ערך/תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תשעה באב שחל בשבת או ביום ראשון

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

לימוד תורה[edit]

עי' ערך *תשעה באב [פ' לימוד תורה, כשחל ערב תשעה באב בשבת וכשחל תשעה באב בשבת].

אכילת בשר ושתיית יין[edit]

בשו"ע (סימן תקנב ס"י) כתב שכשחל ערב תשעה באב בשבת יכול לאכול בסעודה מפסקת בשר ולשתות יין ואפילו כסעודת שלמה בשעתו, ומיהו צריך להפסיק מבעוד יום. ובמשנה ברורה (שם סקכ"ג) הוסיף שאסור למנוע ממנו, ואע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת, מכל מקום אם נמנע מאכילתו מחמת האבלות עבירה היא.

ישיבה בדאבון נפש וניהוג שמחה[edit]

המגן אברהם (סקי"ד) כתב שישב בדאבון נפש ולא ינהג בשמחה.

ואף שהמחבר העמיד דבריו על סעודה מפסקת, בספר תניא רבתי (סימן נט) משמע שהוא הדין שאר סעודות[1]. וכ"כ בספר בגדי ישע (סימן תקנב בט"ז סק"ג ובסימן תקנג מג"א סק"ז) שהדין לישב בדאבון נפש שייך אף בשאר הסעודות.

ישיבה בסעודת חברים[edit]

עוד כתב המגן אברהם: ולא ישב בסעודת חברים. ובבכור שור (תענית ל.) כתב שאם רגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חברים וימנע בשבת זו מלעשות כן הרי זו אבילות בפרהסיא. והביא דבריהם המשנה ברורה (סימן תקנב סקכ"ג).

ועיין לעיל שאף שהעמיד דבריו על סעודה מפסקת הוא הדין בשאר סעודות.

שלום זכר[edit]

ע"פ פסק המגן אברהם דלעיל שלא ישב בסעודת חברים, וע"פ פסק המחברים שהוא הדין בשאר הסעודות, כתב בספר לקט יושר (עמוד קי) שהמנהג בניאושטט לא ללכת לשלום זכר כשחל תשעה באב בשבת או ביום ראשון. אמנם הגר"ש קמנצקי[2] כתב שאין זה מנהגינו ומותר לעשות שלום זכר בשבת זו, ומי שרגיל להשתתף בה כל ימות השנה לא ימנע מלהשתתף בה גם בשבת זו.

זמירות שבת[edit]

הגר"ש וואזנר (מבית לוי חי"ג עמוד נב אות יב) התיר לשיר זמירות שבת כרגיל בכל הסעודות כולל בסעודה שלישית. ובשו"ת אגרות משה (ח"ד סימן קיב) התיר לשיר זמירות אף למי שאינו רגיל בכך. והגרשז"א הורה לתלמידי ישיבת קול תורה (הליכות שלמה בין המצרים, הוראות לישיבת קול תורה) שיכולים לשיר כל הזמירות הקבועות בסידורים ורגילים לזמרם בשאר שבתות השנה, וישירו כן אף בסעודה שלישית.

זמן חליצת הנעליים[edit]

הרמ"א (סימן תקנג ס"ב) כתב שבמוצאי שבת נוהגין לחלוץ המנעלים לאחר ברכו, מלבד הש"ץ שאומר ברוך המבדיל וחולץ קודם ברכו. ובשו"ת שלמת חיים (סימן שמ) ביאר שאף שהוא כבר לילה מכל מקום עיקר התקנה תקנו שבשעה שיחול תשעה באב במוצאי שבת לא יחול איסור נעילת הסנדל עד אחר אמירת ברכו. וכ"כ החיי אדם (כלל קלו אות א).

וכשמחליף המנעלים בביתו ואחר הולך לבית הכנסת, כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן עז) שהמנהג הוא לומר בצאת שבת ברוך המבדיל ואז נועל מנעלי תשעה באב והולך לבית הכנסת. אמנם דעת הגרשז"א (שש"כ פכ"ח הערה קפט) והגריש"א (הלכות ומנהגי בין המצרים עמוד קפג הערה ז) דיש לחלוץ את המנעלים תכף כשמתחיל זמן בין השמשות. כי מאחר שאינו חולצם בבית הכנסת אין זו אבילות בפרהסיא. ודעת שו"ת אור לציון (ח"ג פכ"ח תשובה ד) שיחלוץ את נעליו באופן שלא ניכר האבלות, כגון שיחלוץ אותם וילך לנוח.

וכן הובא בספר הלכות ומנהגי בין המצרים (עמוד קפג) כדעת החזון איש והגרי"י קניבסקי.

לבישת בגדי חול[edit]

דעת הגרנ"ק שדין לבישת בגדי חול כדין חליצת הנעליים שאין ללובשם עד אחר שתחשך (יד לביה"מ פכ"ג אותיות ד, ז).

יש להזהר לרוקן מערב שבת הכיסים בבגדי יום חול שלא יהיה בהם מוקצה, כיון שבשעה שלובשם עדיין שבת לחומרא[3].

ישיבה על הקרקע[edit]

דעת הגרנ"ק שדין ישיבה על הקרקע כדין חליצת נעליים ולבישת בגדי חול, שאין לשבת על הארץ אלא משתחשך (יד לביה"מ פכ"ג אותיות ד, ז). ובקונטרס על ת"ב שחל בשבת (להרב דוד מור) כתב שמכל מקום הנוהג לישב על כסא עד הזמן שרגיל לפרוש ממלאכה בכל מוצאי שבת, יכול לעשות כן. כיון שאין איסור זה מדינא אלא ממנהג ישראל.

הנוהגים כדעת החזו"א וכדעת רבינו תם[edit]

הגרשז"א הורה שיש לנהוג כל הדינים הנוהגים לכשתחשך מחצי שעה אחר שקיעת החמה (שש"כ פכ"ח הערה קפט, הליכות שלמה פט"ו אות יב, וע"ע שלמת חיים סימן שמ).

דעת רבי שריה דבילצקי (ספר דיני תשעה באב שחל בשבת וביום א סימן לט) שאף הנוהגים כר"ת מחמת חומרא, יחלצו מנעלים מיד בצאת שבת שלא כדעת רבינו תם. כי חליצת הנעלים בשבת אינה איסור גמור של חילול שבת ואין להקל בשל חומרתם באיסור תשעה באב של נעילת הסנדל.

תשמיש המטה[edit]

כתב השו"ע (סימן תקנד סי"ט) אם חל תשעה באב בשבת מותר בכולן, אפילו בתשמיש המטה. וכתב הרמ"א: ויש אוסרין תשמיש המטה וכן נוהגין.



שולי הגליון


  1. וסעודה מפסקת לרבותא נקט, להתיר בה אכילה כסעודת שלמה.
  2. קובץ הלכות פסקי רבי שמואל קמנצקי - בין המצרים, פכ"א ס"ב ובהערה א
  3. ספר דיני תשעה באב שחל בשבת וביום א (סימן לט) לדעת הסוברים כרבינו תם ולובשים בגדי חול קודם לכן. וה"ה לדעת הסוברים כדעת החזו"א ולובשים בגדי חול 30 דקות אחר השקיעה.
מעבר לתחילת הדף