שימשך לאוירה לפי שהטומאה כבר התפשטה והראה פעולתה ברוב כמו שהשרשנו בפרק שביעי עוד שב וביאר שזה כולו אם היתה החבית טהורה דבוקה בארץ אולם אם היתה כבר נטמאה מקודם באחת הטומאות שיהיה כלי טמא וכלי טמא אינו חוצץ כמו שהשרשנו בעשירי מכלים או יהיה גבוה על הארץ טפח שהוא אהל או יהיה הטומאה תוכה ועליה כסוי שיהיה כמו קבר סתום או תהיה כפויה על המטה הנה כל מה שיגע באיזה חלק שיגע ממנו באחד מאלו הענינים טמא והוא אמרו הכל טמא ר"ל תוכה וגבה ודפנה ובכלל כל מי שיגע בו הטומאה הוא טמא לאופן אשר זכרנו והבן זה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.