עץ יוסף על במדבר רבה/ט/לג

עץ יוסף על במדבר רבה ט לג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והעמיד הכהן את האשה. ולא כתיב והעמיד הכהן אותה כמ"ש למעלה והקריב אותה הכהן והעמידה. משום דשם קאי על מה שקראה למעלה אשתו של המביא. וכאן בשעת השקאה חזר לקרותה האשה בעצמה שלא על שם בעלה.

ונקתה מתנקה. כלומר נאמר ונקתה שתהיה מתנקה וחוזרת לבעלה מיד.

חס האלהים כו'. לפיכך כתיב תחת אישה שעדיין נקרא שמו עליה וכדלעיל.

פתר קרייה בבועל. דאי באונאת ממון או אונאת דברים היכי פסיק וקאמר ופללו אלהים והלא אפשר שימחול לו חברו ולא יבא ה' עמו במשפט. להכי מוקי ליה בחטא ניאוף דלא מצי מחיל. והכי קאמר קרא אם יחטא איש לאיש שזה זן ומפרנס וזה בא על אשתו אשר טרח בפרנסתה ודאי ישפוט אלהים ביניהם כי זה לא ניתן למחילה. כי זה מעוות לא יוכל לתקון (יפ"מ). וזהו אמר כנגד בניו והפליג להם אביהם גודל החטא שידעו איך חטא גדול העלה עליהם הכתוב.

אהין כו'. פי' הזה הבעל זן ומפרנס. ואת אתי לך על עתיד פי' ואתה באת לך על המוכן ומזומן. מלשון להיות עתידים ליום הזה (מתנות כהונה).

פתר קרייה באשה. מפרש אם יחטא מלשון קולע אל השערה ולא יחטא. דמתרגמינן ולא משנן. וה"פ אם ישנה האשה בין איש לאיש. בין איש הזן ומפרנס אותה לאיש אחר דתולה עיניה על איש אחר (שירי קרבן). כן נראה לפרש הנוסחא שלפנינו. אבל בתוספתא פרק קמא דסוטה דריש זה על פ' אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו. וכתבו היפ"מ והקרבן העדה שנוסחת התוספתא עיקר. וה"פ למ"ד דמוקי לה בבועל אם יחטא איש הנואף לרעהו זה הבעל של האשה. ונשא בו בנואף אלה להעלותו שכשם שהמים בודקין אותה כך בודקין את הנואף. ולמ"ד דמוקי לה באשה כך פירושו אם יחטא איש היינו האשה (כדדרשו איש איש לעשות אשה כאיש). לרעהו זה בעלה (וקאמר לשון זכר כמו דאמר אם יחטא איש) לתת לה דרכה בראשה.

ומבזין על הספק. בתמיה. דלמא טהורה היא ונמצאת נתבזית על חנם.

אנדרולומוסיא. דבר והורגת טובים ורעים לפיכך ראוי שתתבזה אפילו על הספק כדי שיהיו נזהרים אפילו מיחוד.

ומאיימין עליה. כדי שתודה.

כדרך שמאיימין על עידי נפשות. יותר מעל דיני ממונות כדאמרינן בסנהדרין דף לז הוו יודעים שלא כדיני ממונות דיני נפשות. כן כאן מאיימין עליה יותר מעל דיני ממונות.

הרבה יין עושה. למען לא תתבייש להודות כי תראה שמוצאין לה זכות. ועוד מזכירין אותה שמו הגדול.

הרבה ילדות עושה. גורם לנערה ילדה שתבא לידי קלקול. ושמא אמת הדבר אל תביאי עצמך לידי מיתה מנוולת כזו.

שכנים רעים. יודעים לפתות ומצויין לה תמיד.

שאינה כדאי לשומען. שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים כגון מעשה יהודה וראובן. כדי שתודה על קילקולה.

שלא תחזור בה. שאולי תודה על שקר מפני יראת המים ותאמר טמאה אני. כי תדמה כי סם המות הוא אף שהיא טהורה תמות מזה. לכן אומרים לה שאין זה ממית רק במקום החטא שהוא מקום המכה.

עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך.

ואין מזיקו. כיון שהבשר הוא שלם ויפה אין מזיק לו הסם.

מחלחל ויורד. פי' מנקב הבשר בעומק עד חלל הגוף מחמת לחלוחית המכה מצא מין את מינו וניער.

שוברת כתובתה. כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו עוד אחר זה. ואינה נהרגת לפי שלא התרו בה עדים בשעת מעשה (רש"י).

לשערי מזרח. לשער נקנור. פרש"י לשערי מזרח שער החיצון שבו נכנסין להר הבית ומשם לשער נקנור הוא שער העליון שבחומה שבין עזרת ישראל לעזרת נשים. נקנור אדם גדול היה והביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים לאותו שער. ונעשה בו נסים. וקראו על שמו.

ששם משקין סוטות. דבעינן לפני ה' כדלעיל.

ומטהרין את היולדות. דאין קרבנו של אדם קרב אלא א"כ עומד על גביו. ומי שיכול ליכנס לעזרה נכנס. ואלו שלא היו יכולות מפני שהיו מחוסרות כפרה עומדות בחלל שער נקנור שלא נתקדש (גמרא).

ומטהרין את המצורע. כדכתיב והעמיד הכהן המטהר וגו'.

ואוחז בבגדיה. בבית הצואר שלה (רש"י).

ואם נפרמו. פרימה גדולה מקריעה. שנקרעה לקרעים הרבה.

כהן נפנה לאחוריה. דכתיב האשה לפני ה' ואין כהן לפני ה' (ז"ר) שהוא עומד מבחוץ והיא עומדת מבפנים.

שיהיו מכסין ראשיהן. מדהצריך הכתוב לפרוע ראשה של סוטה כדי לנוולה שמע מינה שגנאי הוא לבנות ישראל לילך בגלוי ראש.

אע"פ שאין ראיה לדבר. די"ל דשאני תמר דבת מלך היתה לכן הוי גנאי לה. מכל מקום זכר לדבר איכא דר"ש הוא דאמר כל ישראל בני מלכים הם.

דבר אחר לימד על כו'. נוסח אחר ר' יאשיה אמר לימד. וכן מצאתי בספרי.

גופה מנין. כדתנן מגלה את לבה.

וקטליאות. תכשיט הוא כמין חצי עגול פתוח וסוגרת בו את חלוקה ומקיף את גרונה מן הצדדים.

חבל מצרי. לפי הנראה שהיה חבל מיוחד העשוי מפשתן של מצרים. אבל רש"י פי' בפרק קמא דסוטה חבל עשוי מצורי דקל מסיב הגדל סביב הדקל וכרוך עליו (מתנות כהונה).

למעלה מדדיה. כדי שלא ישמטו בגדיה לארץ.

לפי שעשתה מעשה מצרים. לפי שנאמר בתחילת בפרשת עריות כמעשה ארץ מצרים ועיין תוי"ט.

מפני שלבה גס בהן. כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו ולא תירא ולא תודה ואנו מבקשים שתודה ולא ימחה שם הקדוש על המים.

וכל הנשים מותרים לראותה. בגמרא פריך והא תני רישא כל הרוצה לראות בה רואה ואפילו אנשים. ותירץ רבא כל הרוצה לראות בה רואה לא שנא גברי לא שנא נשים. ונשים חייבות לראות שנאמר ונוסרו כל הנשים.

אם היתה גידמת. קטועת הכף.

היה מביא. הבעל כדכתיב והביא את קרבנה עליה.

יראה אותה המים. היה מראה לה את המים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף