ערך/פרשיות הקרבנות

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png פרשיות הקרבנות

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מקור אמירתם[edit]

כתב השו"ע (או"ח סימן א ס"ה) טוב לומר... ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם.

ובגמרא במנחות (קי) ולעולם זאת על ישראל כו' ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם. אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם, כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם כו' אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

על תקנת אמירת פרשת התמיד מצאנו במדרש דברים דומים, כפי שכתב הטור (סימן מח): וקבעו לקרות פרשת התמיד כדאיתא במדרש בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם, אמר לו כבר הקדמתי להם סדר הקרבנות כל זמן שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני.

ובגמרא תענית (כו:) איתא: אמר לפניו [- אברהם] רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם[1].

גדר עוסק[edit]

בגדר העוסק בתורת הקרבנות כתב החפץ חיים (סימן מח סק"א ; הקדמה לתורה אור ; הקדמה לספר עבודת הקרבנות ; הקדמה לליקוטי הלכות) דהיינו דווקא באופן שמבין מה שלומד אך בקריאה בעלמא אינו חשוב "עוסק". וכן מבואר בדברי רבינו בחיי (ויקרא ז לז).

זמן אמירתם[edit]

השו"ע (שם ס"ו) כתב פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום, ומקור דבריו בטור, שם נתן טעם לדבר שהם במקום הקרבת הקרבן שזמנו ביום.

ולשון הטור "אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום". אמנם לגבי פרשת התמיד כתב (סימן מז): ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאור היום שהיא במקום הקרבת תמיד שאין זמנו אלא ביום[2]

חיוב נשים באמירתן[edit]

עי' חדש על ה(מ)דף (תענית כז).



שולי הגליון


  1. וכ"ה במגילה (לא:) בשינוי לשון מעט: אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם.
  2. ויש שציינו לדברי הגמרא במנחות (קי.): שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות, מאי בלילות א"ר אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן הכתוב כאילו עסוקים בעבודה. אמנם יש לדחות ששם נאמר שלימוד תורה בלילה הרי הוא כעבודה, אך לא איירי בעוסקים בתורת הקרבנות. ושם בסמוך ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה כו', ומכך שלא נקטה הגמרא לשון זו לגבי העומדים בבית ה' בלילות אלא רק לשון ת"ח העוסקים בתורה בלילה, משמע כנ"ל שלאו בענייני עבודה עסקי.
מעבר לתחילת הדף