פינות הבית/ב
|
< הקודם · הבא > |
תשובה המג"א (סימן לט סק"א) כתב דאסור לכתוב עד שהוא בן י"ח שנה, [וכבר הרגישו אחרונים דלמה מהני בן י"ח], אולם יראה להקל, דלא כמג"א, עייין תשובת נודע ביהודה תניינא (או"ח סימן א) דהקשה מדוע בשחיטה אמרינן דקטן וגדול עומד על גביו שפיר דמי, נימא כיון שאינו בר זביחה אסור כמו נכרי, ונ"ל קצת, [ותחלה נבין הנה התוס' בגיטין (כ"ג ע"א ד"ה והא לאו) הקשו תחלה מאי יועיל כתיבת חש"ו בגט כשגדול עומד על גביו סוף סוף הא אינו בר כריתות, ותירצו משום דהוי כשיגדיל וכשישתפה, רק הקשו מנכרי והעלו דאין צריך בר כריתות יעויין שם, והנה קשה לפי דבריהם בתחלה מדוע בספר תורה פסול קטן, נימא גם כן הוי בר קשירה לכשיגדיל, וצ"ל התם דסוברים כן תחלה מסברא הואיל ואינו בר כריתות אינו רשאי לכתוב, בזה שייך שפיר לומר כשיגדיל וכו', אבל הכא דאיכא קרא אמרינן דצריך שיהיה מיד בר קשירה, או נאמר כיון דלה"ד שם אמרינן כן מסברא, אם כן קשה למה לי קרא, אלא ודאי דאתי למעוטי דבעי דוקא עכשיו בר קשירה, [ובאמת ק"ק דבגיטין (דף מ"ה ע"ב) דחו תוס' לגמרי דעת ר"ת, ובגיטין הוי סברי למימר אף מסברא בעי בר כריתות וצ"ע], והנה הא דאמרינן בשחיטה וזבחת ואכלת דבעי בר זביחה, אין הכונה מסברא הואיל וצריך שחיטה בעי בר זביחה, זה אינו דהרי אנן פסקינן דלא כר"ת אלא אשה כשירה לעשות ציצית, [רק לחומרא בעלמא חשש רמ"א למחמירין באו"ח סימן י"ד], וע"כ צריך לומר דזבחת ואכלת הוי גם כן היקש כמו דוקשרתם וכתבתם, [וצריך ביאור קצת ואפשר מדסמיך ליה ואכלת], ואם כן קשה שפיר נימא אף קטן פסול], אך יש לומר באמת קטן מיקרי בר קשירה כיון דעל כל פנים מצוה רק שאינו בר עונשין וכנ"ל, רק אפילו הכי ליתא בתפילין בוכתבתם כיון שסוף סוף אינו קושר תפילין יהיה הטעם מכח שאינו יודע לנהוג בהם קדושה וכדומה, סוף סוף אינו מניח, ומשום הכי לא הוי בר קשירה, ואם כן לפי זה קטן שהגיע לחינוך באמת כיון שקושר יכול לכתוב, אך המרדכי שפוסק אף קטן שהגיע לחינוך אסור יש לומר המרדכי סובר כיון שאינו בר עונשין לא מיקרי בר קשירה, וגבי שחיטה סובר כדעת הרמב"ם דאין הטעם כלל בשחיטת נכרי שפסולה משום וזבחת וכו' רק משום שוחט לעבודה זרה ע"ש (סימן ב' ביו"ד), אם כן יש לומר המחבר שפסק באורח חיים (סימן ל"ט) אפילו הגיע לחינוך וכו', משום שחשש לדעת המרדכי הנ"ל, ובאמת בשחיטה הטעם ע"כ כרמב"ם, ובשחיטה פסק שפיר דגדול עומד על גביו כשר דמבואר כן בגמרא, וע"כ חדא מתרי טעמי, או משום קטן מיקרי בר זביחה וקשירה, ובתפילין באמת בהגיע לחינוך יכול לכתוב, או משום דנהי דלא מיקרי בר קשירה, ואף הגיע לחינוך פסול, מכל מקום בזביחה לא דרשינן כלל וזבחת כנ"ל, רק כטעם הרמב"ם וניחא:
ומעתה בקטן שהוא בן י"ג, רק החשש שמא לא הביא וכו', י"ל שפיר כיון דהוי רק חשש דרבנן וספיקא לקולא דשמא הלכה כהסוברים בשחיטה הטעם משום וזבחת וכו', ואם כן ע"כ קטן מיקרי בר זביחה, והוה בר קשירה, ודוקא לא הגיע לחינוך אסור לכתוב, והבן כ"ז: