עץ יוסף על ויקרא רבה/טו/ג
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי פלג לשטף תעלה. משום דדריש אדם או דם בעי למימר שרבוי הדם מביא לבון השער שהוא סימן טומאה בצרעת. להכי מייתי האי קרא דדריש ביה משל לגנת ירק וכו' וכמו שאפרש. ומכיון דמייתי ליה מפרש כולה ובפי' אחר כדרך המדרש:
אית אתרין כו'. יש מקום שקורין לשער שיטפא. והיינו שטף. ור"ל שלכל שער ברא הקב"ה מעין בפני עצמו. וטעם מאמר זה לאיוב מפורש בתנחומא לפי שאיוב קרא תגר ואמר אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם. א"ל אליהו ח"ו חלילה לאל מרשע ושדי מעול אלא כי פועל אדם ישלם לו כו' א"ל הקב"ה לאיוב אפילו השער שעליך מעין עשיתי לו ומדה נתתי לו. ובפ"ק דב"ב אי' שאיוב אמר רבש"ע שמא נתחלף לך בין איוב לאויב. א"ל הרבה נימין בראתי בראשו של אדם וכל אחת ואחת בראתי לו גומא בפני עצמה שלא יהיו שתים יונקות בגומא אחת שאלמלא ב' יונקות בגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם. גומא בגומא לא מיחלף לי בין איוב לאויב מיחלף לי:
שלא תהא כו'. כבר כתבתי טעם הדבר:
ועכשיו אתה מבקש לצאת. יש כאן חסרון לשון. ובתנחומא אי' מעשה בכהן א' שהיה רואה את הנגעים. מטה ידו. בקש לצאת לחוץ לארץ. אמרה לו אשתו ומה אם כל שער ושער ברא לו הקב"ה מעין בפני עצמו ההוא שותה ממנו. אתה שאתה בן אדם כמה שערות יש בך ובניך מתפרנסים על ידך לא כ"ש שיזמין לך הקב"ה פרנסה כו':
לתור. לחפש ולרגל:
תוב כו'. שב ומי שבראך יתקיים לך:
קול שיוצא כו'. הוא קול הרעם היוצא מן העבים. והכ אמר בפ"ק דב"ב הרבה קולות בראתי בעבים וכל קול וקול בראתי לו שביל בפני עצמו שלא יהיו ב' קולות יוצאות משביל אחד. ומה הוא השביל ע' ביפ"ת:
ד"א ודרך לחזיז. הני תיבות ד"א כו' מיותר ולא גרסינן ליה (יפ"ת). ור' אבין ארישא דקרא קאי:
ירקה משחיר. ירקותם קרי ליה שחור לפי שבסבת ירקת העשבים הוא מלובן המים ומשחרות העפר שהוא מראה ממוצע מהן. ומראה הירוק הוא הממוצע מכל המראים וע"כ נהנה העין ממנו יותר. והירוק נוטה לשחרות והצהוב ללובן:
אדם כי יהיה. או דם שתגבורת הדם תמעט הליחה הלבנה ותלבין השער [שהוא כגנה אשר מים אין לה שירקה מלבין] שהוא סימן ללקות וצרעת:
להלוך כו' להדבק. ר"ל שאין הכוונה כפשוטו הליכה ודביקות גופני. כי אם ההליכה אחרי רצונו יתברך ומעשיו:
אלא במטע תחלה. כי א"י הוא דוגמת הג"ע בקדושה [ע' במדרש איכה על הכתוב והמה כאדם עברו ברית] והנטיעה בא"י לחזק הישוב הוא דוגמת הנטיעה בג"ע. ואף שלכאורה הוא רק מעניינים גשמיים על כל זה ראינו שכביכול לא נתעסק תחלה רק בזה להכנת אדה"ר להיות לו למאכל:
גן בעדן מקדם. אף. כצ"ל ולשון מקדם דרש שנתעסק תחלה במטע (רד"ל):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |