ערך/קנין ד' אמות

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קנין ד' אמות

מדאורייתא או מדרבנן

בגמרא בבבא מציעא (י.) אמרו 'ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום מאי טעמא תקינו רבנן דלא אתי לאנצויי. מבואר מלשון הגמרא 'מאי טעמא תקינו רבנן' שקנין ד' אמות מדרבנן הוא.

בגמרא בגיטין (עח.) מבואר שאשה קונה את גיטה בקנין ד' אמות, ומבואר שקנין ד' אמות מועיל לדברים דאורייתא.

הר"ן (שם מ: מדפי הרי"ף) ביאר, שאף שעיקר התקנה מדרבנן, מכל מקום חכמים תקנו שאותם ד' אמות יהיו שלו ועשאום כחצרו והפקר בית דין הפקר.

הריטב"א (גיטין עח. ד"ה אמר) ביאר, שבאמת קנין ד' אמות אינו אלא מדרבנן, ומכל מקום קונה גיטה על ידי קנין זה ומותרת לפי שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והפקיעו חכמים את קידושיו.

באלו דברים נתקן קנין זה

הריטב"א (ב"מ י.) כתב בשם הירושלמי^{[השלם מקור]} שקנין ד' אמות מועיל גם במקח וממכר.

בתוס' (שם ד"ה ארבע) כתבו שחכמים תקנו כן רק בגט משום עיגונא, ובמציאה משום דלא אתי לאנצויי.

בריטב"א (שם) כתב בשם התוס' שבכל מקום תקנו קנין ד' אמות ורק במקום דעביד איסורא כגניבה לא תקנו.

מעבר לתחילת הדף