ערך/מחיקת השם

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מחיקת השם

כתוב בפרשת ראה (דברים פרק י"ב, פסוקים ב' ג' ד') "אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלהיכם".

ומכאן למדו חז"ל (מכות כב.) שהמוחק את השם עובר על לאו דאורייתא, וחייב מלקות. וכן כל הדברים שנאמרו בפסוקים הנ"ל לעשות לעבודה זרה, יש עליהן לאו "לא תעשון כן לה' אלהיכם", וכגון השורף באש עצי הקדש, חייב מלקות (שם).

ומבואר ברמב"ם (ריש פ"ו מהל' יסודי התורה) שאין זה דוקא בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אלא כל המוחק אחד משבעה שמות שאינן נמחקין לוקה. ועוד כתב (שם), שאפילו אם מחק רק אות אחת מאחד מן השבעה שמות שאינן נמחקין, לוקה.

שמות שאינם נמחקים

שו"ע יו"ד סימן רע"ו סעיף ט': אסור למחוק אפילו אות אחת משבעה שמות שאינם נמחקים, ולא מאותיות הנטפלות מאחריהם כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם. ואלו השבעה שמות שם ההויה ושם אדנות ואל אלוה אלהים שדי צבאות. ויש גורסין ג"כ אהי"ה אשר אהי"ה (טור).

חלקי שמות, וקיצורי שמות, וסימני שמות

שו"ע יו"ד סימן רע"ו סעיף י'

כתב אל מאלהים יה מהשם, או שכתב שם יה, אינו נמחק. אבל שד משדי וצב מצבאות נמחקים. הגה וכן אד מאדני או אה מאהיה (ירושלמי פ"ק דמגילה), ויש מחמירין בזה (תוס' פ' שבועות העדות בשם ר"ח). והשם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן מותר למחקו אם הוא לצורך (פסקי מהרא"י סי' (קמ"ח) [קע"א]).

ש"ך (שם) ס"ק י"ד

אם היה לצורך. ומפסקי מהרא"י איתא לצורך גדול, וכך הובא בדרכי משה.

ביאור הגר"א (שם) ס"ק כ"ד

והשם שכותבין כו'. כיון שאינו אותיות השם ואף על גב שרמוז על השם וכמ"ש הרא"ש בשבועות שם כל שלמה כו' לאו לענין שאינו נמחק קאמר אלא לידע פירושו כו' וכ"כ בתשובה כלל ג' סט"ו וכ"כ הרמב"ם וש"פ דהא לא חשיב אלא ז' שמות הנ"ל ואף ששם אלקים וכיוצא יש מהן הרבה שהוא חול ואפ"ה חשיב להו ולא חשיב להנך אלא שנסתפק בפסקיו שם מדברי תוס' הנ"ל דא"ד אינן נמחקין הואיל והן משם המיוחד וה"נ אות הראשון הוא תחלת שם העצם והוא כמו ראש התיבה ואף על גב דלא דמי לשם דשם הם ב' אותיות וגם אין כתוב אחריהם שום דבר משא"כ כאן מ"מ יש להחמיר שלא לצורך גדול ע"ש וז"ש אם לא כו'.

פ"ת (שם) ס"ק ט"ז

מחמירין בזה. עיין טורי זהב ועיין בספר ארבעה טורי אבן על הרמב"ם פרק ו' מהלכות יסודי התורה שתמה דמשמע שגם בא"ה מחמירים דמדכתב ויש מחמירים בזה נראה דאאהי' קאי כדברי הלבוש או לכל הפחות אשניהם כדברי הטורי זהב ובאמת לא נמצא שום דעה שיחמיר בא"ה וכנ"ל להגיה בלשון הג"ה וכצ"ל וכן א"ה מאהיה וא"ד מאדני ויש מחמירים בזה היינו בא"ד אבל בא"ה אין שום מחמיר ומכל מקום לא מלאו לבו להקל נגד רבותינו האחרונים עיין שם וכן כתב בספר בני יונה דהמחמירים אינם מחמירים כי אם בא"ד מאדני ולא בא"ה מאהיה ועם כל זה אין למחקו אלא דוקא לצורך וכן אותם השמות שכותבין בסידורים ב' יודי"ן או ה' ודומיהן לסימן ששייך שם השם לא ימחקם כי אם לצורך גדול וזהו מכבוד השם ויראתו ועיין בספר יד הקטנה פרק ח' מהלכות יסודי התורה אות פ' שכתב דלפי דעת היש מחמירים נראה דהוא הדין וכל שכן בכתב אל"ה מן אלהים עיין שם.

שם שנכתב שלא לשם קדושה

בהגהות מיימוני (פ"ו מהל' יסודי התורה ס"ק א') כתב בשם רא"מ (יראים השלם, סימן שס"ו), שאם כתב אותיות של שם השם ולא נתכוין לקדשם בכתיבתו לא הוי קדוש, ופסול לענין ליחשב ספר תורה, והוכיח כן, מהא דאיתא בגיטין (דף כ עמוד א) שאם היה צריך לכתוב את השם, ונתכוין לכתוב יהודה, וטעה ולא הטיל בו דל"ת, מעביר עליו קולמוס ומקדשו [לפי רבי יהודה]. ומבואר שבלי זה הספר תורה פסול.

אבל לענין מחיקה, ודאי אסור למחקו אפילו לא נכתב לשם קדושה כלל, כמבואר בגמ' שם (וכן שם נ"ד ב') שלכו"ע אין לו תקנה למחקו ולכתוב את השם שוב לשם קדושה. ובגליון הגרעק"א (על הש"ך רע"ו י"ב) כתב בשם המחנ"א בשם הפר"ח דאף חייבין על זה מלקות.

שם שנכתב בלשון לעז

התשב"ץ (ח"א סימן ב) והש"ך (יו"ד סי' קעט ס"ק יא) כתבו שמותר למחוק שם שנכתב בלשון לעז, אך עי' פתחי תשובה (יו"ד סי' רעו ס"ק יא), ועי' שדי חמד (כללים, מערכת המ"ם כלל יג).

גרמת מחיקת השם

בגמ' (שבת קכ:) מבואר דעשיה הוא דאסור, אבל גרמא שרי, וכן נקט בפשיטות החתם סופר (או"ח סי' לב ד"ה ועל השלישית; יו"ד סי' רסו ד"ה ואם אולי; שם סי' רעא ד"ה ואותן העוקצין; אבה"ע ח"א סי' כ ד"ה והנה להרמב"ם; חלק ששי סי' ח) דגרמא מותרת. אולם הג"ר שמואל בנו של הנודע ביהודה (נודע ביהודה תניינא או"ח סי' יז) כתב דנקטינן שגם גרמא אסור אם לא לצורך מצוה.

כשעושה מעשה אך לא בגוף השם, אם נחשב גרמא

בחתם סופר (יו"ד סי' רסג) כתב השואל שאינו אלא גרם מחיקה, ונסתייע משו"ת עבודת הגרשוני (סי' צה), ועל זה השיב החתם סופר (שם ד"ה ועל השנית) שכבר השיג על העבודת הגרשוני בספר בני יונה (סי' רעו) ומביא מתשובת הרשב"ץ והרמ"ע מפאנו דהוי מחיקה ממש.

עשיית גרם מחיקה על ידי קטן

בשו"ת בית יצחק (יורה דעה ח"ב סי' קב אות יג) כתב שבבית אפרים (סי' סא) התיר לעשות גרם מחיקה על ידי קטן.

נקודות של השם

מותר למחוק נקודות השם (תשובת מהרי"ל, הובאה בכנסת הגדולה).

כשעומד בבזיון

אם מותר למחוק את השם מפני שעומד בבזיון - עי' שדי חמד (כללים, מערכת המ"ם כלל יב אות א).

מחיקה באופן שאין בו בזיון

איסור מחיקת השם אינו משום בזיון אלא גזירת הכתוב הוא שאסור אפילו באופן שאין שום בזיון (ספר אבן שתיה סי' ס).

כשעושה משום תיקון

אם מותר למחוק את השם כשאינו דרך השחתה אלא משום תיקון - עי' שדי חמד באריכות (כללים, מערכת המ"ם כלל יב אות ב' ולהלאה).

כבוד השם במגילת אסתר

כתב האבן עזרא בהקדמתו למגילת אסתר, וזה לשונו: "והנה אין במגילה הזאת זכר השם והיא מספרי הקדש ורבים השיבו כי הוא ממקום אחר וזה איננו נכון כי לא נקרא השם מקום בכל ספרי הקדש רק נקרא מעון שהוא לעולם גבוה וקדמונינו ז"ל קראוהו מקום בעבור שכל מקום מלא כבודו ועוד מה טעם למלת אחר והנכון בעיני שזאת המגילה חברה מרדכי וזה טעם וישלח ספרים וכולם משנה ספר אחד שהוא המגילה כטעם פתשגן והעתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי עבודה זרה והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבתם כאשר עשו הכותים שכתבו תחת בראשית ברא אלהים ברא אשימא והנה כבוד השם שלא יזכרנו מרדכי במגילה".

דפים קשורים

מראי מקומות לערך מחיקת השם

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף