עץ יוסף על ויקרא רבה/כ/א

עץ יוסף על ויקרא רבה כ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ש פתח הכל כו'. כוונתו על מה שדרש בסוף הסי' מקרא אחד אלו בני אהרן כו' ואגב דמייתי ליה לקרא מפרש ליה גם בדרושים אחרים כדרך המדרש:

הכישו הארי כו'. ע' מ"ש בתנחומא ס' נח סי' ט' בענף. ודייק זה מדכתיב וישאר אך נח. ואך מיעוט הוא. ואין כאן שום דבר למעט אלא נח עצמו היה ממועט מברייתו:

והקריב שם בנו תחתיו. דהיה כ"ג כדאיתא בב"ר פ' כ"ו. ומ"מ לולי שנפסל נח לא הקריב שם. שלא ישמש בכהונה לפני אביו:

שבקש לישב כו' על כסאו של שלמה. שלקחו כשמת שלמה בכתובת בתו. והכישו הארי לפי שהיו עשויין בערמנות שהו מתגלגלים ופושטין ידיהם: והמלך שלמה היה נשען עליהם כשהיה עולה על הכסא. וזה לא ידע סדר העליה וכשנתגלגל הארי הכהו על יריכו ונצלע. ולזה נקרא פרעה נכה:

שנולד מהול. שעיקר סבת המילה תקון המדות. והיותו נולד מהול יורה כי בבטן אמו היה מתוקן במדותיו:

אלו המרגלים. לפי שהוציאו דבה רעה איקרו טמא שהגנות והדבה הרעה אקרו טומאה כמ"ש טמאת שפתים מוציאי דבה. והפסול פוסל:

אלו אמרו שבחו. משה ואהרן אמרו שבחה של א"י:

וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים וגו'. כדכתיב בד"ה שנתן לעם כדי לעשות פסחיהם:

לרוב לו זבח ולא קרבנות. כצ"ל קשה הא קרא זה ביהושפט כתיב דזבח לו אחאב צאן ובקר. וקרבנות מאן דכר שמייהו התם לדיוקי מדכתיב לו. ובמדרש קהלת לא מייתי קרא לראיה דממילא ידעינן שלא זבח קרבנות לי"י מכיון דעובד ע"ז היה:

זה מת בחצים. ונשפך דמו כמ"ש עליו באיכה רבה תשתפכנה אבני קדש. ולא הגין דם זבחים עבורו בזה (רד"ל):

טוב רואי בהלכה. דאם לא כן בתר אדמוני עם יפה עינים טוב רואי למה לי ואין טוב אלא תורה:

כל הרואהו נזכר תלמודו. כענין עיניך רואות את מוריך. וכמ"ש הא דמחדדנא דחזיתיה לר"מ כו'. ומ"ש היד"מ שרואהו בחלום ליתא שבברכות נ"ז אמרו עליו שזוכה לחסידות (רד"ל):

בנה בהמ"ק. שבנה היסודות. וגם מפני שהכין כל צרכי בנין בהמ"ק מעלה עליו כאילו הוא בנה אותו:

וזה מלך ארבעים שנה. אע"ג דנבוכדנצר מלך מ"ה שנה כדיליף בפ"ק דמגילה מקראי. לא קאמר אלא ארבעים משום דדוד לא מלך אלא ארבעים. כלומר שזכה למלכות כ"כ כדוד. וכ"ש כיון שיקשה אם היותו יותר ממנו:

זה צדקיהו. ומ"מ לא קאמר שנשבע לשקר. דבהיתר עבד. שע"י שהיה נשאל על שבועתו כדאי' בנדרים. ומ"מ נחשב לו לחטא דמגניא מילתא. או משום חילול השם:

שנאמר ויאמר להם שמשון כו'. ואם לא היתה שבועה חמורה בעיניו היה חושד באחרים ולא יסתכן בידם. אלא דלא ס"ד שיהיו עוברים על השבועה:

אלו בני אהרן. ר' שמעון בעל המאמר הזה ס"ל שלא מתו בני אהרן רק מפני בהקריבם אש זרה. ופליג על המ"ד דלקמן. וכיון שהיו גדולים ממשה ואהרן כדלעיל לא יצאו מפני חטא אחד מכלל צדיקים (יפ"ת):

בשלום ובמישור. וסיפיה דקרא ורבים השיב מעון. וכיון דהצדיק אחרים מכ"ש שהצדיק את בניו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף