ערך/ביטול ברוב

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ביטול ברוב

מקור הדין

מקור דין ביטול ברוב הוא מהקרא "אחרי רבים להטות". ותמהו האחרונים, איך ילפינן הנך תרי דינים דהלך אחר הרוב וביטול ברוב מחד קרא דדיינים, ועי' חידושי ר' שמעון שקופ בבא בתרא סימן יב, ועיין בשער"י ש"ג פ"ד, ובחידושי ב"מ סי' ח'.

בממון

בגמרא בביצה (לח:) מבואר שאין אומרים ביטול ברוב בממון של חבירו שנתערב בממונו.

בביכורי יעקב (או"ח סימן תרמט סקי"א) דן באופן שנתערב הדס גזול בתוך ג' הדסים אם כשר לברכה או שכיון שאין ביטול ברוב בממון יש כאן הדס גזול ואינו יכול לברך עליו. ונקט שאף שאמרו שאין ביטול ברוב בממון שיש לו תובעין היינו שנשאר תביעה לבעל הממון אך מצד עצם הדבר בטל ברוב, וממילא יוצא בו ידי חובתו אלא שחייב דמים לבעל ההדס.

ובשו"ת עמודי אור (סימן נה) חקר באופן שנתערב איסור של אחד ברוב היתר של חבירו ועל ידי כך הותר, אם חייב לשלם לו דמי היתר או דמי איסור. ונקט שם כנ"ל שכיון שעיקר הממון בטל ברוב אלא שנשאר תביעה של בעל הממון שנתערב ממילא אינו חייב לו אלא כשיווי הממון שנתערב דהיינו דמי איסור.

אמנם בשיעורי רבי שמואל (מכות ע' תע) הביא דברי החידושי הרי"ם שביאר דין זה שאין הממון בטל ברוב, כיון שכלפי תביעת הממון של בעל המיעוט אין בעלות האחד על מיעוט התערובת סותרת את הרוב. ולפי זה לא בטל כלל אף עיקר הממון.

וכ"כ הנתיבות המשפט (סימן רכט), האבני מילואים (סימן כח סקל"ג) והשערי יושר (ש"ג פכ"ג). ובשב שמעתתא (ש"ד פ"ו) הקשה לפי זה על דברי התוספות במעילה (כא: ד"ה פרוטה) שהקשו שתבטל פרוטה של הקדש שנתערבה ברוב ושוב לא יעבור על איסור מעילה, ואם נימא שאף עיקר הממון לא בטיל ואין כאן רק תביעת ממון אם כן סוף סוף יעבור על איסור מעילה כיון שממון הקדש מעורב כאן.

לחדש דין במיעוט

העונג יום טוב (ח"א סימן ד) כתב שלא נאמר דין ביטול ברוב אלא להסיר הדין איסור שיש במיעוט, אך לא להוסיף דין הרוב על המיעוט. דוגמה לדבר: מי שנתערב לו חוט שנטווה שלא לשם ציצית עם רוב חוטים שנטוו לשמה, לא מהני דין רוב לחדש דין בחוט המיעוט להכשירו לציצית.

כעין זה הוסיף השערי יושר (ש"ג פט"ו) באתרוג שניטל פיטמו ונתערב באתרוגים שלא היה להם פיטם מתחילה וכן מצה שנאפתה שלא לשמה שנתערבה ברוב מצות שנעשו לשמה.

אמנם יעויין במשיב דבר (לנצי"ב, ח"א סימן לד) שנקט שאף בכהאי גוונא אמרינן ביטול ברוב.

ובשערי יושר הוכיח דלא כהעונג יום טוב מדברי הגמרא בסוכה (ט:) שסכך מחובר אפשר באופן מסויים לבטלו ברוב סכך כשר, הרי מוכח שדין הסכך כשר נחית לסכך הפסול.

ובספר פירות תאנה (שם) כתב ליישב על פי חקירת המרחשת (סימן יז אות ה) בגדר פסולי סכך במחובר וכדומה, אם בעינן סכך כשר ובסכך פסול ליכא למעלה זו דסכך כשר או שבסכך שאינו כשר יש פסול. ועפ"ז יישב שאם נאמר שבסכך פסול החסרון הוא במה שיש בו דין פסול ממילא מיושב שמחמת ביטול ברוב בטל דין פסול שבו.

וע"ע מנחת חינוך (מצוה י אות ו) ובשיעורי הגר"ש רוזובסקי (מכות, אותיות קפח-קצ) ובספר זכרון צבי מאיר על פרק שנים אוחזין (סימן כה אות ה).

לעיון נוסף

עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין פו).

בבני נח

אם אומרים ביטול ברוב בבני נח - עי' תיבת גומא פרשת נח.

ביטול ברוב כששני הדברים היתר - כלאים

ביטול ברוב, לא שייך אלא כשהאיסור מעורב בהיתר אבל כלאים ששניהם היתר ונאסרים על ידי תערובת כך אסור המרובה כמו המועט, תוספות נדה דף ס"א ב' ד"ה בגד. ועי' חדש על ה(מ)דף (מועד קטן ו).

בדבר שיש לו מתירין

ערך מורחב – דבר שיש לו מתירין

בביצה ד. מבואר דעת רב אשי דאין אומרים ביטול ברוב בדבר שיש לו מתירין.

בדבר הניכר

קיי"ל אין ביטול בדבר הניכר.

במחובר לקרקע

במרחשת (ח"א סימן לז ענף ו סק"ח) הוכיח מדברי התוספות (ב"ק קב. ד"ה ה"ג) שמועיל דין ביטול ברוב אף במחובר לקרקע. ורבים נחלקו בדין זה.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף