ערך/פרשיות הקרבנות

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי פרשיות הקרבנות

מקור אמירתם

כתב השו"ע (או"ח סימן א ס"ה) טוב לומר... ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם.

ובגמרא במנחות (קי) ולעולם זאת על ישראל כו' ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם. אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם, כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם כו' אמר רבי יצחק מאי דכתיב זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

על תקנת אמירת פרשת התמיד מצאנו במדרש דברים דומים, כפי שכתב הטור (סימן מח): וקבעו לקרות פרשת התמיד כדאיתא במדרש בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם, אמר לו כבר הקדמתי להם סדר הקרבנות כל זמן שעוסקין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני.

ובגמרא תענית (כו:) איתא: אמר לפניו [- אברהם] רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם.

גדר עוסק

בגדר העוסק בתורת הקרבנות כתב החפץ חיים (סימן מח סק"א ; הקדמה לתורה אור ; הקדמה לספר עבודת הקרבנות ; הקדמה לליקוטי הלכות) דהיינו דווקא באופן שמבין מה שלומד אך בקריאה בעלמא אינו חשוב "עוסק". וכן מבואר בדברי רבינו בחיי (ויקרא ז לז).

זמן אמירתם

השו"ע (שם ס"ו) כתב פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום, ומקור דבריו בטור, שם נתן טעם לדבר שהם במקום הקרבת הקרבן שזמנו ביום.

ולשון הטור "אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום". אמנם לגבי פרשת התמיד כתב (סימן מז): ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאור היום שהיא במקום הקרבת תמיד שאין זמנו אלא ביום

חיוב נשים באמירתן

עי' חדש על ה(מ)דף (תענית כז).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף