עץ יוסף על בראשית רבה/כט

עץ יוסף על בראשית רבה כט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה כט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  

א  [עריכה]

ימלט אי נקי שמאחר שמפורש בתורה שלא נמלט כי אם נח ועליו מפורש שהיה צדיק. ואיך אמר שאינו נקי על כן דורש אי נקי אינוניתא אונקיא כו':

אינוניתא אונקיא אחת כו' ז"ל המעריך א"ר חנינא נ"א עינתניא. וכן תמצא בירושלמי דברכות (דף י"ג). וכן בפיאה (דף ט"ז). ובערלה. ובשבת (דף י'). וכן עיקר. ונ"ל שהוא תואר ע"ש מקומו כמו ענתותי. ונראין דברי רש"י ז"ל שכתב אונקיא אחת של זכות היה לנח כלו' זכות מועט. ודע כי אי נקי קא דריש כמו אנקיא עכ"ל ערך תתיא. ובילקוט אינו גורס תיבת אינוניתא:

אתיא הא שאמר שנח לא ניצול רק בחסד ה':

דאמר רבי אבא לעיל סוף פרק כ"ח:

ב  [עריכה]

התירוש באשכול הוא ד"א ע"ל ונח מצא חן ופי' שבאשכול שלם לא מצא אלא ענב ותירוש אחד. וכרם כזה כדאי להשחיתו. אך בעבור שהיה בו ברכה בענב ותירוש האחד. אמר אל תשחיתהו. וכמעשה של החסיד. ומגודל חסידותו חשב אותה העוללה לטובה רבה. ונתן להקב"ה הודאה עליה. ולא בירך לאכלה בשבת שהרי היתה מחוברת. אלא נתן הודאה ושבח. אי נמי לאו שבת בראשית אלא בשביעית (ששמיטה נקראת שבת) שאז האילנות חרבים שיד הכל ממשמשים בהם. ולכן גם העוללות הקטנים חביבים אז. וכן כאן נח אף שלא היה צדיק גמור על כל זה בדור כזה היה חביב ומצא חן וכמו שתרגם המתרגם כמה דאשתכח נח זכאה בדרא דטופנא ואמרית דלא לחבלותיה בדיל לקיימא עלמא מיניה וכו'. ופירש שם רש"י התירוש זה נח שהיה מתוק כאשכול בדור המבול. ומצאתי בפרש"י ברכה הוא לא כתיב אלא בו בזכות הצדיקים שיעמדו ממנו. וכך הם דברי רבי סימון בסוף הפרשה:

ג  [עריכה]

ג' מציאות כו' ד"א על ונח מצא:

ג' מציאות לטוב מצא. אבל לרע מצא עוד (בראשית מד טז. ירמיה כג יא). ומ"ש מצאתי (איוב לג כד) קאי על המלאך המליץ:

מציאות מצא שהיו חשובים מאד ושמח בזה כמוצא מציאה. שמצאם כלבבו שאברהם נתנסה ונמצא נאמן. וכן דוד אמר עליו מצאתי שמצאו שלם בענין מלכותו וכמ"ש בקש ה' איש כלבבו. וכן ישראל כשיצאו ממצרים שקבלו מצות ותורתו בתחלה בלב שלם והאמינו בו ללכת בארץ לא זרועה. וכמ"ש בש"ר פ' כ"ג גדולה האמונה וכו' (יפה תואר):

והא כתיב ונח מצא חן קס"ד דכיון דמצא חן היה חשוב ונאהב לה' מאד:

אבל הקב"ה לא מצא הענין הוא אף שהיה צדיק תמים בדורותיו. אבל כל צדקו לא היה אלא בדרך טבע העולם לא למעלה מן הטבע לשבור ולהכניע כל כוחות גופו ולמסור נפשו על קדושת בוראו כמו אברהם:

מצא חן במדבר והא ישראל מג' מציאות. ואעפ"כ כתוב עליהם מצא חן. ותירץ מצא דורו של ירמיה חן בזכות דור המדבר. שדורו של ירמיה לא היו טובים ומצאו חן ולא הקב"ה מצא אותם:

ומצאת את לבבו כו' ר"ל גם מצאו חן בזכות אברהם שכתוב אצלו ומצאת. וא"כ חסר ב' תיבות ובזכות אברהם. והיפ"ת והנזה"ק כתבו שצריכין למחוק הני תיבות ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכן בילקוט לא גרס לה:

ד  [עריכה]

לא מפרשים שסוברים שמ"ש מצא חן כפשוטו וכנ"ל:

שהיה מהלך בדרך על שהלך בדרך לבדו והיה מצטער שאין לו צוותא ופגע באדם אחד לצוותא וקשר עמו אהבה אף שלא היה כדאי לזה. כך נח מצאו הקב"ה בדור של תהו וקשר עמו אהבה אף שלא היה ראוי:

וימצא יוסף חן בעיניו וגו'. וישרת אותו. ור"ל אף שמצא חן לא ויתר לו כלום כי שרתו. אף כאן אף שמצא חן הסגירו בתיבה לשרת להחיות והעופות:

עד שהשליטו אף כאן ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו':

ותהי אסתר נשאת חן. וע"י שנשאה חן בעיניו שלטה במלכות (יפה תואר):

שנתן לו את בתו החכמה נקראת בתו של מקום. וכן אמר לקמן בש"ר פ' ל"ג. והכוונה היותו מתדבק בשכלו בהשי"ת (יפה תואר):

ונאמר להלן ושפכתי כו' שפירושו שה' יתן בלבם חכמה שיתעוררו להתבונן לה' ויהיו לחן בעיניו (יפה תואר):

עד היכן הגיע מעלת חכמתו. עד ששהיה יודע ומשיג בכח התורה והחכמה טבעי כל יצור. וכמ"ש בשוח"ט י"ט על פסוק מי יספר שחקים בחכמה בחכמת התורה:

ה  [עריכה]

מצינו שהקב"ה עושה חסד כו' כדכתיב וזכרתי להם ברית ראשונים. אבל שעושה חסד עם הראשונים בזכות האחרונים לא מצינו אלא בכאן:

בזכות תולדותיו לכך סמך ונח מצא חן לפסוק אלה תולדות נח שבזכות תולדות נח מצא חן ונמלט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף