ערך/כתיבת ספר תורה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כתיבת ספר תורה

עיקר הדין

חינוך מ' תריג, סהמ"צ לרמב"ם עשין יח, רמב"ם פ"ז מהל' ס"ת, סמ"ג עשין כד, סמ"ק קנה.

בשותפות

מלשון הרמב"ם בהלכות ובסהמ"צ והחינוך 'לכל איש' דייקו (מקדש מעט) דאין יוצא בשותפות. ובמנ"ח אות ז' במהדו' החדשה הביא בזה חקירת האחרונים ועי' הע' יד במהדו' מכון י-ם שם.

בזה"ז

מחלוקת אחרונים בדעת הראשונים, עי' חינוך מהדו' מכון י-ם במצוה זו הע' ה כל המובא שם.

ביש לו כבר אחד אם מקיים עוד

^{[השלם מקור]}

אם צריך שיישאר בעלים ע"ז. ואם העדר ס"ת אצלו הוא רק סיבת החיוב, ואולי סגי בכתיבה פ"א ואח"כ יכול למכרו

עי' כל זה בהגהות מנ"ח מהדו' מכון י-ם הערה יב בשם קונטרס בני יונה.

קיומה באות אחת

השאגת אריה (סימן לד) כתב שאינו מקיים המצוה אלא בכתיבת ספר תורה שלם. ואילו דעת הערוך השולחן (יו"ד סימן ע"ר) שאף כשמשלים אות אחת בעצמו קיים המצווה.

אם עדיפה מצוה בו יותר מבשלוחו או הידור הכתיבה

בחיי אדם (כלל ס"ח אות ז) הסתפק אם מצוה בו יותר מבשלוחו עדיף או הידור הכתיבה דזה קלי ואנוהו, ולא פשט. וע"ע דובב מישרים (סימן מז אות ב) וע"ע שבט הלוי (ח"ב, יו"ד סימן קלה).

וע"ע שבט הלוי (שם) שכתב שכל השאלה רק לדעת השאגת אריה (סימן לד) שהמצוה היא רק בכתיבת ספר תורה שלם, אך לדעת הערוך השולחן (יו"ד סימן ע"ר) שאף באות אחת מקיים המצווה, פשיטא שיכול כל אדם לכתוב אות אחת בעצמו ואינו פוגע בכך בנוי הכתב וממילא אין מקום לשאלה.

אם אשה יכולה לשלוח שליח לכתיבת ספר תורה

במנחת חינוך (מצוה תריג אות ט) כתב שכיון שנשים פסולות לכתיבת ספר תורה, אף אינם יכולות לשלוח שליח לכתיבתו, שכן 'מי איכא מידי דאנן לא מצינן עבדי ואינהו מצי עבדי'. והעיר רבי אלחנן (קובץ הערות סימן עו) שלפי המתבאר מתוך דברי התוספות (קידושין כג: ד"ה דאמר; יומא יט: ד"ה מי) אין שייכת סברא זו אלא בשליחות לצורך הכשר הדבר - 'שליחות כח', ולא בשליחות שאינה אלא לייחס המעשה למשלח - 'שליחות מעשה'. ואם כן בספר תורה הרי להכשר הספר תורה אין צורך כלל בשליחות, וכל שהסופר כותבו הרי הוא כותבו בכשרות, ואם כן מה שאשה שולחת שליח לכתיבת ספר תורה, אין שליחותה אלא 'שליחות מעשה' לייחס את המצוה למשלח, ובזה אין אומרים לסברא זו.

מעבר לתחילת הדף