עץ יוסף על בראשית רבה/סח/יא

עץ יוסף על בראשית רבה סח יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויקח מאבני המקום כו'. משום דקשיא ליה דמאבני משמע רבות והדר כתיב ויקח את האבן. לכן דעתם ז"ל שנתאחו (פי' שנתחברו) והיו לאחת. ופליגי בטעם האחוי:

י"ב אבנים נטל אמר כך גזר הקב"ה. כצ"ל. ידע שכל מעשה האבות היה רק בכוונה מכוון לענין סודות נפלאות כדמות מעשי המצות שלנו:

שהוא מעמיד י"ב שבטים. כך היו מקובלים די"ב מזלות כנגד י"ב שבטים:

אם מתאחות כו'. שלפי שעם היותם י"ב שבטים ראוי שיהיו לאחדים. לכן רמז זה שהי"ב אבנים ישובון לאבן אחת. והכי אי' בפדר"א ונעשו כולם אבן אחת להודיע שכולנו עתידים להיות גוי אחד בארץ:

ר"נ אמר נטל ג' אבנים. דעתו שלקח לנסות אם הוא מחובר עם האבות. שבכללם המה ישלימו התכלית הנרצה. והוא שעל ידם יתייחד שמו של הקב"ה והיא הופעת השכינה למטה:

ואני אם מתאחות כו'. שהתאחדותם מורה על היות גם יעקב מתדמה לב' האבות:

וכיון שנתאחו ידע כו'. ר"ל ידע שהקב"ה מיחד שמו עליו היינו שידבר עמו בהקיץ ג"כ (יפה תואר):

רבנין אמרי מיעוט כו'. הם ס"ל שאדרבא יעקב כיון לחזות אם הוא נתעלה עוד יותר ממעלתן שיצא ממנו מטה שלימה בלי פסולת מאומה:

יודע אני שאין יוצא ממנו פסולות. שאחוי האבנים מורה על אחדות זרעו שלא יחצו לב' פניות. א"נ על אחדותם עם האב ללכת בדרכיו. ולזה הספיק שני אבנים דאחוי מהם מספיק להודעה זו (יפה תואר):

עשאן כמין מרזב כו'. להקיף עצמו באבנים ולכן נטל הרבה. אלא דמ"מ על אבן אחת סמך ראשו. על זה אמר ויקח האבן אשר שם מראשותיו. וצ"ל הגי' עשאן כמין מרזב ונתנן סביב ראשו. וכן העתיק רש"י בחומש. ובאמת נתנן סביב כל גופו. ומפני שהראש הוא עיקר כל הגוף אמר סביב ראשו ועל אותו אבן שכנגד ראשו אמר ויקח את האבן (נזר הקודש):

ה' יוצא ממקומו. כלו' אל תתמה מהמסת אבנים לאחד דהא כתיב כי ה' יוצא ממקומו. וכתיב בתריה ונמסו ההרים מתחתיו. הרי אף ביציאתו ממקומו למעלה לבד נמסו הרים תחתיו. מי שנגלה עליו הקב"ה זה יעקב עאכ"ו שימסו האבנים תחתיו:

כמטה וכפרנוס. רש"י גרס פרכוס. ופי' בל' כנען כסת. ובחזית סוף פ"א כמטה וכפלוסא ופי' מוסף הערוך בערך פלוסא שהוא בלשון רומי נוצות עוף. והכוונה שעל ידי המסת האבנים נעשו רענן ורך עד שהיו תחתיו כמטה וכסת. ובהכי דריש הא דכתיב להלן ערשינו רעננה על ערש מטתו של יעקב. ועז"א מה רטיבה הרטיב כלו' מה הרחיב והתפשט מהן. קורות בתינו ארזים אלו הצדיקים כו' הנקראים ארזים כמד"א צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. כי לכך נעשו האבנים תחתיו כמטה במקום המקדש לסימן שתהא מטתו שלימה בבנים יראים ושלמים אשר שרשם ומצבם ממקום קדוש הוא בה"מ (נזר הקודש):

נביאים ונביאות. שכתיב רהיטנו ברותים. ונביאים ונביאות נקראו ברותים כדכתיב והיא יושבת תחת תומר דבורה (שופטים ד ה) ותומר הוא רותם כדאיתא בזוהר כי תשא. וכתיב וישכב וישן תחת רותם (מתנות כהונה):

כאן שכב. במקום ההוא מיעוטא הוא:

י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר. כדלעיל בפרקין. לא שכב אלא ישן שינת עראי שלא להתבטל מלמודו:

בביתו של לבן לא שכב. כדכתיב ותדד שנתי מעיני:

ומה היה אומר. בבית לבן היה משבח לי"י ומספר תהלותיו כי בזה לא תתבטל שמירת הצאן:

מ"ט. דריב"ל ומנא ליה דיעקב אמרם:

ישראל סבא. ומדקאמר מזמור זה מסתמא אמר כל הט"ו מזמורים של שיר המעלות משום דכל ט"ו שיר המעלות כחד הוו:

כל ספר תהלים. כלו' כל עניני תהלים המיוסדים על תהלות ה' וחסדיו. ולכן נקרא ביחוד תהלות ישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף