ערך/דבר שלא בא לעולם
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
דבר שלא בא לעולם
הטעם[עריכה]
י"א דהטעם של מ"ד דאין מקנה משום גמ"ד: שטמ"ק[1] ב"ב קמב: (בשיור בסוף הספר) בשם תוס' רא"ש וכ"ה בפסקי הרא"ש ביבמות פ"ז סי' ד. נמוק"י ב"מ סו: (לז: בד' הרי"ף), הובא בדרישה חו"מ רט ג (בשם הר"ן). אמרי בינה (הלואה סג יח ד"ה ברם) ע"פ ב"מ טז ומרדכי שם. משפט שלום למהרש"ם מבערז'אן חו"מ ריב (ע"ש מקורות נוספים), וכן בעין רועים ע' דשלב"ל ז. ספר העיקרים לר"ש איגר עיקר אין אדם מקנה וכו' אשכול א'. [ובתוס' נדרים לד: ד"ה ואמר, וברא"ש שם ד"ה להורישה כ' דהפקר שיכול לתפסו יכול להקדישו. וע"ע תוס' כתובות צא: (ד"ה דזבנה) וברא"ש שם דבירושה אם מברר איזה שדה יכול למכור לפני שירש. וע"ע תוס' ב"מ לג: ד"ה כגון]. ובנוב"י תנינא אה"ע נד יב כתב שאינו משום גמ"ד. ויתכן לדייק בריב"ש (סי' שכח) שסובר ג"כ שאינו משום גמ"ד.
וי"א שהטעם משום שאינו בעלים[2] [והכוונה שכיון שאין לו כח להחיל כעת אין ממש במעשה שלו וקביעתו אינה קביעה]: קה"י גיטין כט (ד"ה ולכאו') ונדרים ג ג (ד"ה ועיקר), חי' הגר"ח סטנסיל סי' קצו (עמ' קיב), אבי עזרי מכירה כב ט (ד"ה ואשר), וע"ע חזו"א דמאי סי' יז, וע"ע חי' הגרש"ש ב"ב סי' ל.
ובשו"ת טור המשולש שבסוף ס' תשב"ץ טור ב סי' יג כ' דאם אינו קיים כלל אין כאן מה שימכור המוכר ויקנה הקונה[3], ואם ישנו בעולם אלא שעדיין אינו שייך למקנה אינו אלא משום גמ"ד.
ובקוב"ש ב"ב רעו תצ תלה במח' ראשונים אם משום גמ"ד או שיש חיסרון בעצם.[4] [וע' כתובות נט]. וע' קרית ספר להמבי"ט ערכין פ"ו אזהרת קס שכתב "אין אדם מקדיש דשלב"ל דהא אינו ברשותו, ובעי דליהוי ברשותו כדאמרינן." וצ"ב.
אם יש מקור בתורה לדין דשלב"ל[עריכה]
ע' ריב"ש (סי' שכח[5]) ורמ"ה (ב"ב קכו אות צט) שלפני מתן תורה היה אפשר להקנות דשלב"ל. ולפ"ז צ"ל דהדין נלמד מפס', דאם הוא מסברא גם לפני מת"ת היה הדין כן. אמנם השואל בשו"ת הריב"ש הביא מהרא"ש להוכיח ממכירת הבכורה דעשו, ואף שהריב"ש פקפק בנכונות השמועה מ"מ בפי' הטור עה"ת (בבראשית כה לא) כתובים הדברים בשם הרא"ש, וכן בתשו' מר יוסף גאון (בתשובות הגאונים שבסוף שו"ת הרי"ף סי' ד, הובא בהע' לריב"ש סי' שלה הע' 45 א). ומ"מ יתכן דהוצרכנו למקור מהתורה אלא שאחר שנתחדש לא נאמר שזה חידוש אלא נתחדשה הסברא, והשתא ידעינן שכך היה הדין גם קודם מת"ת. ומקור הדין בתורה - ע' קרית ספר להמבי"ט (מכירה פכ"ב עמ' רסג) שדייק כן מהפסוקים. ויל"ע אם לפי שיטה זו צריכים לסברות דלעיל לבאר טעם התורה או דהוי גזה"כ. [ויתכן לפ"ז דאף הראשונים שכתבו דהטעם משום גמ"ד אין כוונתם שחסר גמ"ד בודאות, אלא שכיון שלפעמים נעשה בחסרון גמ"ד (אף דדברים שבלב אינם דברים מ"מ) חידשה התורה שלא יחול.] וע"ע בקונט' שכתבתי בס"ד בענין דשלב"ל.
אם דוקא חיסרון ביסוד הכח או אף חיסרון צדדי[עריכה]
בשער"י (ה כ ד"ה ונלענ"ד לפרש עמ' עח) שדוקא כשיש חיסרון ביסוד הכח א"א להקנות. וע' בקונט' שכתבתי בס"ד בענין דשלב"ל.
אי יכול לחזור בו[עריכה]
ע' רמב"ן (קידושין סג.) דבמעכשיו ולאחר ל' בדשלב"ל אינו יכול לחזור אף לפני שבא לעולם ומ"מ שייך בזה 'כלתה קנינו', והרשב"א (שם) הק' ממנ"פ. וזה דלא כתוס' בקידושין סג. ובב"מ טז. שכ' להיפך מהרמב"ן שיכול לחזור, ול"ש כלתה. וע' תוס' רי"ד ב"מ סו: שכ' ג"כ שאינו יכול לחזור אף קודם שבא לעולם. (כ"ז לר"מ – גם הרמב"ן וגם הרי"ד). וע' רש"ש קידושין סג
אם אפשר לעשות עכשיו חלות שיחול לאחר שיבוא לעולם[עריכה]
ע' רש"י ב"מ סו:
לעיון נוסף[עריכה]
- חדש על ה(מ)דף (נדרים פה).
- ↑ השטמ"ק מיירי במקנה למי שלא בא לעולם ולא שהחפץ שבא להקנותו לא בא לעולם (אך בפשטות עניינם שווה).
- ↑ לכאו' גם לשיטה זו צ"ל דיש גם סברא של גמ"ד - בלא עבידי דאתו - דבזה מודה ר"מ, ובעבידי דאתו לכו"ע אין חיסרון של גמ"ד, אלא נחלקו אם שייך להחיל קנין כשהדבר אינו קיים.
- ↑ לכאורה נראה שכוונתו לביאור הידוע שטעם דשלב"ל משום שאין לקנין על מה לחול, אמנם ביאור זה א"א כלל לאומרו שהרי אין אנו דנים אם יכול לחול כעת, אלא אם יחול בשעה שיבוא לעולם, ואז יוכל לחול. (וע' בספר העיקרים להגר"ש איגר ע' אין אדם מקנה דשלב"ל אשכול א שטען כן). אלא צ"ל דס"ל שא"א לעשות אפי' מעשה קנין על דבר שלא קיים, ולא רק שלא יכול לחול חלות. ומש"כ הלבוש רט ד "שאין כאן דבר שיחול עליו קנין" אולי ר"ל דמשו"ה א"א להחיל קנין עכשו, ולכן שייך הדין דאין מקנה מה שלא יכול להחיל כעת. וע' אבי עזרי מכירה כב א, וצ"ע. [ומש"כ לעיל די"א שהטעם משום שאינו בעלים אין הכוונה שאין לקנין על מה לחול אלא שאין כח לעשות מעשה אם אינו בעלים.]
- ↑ מה שהוכיח הגרא"ו מב"מ טז תליא לכאו' בפלוגתת הראשונים שם, דלפמש"כ תוס' שם בשם רב האי סוגיא דהתם אזלא למ"ד אדם מקנה דבר שלב"ל וא"כ אין ראי'. וכן לפי' הרשב"א והריטב"א ותוס' רא"ש שם. ע"ש. וע"ע גליוני הש"ס בבב"מ טז שהוכיח ג"כ כהקוב"ש. אמנם ע' שיעורי הגר"ח שם שכתב לבאר מדוע מועיל סמכא דעתיה.
- ↑ ע"ש שנראה שנחלקו השואל בשם הרא"ש והריב"ש אם דשלב"ל משום גמ"ד או לא, ודו"ק.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |