ערך/פרוזבול
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
פרוזבול
פרוזבול[1] אינו משמט. זה אחד מן הדברים שהתקין הלל הזקן, כשראה שנמנעו העם מלהלוות זה את זה, ועוברין על מה שכתוב בתורה[2] השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו', התקין הלל לפרוזבול[3].
נוסח הפרוזבול[עריכה]
מוסר אני[4] לכם איש[5] פלוני ופלוני[6], הדיינים[7] שבמקום פלוני[8], שכל[9] חוב שיש לי[10], שאגבנו[11] כל זמן שארצה. והדיינים - או העדים - חותמין למטה[12].
תקנה (כדי שלא יפסידו העשירים) או סייג (שלא יעברו על הכתוב בתורה)[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין לז).
לעיון נוסף[עריכה]
- נזר התורה, גיליון טז, כמה מאמרים.
- נזר התורה, גיליון יז, עמ' שעה-שעו.
- ↑ כן הוא במשנה (שביעית פ"י מ"ג ובמשנה שבגמ' גיטין לד:). אבל בגמ' (גיטין לו.): פרוסבול.
- ↑ דברים טו.
- ↑ משנה (שביעית שם).
- ↑ כן הוא במשנה (שביעית שם מ"ד) וברע"ב (גיטין פ"ד מ"ג). בגמ' (גיטין לב: ולו.), בר"ן (יח: בדפי הרי"ף), ובשולחן ערוך (חו"מ סי' סז סי"ט): מוסרני.
- ↑ כן הוא במשנה. אבל בגמ', בר"ן, ברע"ב, ובשולחן ערוך, ליתא תיבת איש.
- ↑ כן הוא במשנה, בר"ן, וברע"ב. בגמ' (גיטין לו.): לכם פלוני דיינין, והגיה הג"מ ישעיה (פיק) ברלין: ופלוני. בשולחן ערוך: פלו' ופלוני ופלו'.
- ↑ כן הוא במשנה ובשולחן ערוך. בגמ' (שם): דיינין. בר"ן: הדיינין. ברע"ב: דיינים.
- ↑ כן הוא במשנה, בגמ', בר"ן, ובשולחן ערוך. וכתב על זה במשנה ראשונה: לא שצריך לכתוב בכל פרוזבול מקום שעומד בו, דלמאי נ"מ יצטרך לכתוב המקום. ועוד, דזמן כתיבתו ודאי צורך הוא כדלקמן דהמאוחר פסול, ולמה לא הזכיר התנא גם כתיבת הזמן. אלא מקום כתיבה ודאי לא צריך, והא דתני הכא שבמקום פלוני אתי לאשמועינן דאפילו הדיינים אינם כאן במקום המלוה, יוכל למסור ואמר אני מוסר לדיינים שבמקום פלוני, וכדאמר בירושלמי אפילו הדיינים נתונים ברומי, וכ"כ רמ"א בש"ע סי' ס"ז ס"ך. אבל אם הדיינים והמלוה במקום אחד א"צ להזכיר המקום אלא אני מוסר לכם. עכ"ל. והרע"ב (גיטין שם) השמיט המילים שבמקום פלוני.
- ↑ כן הוא במשנה, בגמ', ברע"ב, ובשולחן ערוך. אבל בר"ן: את כל חוב. וכתב על זה בעל משניות מבוארות (בשביעית): כלומר שהמלווה מוסר לבית הדין את הזכות לגבות כל חובותיו, ולכן דינו כמוסר שטרותיו לבית דין, ששנינו לעיל (משנה ב') , שאינם משמטים, הואיל והחובות כגבויים הם, ואין בהם משום "לא יגוש" (ספרי ראה, המאירי גיטין). ברם, לפי הגירסה שבמשנתנו משמע, שאינו אלא מוסר מודעה לדיינים, שכל חובות שיש לו יגבם כל זמן שירצה, וכיוון שמסר מודעה זו, נמצא גובה חובותיו בתוקף הרשאת בית הדין, הלכך אינם משמיטים בשביעית. עכ"ל. ועי' נזר התורה (גיליון טז, עמ' ח, ושם הערה 4.).
- ↑ כן הוא במשנה ובשולחן ערוך. בגמ' (שם), בר"ן (שם), וברע"ב (שם), נתוסף: אצל פלוני. ועי' דק"ס (בשביעית) שבכ"י: שיש לי עליו, וכתב שבגיטין הגי' אצל פלוני וכן העתיקו בסמ"ג ובס' יראים, וגי' הדפוס נוח יותר. ע"כ. ועי' תוס' יום טוב (שביעית שם מ"ד ד"ה שכל חוב).
- ↑ כן הוא במשנה, בגמ', ברע"ב, ובשולחן ערוך. בר"ן: שאגבה.
- ↑ משנה (שם).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |