עץ יוסף על ויקרא רבה/כד/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד ישלח עזרך מקודש. משום דקשה דהיו מבעי ליה בעי למדרש שע"י קדושתם תהיה להם הוי"ה בעולם. ולהכי מייתי ישלח עזרך מקודש דמפרשינן ביה מקדושת מעשים שיש בידך. ומכיון דמייתי ליה דריש לה בשאר אנפי כדרך המדרש:

מעשה בקרתני. פי' מעשה בעיר שלנו. וכתב היפ"ת לא ירחק היות זה כפשוטו אחר שמצינו היות חכמים מספרים עם השדים והרוחות ומשתמשים בה. ולפי דעת האפלטונים ברוחות אוירות שהם נגד רוחות הקדושות הפורחות ומתדבקים בעולם. ומדרך הקדושה להתדבק יותר בנפש האדם. שהיא קדושה בעצמה והם נבראו לסיוע לעורר את בני האדם לטוב. ולהיפך הרוחות האויריות לא נבראו לסיוע לבני אדם כי הם נגד דעות הנפש וציוריו הטובים. ואף שלא נבראו לסיוע עכ"ז הם צריכים סיוע מבני אדם. ופעמים בני אדם צריכים להם לבלי יתנזקו. ומכ"ש האדם הצריך סיוע מלמעלה. וזהו ישלח עזרך מקודש. היפך מרוחות הבלתי קדושות. וזהו קדושים תהיו נבדלים במעלה כי קדוש אני. ואתם צריכים לעזר מקודש:

ציתור. שם מקום:

איתגלי עלויה כו'. נגלה עליו אותו רוח. ורוח רעה היה. וא"ל אתם ידעם כמה שנים שאני שורה ושוכן פה:

ואתין ונפקין כו'. פי' באתם ויצאתם אתם ונשיכם בערב ובצהרים ואין אתם נזוקין:

וכדון כו'. ומעתה תהיו יודעים שהרי רוח רעה רוצה לשכון פה במקומו והוא יזיק הבריות. וא"ל ומה נעשה שלא יבא. א"ל לך והתרה באנשי העיר ואמור להם כל מי שיש לו מכוש פי' כלי מפיץ שמכין בו. ולקמן פ' כ"ה משמע שהוא מרא או חצובה שחוצבין בקרקע ליטע נטיעות. ומי שיש לו פס כלי שחופרין בו באשפה:

יפקון כו'. יצאו כלום לכאן למחר כשצומח היום ומתחיל להאיר. ויהיו מסתכלין על פני המים:

יהיו מקשין כו'. יהיו מכין בברזלי הכלים זה אל זה להשמיע קול ויאמר שלנו נצח. ובשוח"ט שם מפרש וישמע [הרוח] אתכם והוא סבור שעל סיועי אתם באים ויפחד ואוכל להרגו ע"ש:

ולא יפקון כו'. ולא יצאו מכאן עד שיראו חרדה של דם על פני המים שהוא סימן לנפילת הרוח והריגתו. חרדא דדמא פי' טפה של דם. ואע"פ שהם מיסוד האש והאויר וא"כ מאין מקום לצאת דם מגופם. אולי אינו דם ממש אלא רושם בעלמא שעשה הרוח הנשאר לאות על הריגת חבירו:

אזל ואסהיד כו'. הלך ר' יוסי להעיד והתרה בבני העיר ואמר להם כל המאורע. וכן עשו. ומי שהיה לו מכוש כו':

ולא עלון. וללא נכנסו לעיר:

שלא נבראו לשום סיוע. פי' שאין דרכם בסיוע זה מזה. מ"מ צריכין סיוע מבני אדם כמעשה זו שע"י שהראו את עצמם כמסייעים לאחד מהם נצח. אנו שדרכנו בסיוע זה לזה עאכ"ו. ובא לתרץ דק"ל מאחר שאמר ישגבך שם אלהי יעקב מה צריך לומר עוד ישלח עזרך מקודש דמשמע שישלח ליה מירושלים אנשים שיהיו בעזריו. ומשני מאחר שדרכו של אדם בעזר אנשים אע"פ שה' בעזרו מ"מ צריך לשלוח לו עזר ע"י אנשים שיחזיקו לבבו ולהפחיד אויביו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף