ערך/מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שהותרה לצורך אוכ"נ הותרה גם שלא לצורך אוכ"נ.
כלל זה הובא להלכה ודוגמא לכך הביאה המשנה (ביצה יב. הובא גם בפוסקים עיין שו"ע או"ח סימן תקיח ס"א) לגבי מלאכת הוצאה, "מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך", כגון הוצאת קטן ולולב וספר תורה וכלים.
באלו מלאכות אומרים מתוך[עריכה]
במשנה (ביצה שם) נאמר כלל זה של מתוך לגבי מלאכת הוצאה, ובגמ' שם מבואר כלל זה גם לענין בישול והבערה, ובמפרשים[1] מתבאר שכלל זה נאמר גם בהבערה ושחיטה ואפיה ובשול משום שהם מלאכות השייכות לאוכל נפש.
המקור להיתר של מתוך[עריכה]
המפרשים[2] במקור ההיתר של מתוך, וביארו בזה בהרבה אופנים, ויש שכתבו[3] שהיא קבלת חז"ל שאע"פ שכתוב "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" קיבלו חז"ל דהכונה הוא אותן מלאכות הרגילות להעשות לצורך אוכל נפש אפילו אם עתה אין כונתו לצורך אכילה התירה התורה.
אם במתוך מותר גם שלא לצורך כלל[עריכה]
לדעת רש"י (ביצה יב. ד"ה אלא וכפשטות שיטתו) כיון שהותרה המלאכה לצורך אוכ"נ הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל כגון לטלטל אבנים סתם[4], אך לשאר הראשונים[5], לא הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל אלא צריך שיהיה צורך קצת[6], ולכן הוצאת אבנים וכיוצא בהן שאין לו שום צורך בהוצאתן אסור.
ויש המחלקים שהוצאת אבנים אסורה שלא לצורך כלל, אבל הוצאת כלי מותרת גם שלא לצורך כלל[7].
להסוברים שלהיתר מתוך צריך שיהיה צורך קצת, אין לחלק בין מלאכות אפיה בישול והבערה ממלאכת הוצאה, ואין לומר שהם עדיפים כיון שהם מלאכות הנעשות תמיד באוכ"נ[8].
הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"ר[עריכה]
נחלקו הראשונים לענין הוצאה לצורך טיול בעלמא אם מותר משום מתוך, לדעת הר"ח (ביצה י"ב. הובא גם בתוס' שם), מותרת הוצאת קטן דווקא למולו, אמנם התוס' שם נחלקו והתירו גם הוצאת קטן לטיילו, ולפיכך פסק הרמ"א (שם) שמותר לשחוק בכדור, אפילו ברשות הרבים, אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא[9].
הוצאה לצורך קיום מצוה דרבנן[עריכה]
עי' שאגת אריה (סי' קח) שהאריך ומסיק לאיסור, אמנם בביאור הלכה (סי' תקיח ס"א ד"ה הצריכים) הוכיח מדברי התוספות (בכתובות) שמותר[10].
- ↑ מגיד משנה הל' יו"ט פ"א ושאר פוסקים, והובא בביאור הגר"א רס"י תקי"ח ובשעה"צ שם, ובדעת הרמב"ם בזה יש מבוכה רבה, ועי' מאירי ביצה י"ב.
- ↑ עי' שיטמ"ק כתובות ז. ופנ"י ביצה י"ב.
- ↑ עי' משנ"ב תקי"ח א'. ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ביצה/יב.
- ↑ לכה"פ מדאורייתא, עיי"ש בתוס'.
- ↑ עיי"ש בתוס' הנ"ל ובשאר הראשונים שם, וכן ברמב"ן שבת קכ"ד:
- ↑ וכן פסק הרמ"א שם, עיי"ש לגבי הוצאת קטן ולולב וס"ת וכלים, דדווקא אם צריכים לו קצת, או שמתירא שלא יגנובו או שאר פסידא, עיי"ש כן בשם הגהות סמ"ק ורבינו ירוחם. ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ביצה/יב.
- ↑ ועפי"ז פסק הרמ"א שאם הניח עירוב, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו לצורך היום כלל, עיי"ש בשם הר"ן פ"ב דביצה.
- ↑ שעה"צ שם דכ"מ מתוספות ושאר פוסקים דלא עדיפי מהוצאה.
- ↑ וכ"ה בשם רבי ירוחם.
- ↑ ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ביצה/יב בסופו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |