ערוך לנר/ראש השנה/יט/א
בגמרא ראש חודש דאורייתא. באו"ח סי' תי"ח הביא הב"י דברי רבינו ירוחם שכתב שכיון דבטלה מגילת תענית מותר להתענות בר"ח וז"ל כתב רבינו ירוחם בנתיב ר"א אסור להתענות בר"ח כך פשוט במגילת תענית ונראה כיון דבטלה מגילת תענית דאינו אסור עכ"ל. והב"י הקשה עליו ממה דאמרינן הכא ובתענית דר"ח דאורייתא הוא והשאגת אריה בתשובה סי' ק"א ביאר הקושיא יותר כיון דאמרינן דאורייתא הוא וא"צ חיזוק אלמא שר"ח אינו בכלל ימים הכתובים במגילת תענית וסיים וזה ראיה ברורה שאין עליה תשובה ולענ"ד י"ל דמה שר"ח דאורייתא הוא פי' רש"י מועד דאורייתא דהיינו דאמרינן דר"ח איקרי מועד אכן שמועד אסור בתענית לא כתוב בתורה ואע"ג דיו"ט ושבת אסור בתענית זה אתי מוקראת לשבת עונג וממה דכתיב לכם כדאמרינן בפסחים (דף ס"ה) אכן מזה אכתי לא שמענו שר"ח מדאקרי ג"כ מועד אסור ג"כ בתענית כמו יו"ט דא"כ לתסור גם במלאכה כמו יו"ט וא"כ במה דאמרינן הכא ר"ח דאורייתא הוא לאסור בתענית היינו משום שנאמר בד' צומות כי צמתם וספוד בחמישי ושביעי וגו' ומכאן ואילך יהיה לששון ולשמחה ולמועדים טובים כמ"ש רש"י דבזה גלי קרא דמועדים אסורים בתענית וא"כ ה"ה ר"ח דאיקרי מועד מדאורייתא אבל לפ"ז דוקא בזמן שבהמ"ק קיים שהיו המועדים דמגלת תענית אסורים בתענית גם ר"ח אסור אבל לאחר חרבן דבטלה מגלת תענית לרב ור"ח מדבטלו מועדים טובים דדברי קבלה ואמרינן הני כי הני א"כ בטל ג"כ איסור תענית בר"ח שלא נאמר רק מדאקרי מועד כי הני וזהו טעמו של רבינו ירוחם שס"ל דבזה"ז מותר להתענות בר"ח. ואין קושיא ממה דאמרינן הכא ובתענית (דף י"ז) ר"ח דאורייתא הוא שהרי זה אמרינן לבזמן שבהמ"ק קיים דבזה באמת אסור בתענית אבל בזמן הזה שבטל מגלת תענית גם זה בטל ומה שכתב הר"י שאיסור תענית בר"ח פשוט במגלת תענית לא מצאתי שם כן ונראה שכיון על מה ששם בברייתא דמייתי הכא שבתות וי"ט הם אסורים לפניהם ולאחריהם מותרים כתוב אחר ימים טובים וראשי חדשים ונראה שזה חסר בגמרא שלנו הכא ובתענית:
שם דה"ל יום שלאחר ר"ח. הפ"י הקשה הא איכא למימר דאכתי הוי מותר בהספד משא"כ עכשיו דאיכא נמי יום שלפני ג' בתשרי ה"ל מוטל בין שני יו"ט ואסור בהספד ע"ש. ולא הבנתי דלזה לא הוצרך לתקן יו"ט דבלא"ה ה"ל מוטל בין ב' יו"ט דהרי יום גדליה הוא בעצמו ג"כ יו"ט:
שם בין לאחריהם. זה כרבי יוסי דס"ל דלאחריהם ג"כ אסור ודלא כת"ק ולכן פריך הכא ג"כ בפשיטות תיפוק ליה שהו"ל יום שלאחר ר"ח כיון דברייתא דתענית כרבי יוסי אתיא וכדאמרינן בתענית (דף י"ח) לאסור יום שלאחריו כמאן כר' יוסי ע"ש ואין להקשות הרי לקמן מסיק תנאי היא ור' יוסי ס"ל אין בהמ"ק קיים מותרים וא"כ ברייתא דמגלת תענית בעשרים ותמניא ביה לא אתי כר' יוסי דהרי ר' יהודה בן שמוע לאחר החורבן הוי די"ל דהך ברייתא ס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא וכן צ"ל גם בתענית (שם) דפריך כמאן כר' יוסי וכו' תיפוק לי' דה"ל יומא דבתר עשרים ותמניא ביה דתניא וכו' ע"ש ומה פריך דממנ"פ אי ר' יוסי היא הרי לית ליה י"ט דעשרים ותמניא שלא נתקן עד לאחר החורבן ולכן גם שם צריך לפרש כן דס"ל דלענין לאחריו ס"ל כר' יוסי ולענין בטלה מגלת תענית לא ס"ל כוותיה ובזה א"ש ג"כ מה שהתוס' ד"ה אסורים כתבו וז"ל ואתיא הך ברייתא כר' יוסי וכו' א"נ כרבנן ובלא השלמה עכ"ל. והרי ע"כ לאו ר' יוסי היא דלר' יוסי ליכא הך דעשרים ותמניא אבל לפ"ד אתי שפיר דכוונתם דבזה דמתענה ומשלים ס"ל כר' יוסי:
שם ותיפוק ליה דה"ל יום שלפני יום. הט"א והפ"י ובשו"ת כנסת יחזקאל הקשו דקושיא זו הו"ל להקשות לעיל מיד קודם הקושיא דהוי יום דלאחר ר"ח כיון שהיא מצום גדליה דאיירי ביה והט"א הניח בקושיא והפ"י והכ"י תירצו בדרך רחוק. ולענ"ד י"ל בפשטות דבתחלה לא הוקשה לו דהוי ידע שי"ל דיום הכתוב בדברי קבלה א"צ חיזוק ולכן הקשה מר"ח דלא ידע שר"ח נקרא ג"כ כתוב אכן אחר שתירץ דר"ח דאורייתא ודיוק דאורייתא לא בעי חיזוק דמשמע דוקא דאורייתא אבל מה שאינו מדאורייתא בעי חיזוק פריך דא"כ גם צום גדלי' בעי חיזוק ותיפוק ליה דה"ל יום שלפני גדלי' ומשני דמה דקאמר דאורייתא לא בעי חיזוק לא אתי לאפוקי רק דברי סופרים אבל דברי קבלה כדאורייתא דמי. ושוב מצאתי ראיה לזה מדברי הריטב"א שכתב שס"ד של המקשן ותיפוק ליה דהוי יום שלאחר ר"ח היה שהיה סובר שר"ח מדרבנן אבל שמדאורייתא לא בעי חיזוק ידע שפיר והתרצן לא חידש לו רק שר"ח דאורייתא היא:
שם בתוס' הא ר' יהודה. וי"ל דמכ"מ רבי שסדר המשנה. לא ידעתי האיך כתבו שסדר המשנה הלא לא משנה אלא מגילת תענית היא ומנ"ל שרבי סדרה:
שם בא"ד. כיון דבימיו היה שלא לצורך. ק"ל לפי מה דמסיק תנאי היא א"כ ע"כ ר' יוסי ומאן דס"ל כוותיה דבטלה מגילת תענית לא הסכים עם היו"ט של כ"ח אדר שתיקן יהודה בן שמוע וחבריו כמו שאכתוב לקמן ולפ"ז מה פריך שם תיפוק ליה דהוי יומא דבתר כ"ח דלפי פי' התוס' דתנא דמגלת תענית לא היה צריך להזכירו דלמא הוצרך להזכיר מריש ירחא מפני הך תנא דס"ל כר' יוסי וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |