רש"י על בראשית רבה/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"י על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רש"י על בראשית רבה - פרשה ל

פיסקא: א  ב  ה  ו  ז  ח  ט  י  

א  [עריכה]

כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול וצדיק יסוד עולם זה נח. שנאמר ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים. וכבר היו אבודין מן העולם וכן בשעה שירד להן מטר אי אפשר שלא עברה עמו סופה וסערה שאין מטר בלא רוח:

ב  [עריכה]

קל הוא על פני מים. גזרה נגזרה שיאבדו במים שקל הוא לשון גזרה וכן הוא אומר בדניאל קל מן שמיא נפל. קל לשון קול כלומר בת קול ירדה מן השמים וגזרה:

תקולל חלקתם בארץ. הדורות עתידין לומר מי שפרע מדור המבול יפרע ממי שאינו עומד בדבורו וכל כך למה לא יפנה דרך כרמים לא היתה כוונתם למטעת לישא אשה:

ה  [עריכה]

לא היה צריך קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם. כמו שנאמר במקום אחר אלה תולדות יעקב יוסף אלה תולדות יצחק בן אברהם וכאן הוא אומר אלה תולדות נח ואינו חושב תולדות אלא הולך ומחשב מעשה דור המבול:

ס"א. אלא נייחה לו וכו' כדכתיב לעיל פרשה כ"ט:

נייחה לו. שניצל מפורענות נייחה לעולם שנתקיים בשבילו ונייחה לאבות לדורות הראשונים שהיו המים עולים ומציפין אותן בתוך קבריהם וכיון שבא נח נחו:

נייחה לבנים. פרה לא היתה נשמעת לחורש ותלם לחורש עד שבא הוא וחזר העולם לקדמותו:

נייחה לעליונים. שבתחלה היו מקטרגים בכל יום ואמרו יפה אמרו הראשונים מה אנוש כי תזכרנו וכיון שבא הוא נחו מקיטרוגם:

נייחה לתחתונים. שמכל אשר נשמת רוח חיים באפו בזכותו זכה לעולם הזה וזכה לעולם הבא:

ו  [עריכה]

בא לצאת ונשתלם בתמיהא. בא לקבל שכר בצאתו מן התיבה והוא נדון במכאובות שהכישו ארי ושברו. נשתלם לשון השלמה וכליון כמו ותשלם כל המלאכה. ע"כ:

ז  [עריכה]

איש צדיק מומחה. לשון זה תפסו חכמים מגזרת לא איתי די ימחא בידיה וימר ליה מה עבדת בדניאל שאין מי ימחא לדבר:

ס"א. שכל מאה ועשרים שנה וכו'. דכתיב והיו ימיו מאה ועשרים שנה אותן מאה ועשרים שנה נתן להם הקב"ה זמן שיחזרו בתשובה ואם יקשה לך לומר עשרים שנה היכן הם שהרי שם בן נח לא היה נולד לפני המבול כי אם מאה שנה תריץ קודם לידתו של שם נאמר הדבר איש צדיק וכו'. עד כאן:

כיון שמת מתושלח אמרו ליה הא לא אתא מבולא אלא על ביתא דההוא גברא הה"ד לפיד בוז לעשתות שאנן. מהו לפיד בוז אמר רבי אבא בר כהנא אמר הקב"ה כרוז לי בדור המבול זה נח תמן אמרין ליה כרוז ליה לפיד ליה במקום אחד יש מנהג כשאדם קורא לחבירו הוא אומר לפיד ליה לפיד זהו קרא בלשונם:

ס"א. אומר לחבירו קרא לי לפלוני הוא אומר לפיד ליה ע"כ:

והיו קורין. לנח בוז בוזא סבא:

לעשתות שאנן. שהיו קשים כעשתות של ברזל שלא לשמוע שום דבר טוב:

ס"א. למועד רגל אין כתיב כאן אלא למועדי רגל משמע שתי מעידות:

שבר מלמטה. זה התהום:

שבר מלמעלה. המים העליונים שנפלו עליהם ונמוחו:

ח  [עריכה]

השלים שניו למדת שבוע. שחיה אחר המבול שלש מאות וחמשים שנה וכולם אתה יכול להטילם שבעה שבעה והיינו השלים שלאחר דור המבול השלים שנים אלו שבעה שבעה והיינו מדת שבוע למדת שבעה שבעה יכול להטילם וכן אתה מוצא באברהם שנאמר בו תמים התהלך לפני והיה תמים שלאחר שנמול השלים שניו למדת שבוע שחיה אחר המילה שבעה ושבעים שנה שקודם שנימול היה בן תשעים ותשע שנה כדכתיב. וכל ימי אברהם מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים. נמצא שלאחר שנמול חיה שבעים ושבע שנים ותוכל להוציאם שבעה שבעה כנגד שבעה ארצות שבעה רקיעים שבעה מזלות שהם יסוד עולם כך שנותיהם של צדיקים הן הן יסוד העולם ולפיכך השלמת שנותם היה שבעה שבעה:

מעתה הוא תחלתו הוא סופו. והא מתחלתו מוכר צלמים היה בבית תרח אביו ע"כ:

ור' לוי בשם ריש לקיש אמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו. שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי מנין עק"ב. ס"א בן שלש שנים כו' והיינו מקטנותו ור"י סבירא ליה כלוי:

איצטרובלין. רחים התחתונה שהוא קשה מן העליון:

והכא את אומר ויהיו בני נח. כלומר כיצד נמלטו מאחר שזאת האבן נמחת:

גחון צבורא. כבשו פניהם בקרקע לפי שלא נראה הדבר בעיניהם. עד כאן:

ולאו מתניתין היא. במכשירין. ס"א. בשוק סמיא צווחין לעוירא בריבי בשוקן של סומין קורין לאיש שאינו רואה כ"א קצת בריבי גדול וחשוב שהוא רואה קצת והם אינם רואים כלום כך במקום שאין צדיקים קורין לנח צדיק עד כאן:

ט  [עריכה]

פתח חבית ראשונה ונמצאת של חומץ שניה ומצא של חומץ פתח שלישית ומצאה קוסס. קוסס בלע"ז אייגרו:

אמר להון אית הכא טב מינה אמר ליה לא:

י  [עריכה]

רבי יהודה ורבי נחמיה. רבי יהודה אמר לאחד שהיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן אמר לקטן הלך עמי שלא תפול ארצה אמר לגדול הלך לפני שאינו צריך סיוע כך אברהם שהיה כחו יפה אמר ליה הקב"ה התהלך לפני והיה תמים אבל נח שהיה כחו רע את האלהים התהלך נח הוא צריך חיזוק:

רבי נחמיה אומר. מה היה נח דומה לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך לפני הדא הוא דכתיב את האלהים התהלך נח ולמה היה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך במבואות האפלים התחיל מאיר לו דרך החלון והציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה מאיר לי דרך החלון בא והאר לפני. כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו עד שאתה מאיר לפני מאספוטמיא ומחברותיה בא והאיר לפני בארץ ישראל:

על דעת רבי יוחנן אנו צריכין לכבודו:

ס"א. משקע בטיט ולא היה במה להחזיק כי אם באותו טיט עב לבדו ואותו חיזוק קטן הוא נחלש כך היה נח צריך חיזוק:

לרועה שהיה מביט בצאנו. שלפניו כך היה אברהם לפני הקב"ה והקדוש ברוך הוא שומרו:

וזקנים לפניו. וזהו כבודו של נשיא שהוא מתכבד מאותן זקנים שלפניו כביכול שהקדוש ברוך הוא צריך לכבודנו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף