ערך/חמץ

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי חמץ

גדר שימור מצה מחימוץ ודין לישת גוי וקטן

עי' חדש על ה(מ)דף (חגיגה כ).

אם איסורו במשהו או בנותן טעם

שו"ת מן השמים (סימן עא) להחמיר.

מנהג ישראל להחמיר במצוה זו

שו"ת מן השמים (סימן עא) שקבלוה תחילה באהבה ובחיבה והמאריך בדקדוקיהם מאריכין לו ימיו ושנותיו.

הנזהר ממשהו חמץ

בבאר היטב (סימן תמז סק"א) כתב בשם האר"י שהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה.

רבי יצחק רצאבי (עיני יצחק על שולחן ערוך המקוצר הל' השהיית חמץ בפסח סימן פב אות יד, ושו"ת עולת יצחק ח"ג) העיר שבשמונה שערים המוסמכים שסידר מהרש"ו לא נזכר דבר זה [עי' כף החיים שם סק"ב].

באמרי פינחס (מקוריץ, אות תרפ"ח), הקפיד על הבאר היטב שהעתיק בשם האר"י מובטח לו שלא יחטא, כי אין אדם מובטח מחטא, ובכתבי האר"י כתוב רק שיועיל לו שלא יחטא.

ומקור דברי האר"י בזוהר הקדוש (רעיא מהימנא, כי תצא רפב: ע"ב ד"ה אדהכי): כולהו צריכים למהוי שמורים ונטורין מחמץ ושאור בכל שהוא, וכל מאכלים ומשקים כולהו נטורין. ומאן דּנָטֵיר לון מחמץ ושאור, גופיה איהו נְטִיר מיצר הרע לתתא, ונשמתיה לעילא. ואתאמר ביה (תהילים ה ה) לא יגורך רע, בגין דהא אתעביד גופיה קודש, ונשמתיה קודש קדשים, ואתאמר ביצר הרע (ויקרא כב י) וכל זר לא יאכל קודש וכו'.

הטעם שהנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא, כי הוא לחמא דמהימנותא.

ביעור חמץ

ערך מורחב – ביעור חמץ

בדיקת חמץ

ערך מורחב – בדיקת חמץ

חמץ שאינו ידוע

ערך מורחב – חמץ שאינו ידוע

איסור כזית חמץ בכותח הבבלי בכדי אכילת פרס

עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר לו).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף