ערך/הקבלת פני רבו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הקבלת פני רבו

מקור[עריכה]

הגמרא בסוכה (כז:) לומדת שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, ממה שאמר בעלה של השונמית לאשתו מדוע את הולכת אליו (-אל אלישע) היום, לא חודש ולא שבת, מכלל דבחודש ושבת מיחייב לאקבולי אפי רביה.

ובטורי אבן (שם) ביאר ששבת היינו יום טוב, שהרי אם ביאורו לשבת בראשית היה לו לומר כן ברישא קודם שהזכיר חודש כיון ששבת בראשית תדירה.

השמטת השו"ע[עריכה]

ובשולחן ערוך לא נפסקה הלכה זו, ובטעם הדבר כתב הנודע ביהודה (תניינא, או"ח סימן צד) שאסור לכבד רבו יותר מבוראו וכיון שנחרב בין המקדש ואי אפשר לעלות וליראות לכן אי אפשר לחייב שיכבד את רבו ויקביל פניו ברגל מה שאי אפשר שיקיים אצל בוראו.

טעם הדין[עריכה]

כבוד רבו

רש"י בחגיגה (ג.) כתב: להקביל פניו, יום טוב היה, שחייב אדם לכבד את רבו בהקבלת פנים. היינו שחיוב הקבלת פנים הוא מדין כבוד רבו. וכן מבואר בדברי הרמב"ם שהביא דין זה בהלכות תלמוד תורה (פ"ה ה"ז) כחלק משאר מצוות שאדם מחוייב בהם לרבו מחמת כבודו. וכן ביאר בדעתו בסדר משנה (שם). וכן מדוקדק בלשון הנתיבות עולם (נתיב יראת השם סופ"ה).

קדושת הרגל

הרמב"ן (שמות כ ח) כלל דין זה בביאור הפסוק 'זכור את יום השבת לקדשו', שבימים שיש בהם שביתה יש ללכת אל החכמים ואל הנביאים לשמוע דברי השם. וכ"כ רבינו בחיי (שם), וכעי"ז בדברי הרלב"ג (מלכים ב' ד כג). וכן מדוקדק בלשון הספר חסידים (סימן שיג).

השפעת הרב לתלמיד גדלה ברגל

כ"כ הנודע ביהודה (מהדו"ת או"ח סימן צד), והבני יששכר (הקדמה)[1]

מעין מצות עליה לרגל

היערות דבש (ח"א דרשו יב) כתב שישנה תועלת נוספת למקבל פני חכם שהרי הוא כמקבל פני שכינה (כמבואר בירושלמי ר"ה פ"ה ה"א), ומשום כך בזמן הבית לא היה חיוב לקבל פני רבו ברגל, כי היו מקבלים פני שכינה בעלות לראות בת ה', ורק אחר שנחרב הבית היה חיוב ברגל לקבל תמורת פני ה' - פני תלמיד חכם. וכ"ה בבני יששכר (מאמרי ראש חודש, מאמר ב פ"ז).

לעיון נוסף


בזמן הזה[עריכה]

לעיל (פ' השמטת השו"ע) הובאה דעת הנודב"י, שבזמן שנחרב בית המקדש אי אפשר לחייב שיכבד את רבו ויקביל פניו ברגל מה שאי אפשר שיקיים אצל בוראו.

מאידך לעיל (פ' טעם הדין - מעין מצות עליה לרגל) הובאו דברי היערות דבש, שעיקר החיוב לא היה אלא אחר שנחרב הבית.

לעיון נוסף[עריכה]



שולי הגליון


  1. וע"ע קב הישר (פפ"ז).
מעבר לתחילת הדף