ערך/בעל מום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בעל מום
כשמומחה מזהה שבעתיד יהיה בו מום[עריכה]
בכלי יקר (ויקרא כא יז) חידש שאם החכמים רואים על אדם שחטא ועתיד להיות בו מום והכרת פניו ענתה בו שלסוף יהיה בו מום כי מתוך מעשיו ניכר שלסוף יבוא לידי מום, אזי יש לסלקו מן הכהונה אף קודם שנהיה בו המום בפועל[1] .
כתיבת מגילת סוטה ועבודות שבחוץ[עריכה]
בפירוש אמבוהא דספרי (ח"א עמוד 129) כתב בשם פירוש ר"ש לתורת כהנים (אמור ג) שעבודות שבחוץ כגון השקאת סוטה ועריפת עגלה כשרות בכהן בעל מום. והמנחת חינוך (מצוה שסה אות לה, ע"פ השלמת דפו"ח) כתב אף הוא שפשוט שכשר לכתיבת מגילת סוטה שהרי הוא כהן לענין שלא ליטמא למתים ולאכילת תרומה ואף שפסול לעבודה הרי אין כתיבת המגילה עבודה[2].
- ↑ ובזה ביאר לשון הפסוקים "אשר יהיה בו מום לא יקרב וגו' כי כל איש אשר בו מום לא יקרב" ולכאורה כפל דבריו וגם שינה והזכיר תחילה "יהיה" בלשון עתיד ואחר כך "אשר בו" בלשון הווה. והביאור הוא שגם אם עתה אין בו המום אבל חטא בדבר מה ולפי דעת החכמים המבינים בדבר ניכר על פניו שעתיד לבוא לידי אותו מום, הרי דנים אותו על שם סופו וכיון שאיש אשר בו מום, בלשון הוה, אסור בעבודה, הוא הדין איש זה אשר יהיה בו מום בלשון עתיד.
- ↑ ויל"ד אם להמנ"ח לא חשוב עבודה כלל ולהר"ש הוי עבודה אלא שכשר בעבודה שבחוץ.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |