פירוש המשנה לרמב"ם/אהלות/י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ אהלות י

א

אמרו ארובה שהיא בתוך הבית ר"ל בגג הבית ממה שימשך לשמים כמו שתהיה זאת הארובה מגולה לא יהיה עליה צל וכאשר היתה הטומאה תחת גג הבית הנה הבית כולו טמא מפני הגג אשר יכללהו לבד המקום מהבית אשר יהיה נכחו לארובה המגולה לשמים שהוא טהור וכן אם היתה הטומאה תחת הארובה הנה כל הבית כולו טהור לפי שאין הטומאה תחת אהל ואם שם אחד ידו או רגלו על זאת הארובה הנה כבר הגיע לגג וכאילו אין שם ארובה שאדם נעשה אהל לטמא לפי מה שהשרשנו בפרק ששי מזאת המסכתא ולזה כאשר היתה הטומא' הבית כולו טמא וזה האיש ג"כ טמא וזהו ענין אמרו עירב את הטומאה. ואמרו מקצתה בבית מקצתה כנגד ארובה שיהיה קצת השיעור אשר יטמא תחת הגג וקצתו תחת הארובה יטמא הבית כולו ר"ל כל מה שתחת הגג ולא נאמר חצי שיעור לבד נכנס לתוך הבית וכן כל מה שיהי' נכחו לחצי שיעור אשר תחת הארובה מחלל לארובה טמא ולא נחשוב זה ג"כ בדמיון חצי שיעור מונח באויר אשר לא יטמא ואמנם יתחייב זה להתחבר השיעור כלו להיותו גשם אחד על דמיון מה שהתבאר בג' [מ"ד] מזאת המס':

ב

אמנם יתחייב זה שיהיה האיש אשר נתן רגלו מלמעלה טהור לפי שהארובה פחות מטפח על טפח ולא תצא טומאה מן הבית פחות מטפח כמו שכפלנו פעמים ול' התוספתא אין הטומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה ממנו אלא בפותח טפח: אחר זה אמר אם טומאה קדמה את רגלו הוא טמא לפי שהטומא' תטמא כל מה שיגבילהו כמו שקדם ובעת שנתן רגלו האהיל על הטומא' ואם רגלו קדמה את הטומאה יהיה כמו גג ויתחבר הגג ולא יטמא זה האדם לפי שאין שם פותח טפח תצא ממנו הטומאה ולא האהיל על הטומאה בעת שהאהיל: והפליג ר"ש בזה הדין ואמר שאם באו שני אנשים ושם הראשון מהם רגלו בארובה ושם השני רגלו על רגל הראשון ואח"כ נכנסה טומאה תחת ארובה אחר (סר) [כן הסיר] הראשון רגלו והיה (רגלו) [רגל] השני על הטומאה והיה קודם הטומאה נכחו לזה המקום ואע"פ שהוא אמנם האהיל על הטומאה אחר הגעת הטומאה שם הוא טהור ואין הלכה לא כר"מ ולא כר"ש:

ג

כדי שתחלק הוא שאם תחלק והוא על מצבו יהיה מגיע ממנו תחת גג הבית כשיעור ומגיע תחת הארובה אשר אין בו פותח טפח כשיעור והלכה כרבי יוסי:

ד

אלו הארובות הוא כשתהיה בית ועליה ותהיה ארובה בגג הבית וארובה בגג העליה זו כנגד זו עד כי כאשר היתה הטומאה תחת הארובות הבית תהי' מגולה לשמים. וכבר קדם שכלי טמא אינו חוצץ וכאשר היתה הטומאה ובגגה פותח טפח הנה העליה טמאה להוציא הטומאה לה ולזה כאשר נתן הדבר שהוא מקבל טומאה על ארובה אשר בגג הבית הנה כבר נטמא זה הכלי ונטמא הבית וכאשר הבית כולו טמא ובגגה פותח טפח יצאה הטומאה מן זאת הארובה ונטמאה העליה גם כן לפי שזה הכלי לא יחוץ בין הבית והעליה להיותו כלי טמא אולם אם שם זה הכלי על הארובה העליונה אשר בגג העליה הנה הוא מבואר שהוא יטמא העליה והבית ואם היה כלי שאינו מקבל טומאה הנה הוא חוצץ בפני הטומאה ולזה אם שמהו על הארובה אשר בגג הבית יהיה הבית טמא והעליה טהורה ואם שמהו על הארובה אשר בעליה הנה הבית והעליה טמאים וכל מה שיהיה נכחי לזאת הארובה ממעל עד לשמים טהור:

ה

זה כולו מבואר ממה שקדם ביאורו כאשר הבנת השרש והוא שאין טומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה ממנו אלא בפותח טפח:

ו

שאם תעלה ואין שפתיה נוגעות בארובה ענינו שיהיה הכלי נכחי לארובה ותהיה הארובה גדולה מעצם הקדרה עד חשבנו שהכלי יעלה על עמוד נצב יצא מן הארובה ולא יגע בצדדים בשום פנים וכאשר היתה הקדרה על זה המצב והיתה הטומאה באיזה שיהיה מן הקדרה הנה תטמא כל מה שיהיה נכחי אליה לבד ולמעלה או למטה להיות הטומאה רצוצה ואינה תחת אהל אחד או מגולה לשמים ולא (בד"ן הגי' יתפשט) יתפשנה מעשיה ולא יראה כמו שביארנו בענין בוקעת ועולה ואם היה גובה הקדירה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה הנה כבר האהיל על הטומאה ויטמא הבית בכללו וכבר קדם לך בזה הפרק בהיות הטומאה תחת הארובה שהוא אם נתן רגלו מלמעלה עירב את הטומאה וכל מה שיהיה בתוכה או על גבה הנה הוא טהור לפי שאינו תחת אהל מגולה מפני שהוא כנגד ארובה ואם היתה הטומאה בתוכו או על גבה והיתה זאת הקדירה גבוהה טפח כמו שזכרנו הכל טהור ר"ל הבית כלו טהור לפי שהטומאה כנגד הארובה וכן תחת הקדירה טהור לפי שהוא אהל להיותה גבוהה טפח לפי מה שהשרשנו ואמנם יטמא כנגד הטומאה לבד עד לרקיע:

ז

הכל מבואר וא"צ פי':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.