עץ יוסף על בראשית רבה/ל

עץ יוסף על בראשית רבה ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה ל

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  

א  [עריכה]

הה"ד כעבור סופה כו' זה דור המבול שנכרתו בסופות ובסערת המבול. וצדיק יסוד עולם זה נח שלא נתקיים העולם אלא בזכותו. ולפיכך נקראו הכל על שמו (נזר הקודש):

הפוך רשעים ואינם כו' כמ"ש בתנחומא סדר נצבים כ"ז שהקב"ה מתהפך במעשה הרשעים לדקדק בהם אין להם תקומה. דור המבול וימח את כל היקום כו'. ובית צדיקים יעמוד זה נח. כלומר ביתו של נח וזרעו שהוא מיחוס שלשלת הצדיקים הוא מתקיים (נזר הקודש):

בית רשעים כו' כי דור המבול אף בהיותם בית משפחה רבה לא נשאר מהם שארית. ואהל ישרים זה נח שאף שלא היה נח וזרעו המעוטים אלא כאהל ארעי. מ"מ הפריחו מאד בתולדות של קיימא למלאות פני תבל (נזר הקודש):

ב  [עריכה]

כתיב קל הוא דדרשינן מיניה שלא היה מכוון לפריה ורביה רק נח. אלה תולדות נח שהיה איש צדיק ומכוין לתולדות. משא"כ בני דורו. ואם היה להם ולד היה במקרה (יפה תואר):

גזרה שנגזרה כו' דריש קל לשון גזירה ע"ד קל מן שמיא נפל. ופירושו בת קול וגזירה. ואמר על פני המים כמ"ש בחלק דף ק"ח שהקפן ע"פ המים כזיקים. וכן הוא בהדיא בתד"א בריש פ' ל"א:

תקולל חלקתם בגמרא שם ולא עוד אלא שלוקח מהם קללה לכל באי עולם וכמו שתקנו חז"ל להשביע מי שפרע מדור המבול הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו:

כ"כ למה למה נידונו כן:

לא יפנה דרך כרמים לפי שהשחיתו זרעם לכן נדונו שימותו במים מכ"מ וכדאמר לקמן פ' ל"ב סי' י"א הם לא חטאו אלא בגלגל העין כו' ע"ש. ובפרק חלק אי' ברותחין קלקלו וברותחין נדונו ע"ש (יפה תואר):

שלא היתה כוונתן למטעת כרמים. כצ"ל (יפה תואר ונזר הקודש) וכן הוא בירושלמי פ"ו דיבמות. ור"ל שכינה הכתוב העמדת הבנים במטע כרמים שהכל ענין פריה ורביה. ולא יפנה דרך כרמים הוא משל. והנמשל על בעילתם שלא היה לשם בנים:

ג  [עריכה]

אלה פסל כו' כלומר רק אלה ולא האמור למעלה. וזה דור המבול שלא נקראו תולדות של קיימא. אבל נח בצדקתו זכה להעמיד תולדות של קיימא לדורי דורות. ועיין לעיל סי' א':

ד  [עריכה]

כל מי שנכפל שמו כו'. ונכפל שם נח לאשמועינן דיש לו חלק טוב בשני עולמות:

לא תברא פירוש אינו שבר וקושיא לדברי:

שיש לאביו חלק לעה"ב שעשה תרח תשובה בימיו:

שישמעאל עושה תשובה. לכשיולד וירשיע ידע אברהם שנתבשר כאן שיעשה תשובה:

עושה תשובה דאל"כ מאי בשיבה טובה שירד אל בנו אבל שאולה שעשו לא מרד עד מות אברהם:

ה  [עריכה]

אלה תולדות נח שם פי' לא היה צריך להפסיק בשבחיו בין סיפור התולדות. ולהכי סמך נח איש צדיק לאלה תולדות נח כדי שתהיה נח כפול לרמוז לכפל הנייחא (יפה תואר):

נייחא לו שניצול מן הפורעניות:

נייחא לעולם. שנתקיים בשבילו:

נייחא לאבות לדורות הראשונים שהיו המים עולין ומציפין אותם בתוך קבריהם. וכיון שעמד נח נחו:

נייחא לבנים שהפרה לא היתה נשמעת לחורש ותלם לחורש עד שבא נח:

נייחא לעליונים כמ"ש אם לא בריתי כו' חקות שמים וארץ לא שמתי:

נייחא לתחתונים שכל אשר נשמת רוח חיים באפו ניצול בזכותו:

בעה"ז ובעה"ב שזכה בשני עולמות כדלעיל:

ו  [עריכה]

הה"ד פרי צדיק כו' והיינו דכתיב איש צדיק כו' אתולדות משום צדקתו ותמימותו מכלל תולדותיו. ומדאקדמינהו שמעינן דהן עיקר הפרי והתכלית:

מצות ומע"ט דייק מדכתיב פרי צדיק ולא כתיב זרע או תולדות או בני צדיק:

חכם שזן ופרנס כו' איידי דמייתי רישא דקרא מייתי נמי סיפא דקרא. וריש ליה נמי בנח שהיה לוקח נפשות בעלי חי לזונם ולפרנסם כל י"ב חודש כ"א בשעתו וזמנו וע"ז אמר ולוקח נפשות חכם שזה היה ע"י חכמה לידע שעת מזון כאו"א:

בא לצאת ונשתלם פי' בטרם צאתו מן התיבה נשתלם [לשון תשלומים] בהכשת ארי על מקצת חטא שבידו:

הכישו ארי כדאיתא בתנחומא שהכישו הארי ויצא צולע שנאמר וישאר אך נח אך שלא היה שלם ולא היה כשר להקריב כו' וע"ש מ"ש:

והקריב שם בנו כי היה כהן כמ"ש והוא כהן לאל עליון וזה נאמר על שם:

זה דור המבול שאין בידם זכות כלל שהיה ראוי להפרע מהם בעונם:

ז  [עריכה]

כ"מ שנא' איש כו' היה צדיק ומומחה. פי' מובהק וניכר לכל. ומנח ילפינן דהכי נמי לכל מקום שנאמר איש (יפה תואר). שם מומחה הונח על איש חכם ובקי ומנוסה בעניניו כמה פעמים. ודייק משם איש שהונח על גדול המעלה בהנהגת הצדק והאמונה. וענין קציצת ארזים לרמוז על חורבן העולם שיקצצם מהעולם אם לא ישובו:

שכל ק"ך שנה כו'. בזה בא לפרש מה היה הכרתו למומחה שכל ק"ך שנה היה נוטע כו' והם היו מבזים אותו. והוא עמד בצדקו:

ק"ך שנה שתלה להם הקב"ה שמא יחזרו בתשובה כמש"נ והיו ימיו מאה ועשרים שנה:

היה נוטע ארזים לשם התיבה והם העצי גופר. ועיין בחלק דף ק"ח ע"ב. ובר"ה דף כ"ג ע"א:

אמרי ליה למה כדין. אמרו לו לנח למה לך כל זאת:

אין אתי כו' דרך קללה אמרו כן אם יבא מבול לא יבוא אלא על ביתו של אותו האיש:

כיון שמת מתושלח כו' שמת בשנת ת"ר לנח. וכמ"ש בריש סדר עולם מתושלח מיצה ימיו עד המבול:

הא לא אתי כו' כלומר צרה ויגון בא על ביתו של נח לפי שמתושלח היה זקנו:

הה"ד לפיד בוז כו' דלעיל מיניה כתיב שחוק צדיק תמים. וה"פ דקרא לפיד בוז היינו נח שהיה מכריז ומוכיח לדורו [דלכרוז קורין לפיד] בוז פי' היה לבוז ולקללה ולקלס לעשתות שאנן כדמפרש:

כרוז ליה פי' כורז ומכריז היה לו להקב"ה בדור המבול:

תמן אמרין פי' יש שכשרוצים לומר כרוז לו אומרים לפיד ליה (יפה תואר):

ביזיא סביא זקן מבוזה:

שהיו קשים כעשתות פי' כחתיכות ברזל כמו עשת ברזל:

לשני שברים כדכתיב נבקעו מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ודריש למועדי לשון רבים:

ח  [עריכה]

שנא' בו תמים נח שנאמר בו צדיק תמים. אברהם והיה תמים. דוד ואהיה תמים עמו. והחשבון כמ"ש המת"כ בשם רש"י. נח מעת המבול עד שמת ש"נ שנה. חמשים פעמים ז' הרי כולם שביעיות. אברהם כשנצטוה על המילה היה בן צ"ט וחיה קע"ה הרי ע"ז עם שנת הצ"ט י"א שביעיות. וכן דוד חיה ע' שנה עשרה שביעיות. ודורש בגז"ש שבע שבתות תמימות תהיינה. וז' ז' כנגד ז' ארצות ז' רקיעים ז' מזלות שהן יסוד עולם. כן שנות הצדיקים הן הן יסוד עולם עכ"ל. והענין כי נשלמו במדרגת שבע ימי הבנין הידועים ליודעי חן (נזר הקודש):

א"ר יוחנן כל מי כו' ל"ג ר' יוחנן אלא אמורא אחר הוא. דהיכי מצי ר"י למימר לא תברא דהא ר' לוי כו' כיון דר"י אמר בן מ"ח הכיר (יפה תואר):

היה מתחלתו כו' נח איש צדיק תמים היה משמע תמיד. וכן אצל כולם:

מתחלתו ועד סופו מקטנותו עד מותו היה צדיק:

הוא צדיק ר"ל כל צדיק שנאמר בו היה הוא צדיק כו'. וה"ה כל רשע שנאמר בו היה. הוא רשע מתחלתו ועד סופו:

מעתה הוא מתחלתו בתמיה הרי אביו מוכר אלילים היה ומסתמא למדו אביו ג"כ לרע ולא הכיר בוראו עד שבא לכלל דעת:

לא תברא אינה קושיא דבן ג' שנים הכיר את בוראו. והיינו מתחלתו משהתינוק מתחיל לדבר:

ומה אני מקיים היה. למ"ד בן מ"ח הרי שלא היה תחלתו צדיק:

היה מתוקן למיתה ולא שאילולא שחטא היה חי. אלא מתחלת הבריאה היה מתוקן למיתה כדלקמן ומה שנגזרה בחטא אדם עילה היתה:

נחש היה ערום. ולא קאמר ויהי הנחש ערום להורות שהיה מתוקן לפורעניות:

קין היה עובד אדמה. הוא מיותר דויהי דכתיב בהבל סגי אתרוייהו:

מתוקן לגלות שישפוך דם אחיו:

איוב היה איש היה בארץ עוץ ולא קאמר ויהי איש בארץ עוץ:

מתוקן ליסורין כי ה' חפץ דכאו להראות כי ה' צדיק יבחן:

מתוקן לנס שמתחלת ברייתו היה עומד לכך. ולא שהצלתו היה להשאיר לעולם שארית:

משה היה רועה. ולא קאמר ויהי משה רועה:

מתוקן לגואל ולא לצורך השעה שלא נמצא טוב ממנו:

מתוקן לגואל לישראל ולא לעצמו שלא היה משועבד. אבל במרדכי נקט מתוקן לגאולה שישראל נגאלו על ידו וגאולה היתה לו ג"כ:

מרדכי היה דכתיב איש יהודי היה ולא קאמר ויהי איש יהודי:

ראה עולם חדש היה מורה שנהיה הויה מחודשת. שנהפך ממה שראה בתחילה:

אבנים שחקו מים אבני רחיים ששוחקים התבואה אותם שחקו מים:

אצטרובולין לעיל פ' כ"ח:

יוסף אתמול ענו כצ"ל (א"א ומת"כ וכן הוא באס"ר):

ועכשיו ויוסף הוא השליט. ואע"ג דלא היה שינוי בכל העולם אלא בנח. מ"מ קרי ליה עולם חדש בכל הני. כי כשאדם בהצלחה יראה לו שכל העולם בהצלחה. ובהפך עולם חשך בעדו באה שמשו:

צולביו המבקשים לצולבו:

זן ופרנס דעתו שטוב יותר לדרוש בענין השוה אצל כולם:

זן ופרנס פרנסה הוא כל מיני צרכים לבד ממזונות כדאמרינן במסכת כתובות נותנים לבתולה י"ב חדש לפרנס א"ע:

ופרנס כל י"ב חדש שהיה המבול על הארץ וכדלעיל סימן ה':

יוסף ויכלכל יוסף את אחיו. וממה שכלכל כל העולם לא מייתי. שבממונם כלכלם:

משה זן ופרנס שבזכותו היה המן יורד:

מרדכי זן ופרנס כמ"ש ויהי אומן את הדסה שזן ופרנס אותה:

והיה מניקה הוא דייק מדכתיב לקחה לו לבת משמע כבת עם אמה (יפה תואר):

ובא לו חלב כו' דאילו ר"י לא קאמר רק שהיה מניקה וי"ל שהיה משקה אותה חלב פרה. ובאו ר"ב ור"א להוסיף שהניקה ממש:

גחיך ציבורא צחקו עליו. דכיון דאין דרך איש בכך גריעותא היא שנשתנו עליו סדרי בראשית. והשיבן דאין זה שנוי מעשה בראשית דזמנין דזכר אית ליה חלב כדתנן במתני' (יפה תואר):

לקליה בשביל קול דברו:

ט  [עריכה]

בדורותיו כו' מיותר דפשיטא דבדורו הוי:

בשוק סמיא כו' לגבי הסומים קורין לעויר והוא מי שעיניו כהות סגי נהור פי' רואה היטב. וזה לפי שהם סומים לגמרי. כך לפי דורו שהיה כולם רשעים נקרא הוא צדיק תמים:

קוסם קוהא וקרובא להחמיץ:

ומה אם כו' שלא היה לו ממי ללמוד היה צדיק אילו היה כו'. ודעת ר' נחמיה שאדרבה מכאן ראיה שכחו גדול מאד בטובה אחר שלא חטא בדור הרע ההוא ולא למד ממעשיהם. והניח ב' משלים א' לצלוחית של אפרסמון פי' שמן אפרסמון המונחת בבית הקברות שאף שריח הקברות נודף ריח רע עכ"ז ריחה הטוב נודף. וזה ראיה שכחה חזק. ושמא תאמר שריח הרע פגם קצת את ריחה הטוב לזה הביא משל השני שאף שהיתה בשוק של זונות עכ"ז לא חטאה:

י  [עריכה]

ר' יהודה ור"נ הולכים לשיטתם בריש סי' ט':

משל למלך כו' שהקטן שאין כחו יפה ילך לימין אביו שימינו תסעדנו והגדול שכחו יפה ילך לפניו שאינו צריך סיועו. וכן נח שלא היה כחו גדול בעבודת ה' היה צריך להתבודדות עם ה' פן יפתהו חטאים. וכ"ש שלא יוכל להוכיחם. אבל אברהם מתחזק בכל מקום ומוכיח הדור ולא ידע רע (יפה תואר):

משל לאוהב כו' המשיל לנח למשתקע בטיט כי לא ידע ללכת באורח סלולה. והמלך הקריבו שילך עמו בדרכו הסלולה. וכן נח כי לא ידע דרכי ה' קראו שידבק בו:

ולמה אברהם דומה כו' שהקב"ה רצה להתקרב אל העולם שכבר עברו שני האלפים של תהו. והיה החשך בעולם ואברהם בהכרתו הברורה בחכמת אלהות האיר לו האמת כשמש בצהרים. ואמר שהאיר דרך חלון שהיא אורה מעטה. מפני שאין המקום יכול לסבול האור הגדול והקדוש. ואמר לו הקב"ה כו' בא והאיר לפני בא"י. שהיא מעולם מוכנת להשגחה הנסיית. וכמ"ש ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה כו':

מאספוטמיא ארם נהרים נקרא כן בלשון יוני. והיא מלה מורכבת מן מוסי שפי' תוך ופוטמיא פי' נהרות. והם פרת וחדקל שארם יושבת ביניהם:

הה"ד התהלכו אבותי כו' מייתי להא לפרש התהלך לפני כדפי' התם התהלכו אבותי לפניו ר"י כדאית ליה ור"ל כדאית ליה (יפה תואר):

ומביט בצאנו לראות ולהשגיח עליהם. כך היה השגחת השי"ת על האבות בשביל מעשיהם הטובים:

לנשיא כו' כנשיא זה שהזקנים הולכים לפניו להודיע שהוא נשיא. כך האבות הודיעו ופרסמו אדנותו של השי"ת בעולם:

אנו צריכין לכבודו פי' להשגחתו:

לכבודנו ר"ל שנהיה מפרסמים אדנותו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף