ערך/מצוה לקיים דברי המת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מצוה לקיים דברי המת

אם עושה קנין[עריכה]

בתוס' בכתובות ע. (ד"ה הא) משמע שנקנה למקבל. וכן משמע בתוס' בב"ב קמט. (כן הוכיח בקוב"ש כתובות שטו). וכן משמע מרש"י בכתובות סט: (ד"ה אל תתנו, ובסד"ה הא מני). אמנם מהתוס' בכתובות פו. ד"ה פריעת משמע דהוי מצוה בעלמא. (קוב"ש הנ"ל). וצ"ע. וע' מחנ"א (זכיייה ומתנה כט) שהביא סתירות בזה, והכריע שאם נתן לאחר נעשה קנין ואם נשאר בידו אינו אלא מצוה. וע' חי' ר' שמואל (גיטין סי' טו) שחידש שאף אם אינו עושה קנין מ"מ המקבל הוי בע"ד לתבוע דהוי מצוה ממונית, (וצ"ב). וע"ע שם שכתב שעושה גם בעלות למת לענין זה שצריך לקיים דבריו.

לעיון נוסף[עריכה]

אם הוי מדאורייתא[עריכה]

בתוס' (בכתובות פו. ד"ה פריעת) כתבו שהוא דין דרבנן.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף