ערך/שמיטת כספים

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שמיטת כספים

אמירת משמט אני

דעת היראים (מצוה קסד) שאין החוב נשמט עד שיאמר משמט אני.

וטעמו שאם פקע מצד עצמו מה צריך לומר משמט אני (ביאור ההלכה שמו"י פ"ט ד"ה מ"ע)

רבינו אביגדור במרדכי גיטין (פ' השולח) הקשה מנולד לו בכור בעדרו שאף שקדוש מ"מ מצוה להקדישו, וכן בע"ע אף שיוצא בשנים מ"מ מ"ע לומר לו צא בסוף ו', וכן מצוה לומר שיפקיר השדה אף להסוברים שהוא הפקר מעצמו.

בדעת היראים חילק הביאור ההלכה (שם) בין היכא שיש לו מעשה לעשות, שאז אפ"ל שאף שחל מאליו מ"מ צריך לומר שמקבל עליו לעשות המעשה, ולהניח להיכנס ולפתוח השער ומדאורייתא אף פורץ בה פרצות אלא שביטלו חכמים, וכן בבכור להביאו לכהן, ובע"ע להעניק לו. משא"כ בחוב שפוקע אינו עושה כלום וגם אינו יכול לתובעו שהרי הוא גזלן כיון שפקע החוב, והרי זה כתובע אדם מן השוק בחינם. ולכן ס"ל ליראים שלא מסתבר שלכן צ"ל משמט אני לקבל עליו שלא יתבענו.

ובדעת הרמב"ם דקדק בביאור ההלכה (שם) שסובר דלא כהיראים.

ברכה

אין מברכים עליה שאין בה מעשה. שו"ת הרשב"א (ח"א סימן יח).

חרש ושוטה

שמיטת כספים כהלכתה (עמוד יח).

נשים

לכאורה הוה מ"ע שהזמן גרמא אך מ"מ יהיה להם ל"ת, וכך משמע בגיטין (יח.) כתובה מאימתי משמטת. ביאור ההלכה (שמו"י פ"ט ד"ה מ"ע). והעיר לדעת היראים שהשמיטה חלה רק אם אומר משמט אני והל"ת קיים רק אחר שאמר משמט אני, אם כן אשה שאין לה העשה גם לא יהיה לה הלאו, וקשה מגמרא גיטין הנ"ל.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף