עין זוכר/ה/ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ז. הלכה כרב ששת באיסורי. כן קבלו הגאונים. וכן כתב בספר הקדוש קנה דף פ"ג דהלכה כרב ששת באיסורי ע"ש. והרב מהר"ש אלגאזי בספר הליכות אלי כלל שכ"ו הקשה בש"ס בתעניות דף י"ד דפסק הלכה כרב ששת דלמה ליה למפסק הלכתא כרב ששת בתר דידעינן דהלכתא כוותיה באיסורי נגד רב נחמן וכתב עליו הרב החסיד הרמ"ך בספר הבהיר יד מלאכי אות קס"ב וקושיא זו איני מכיר דידיעה זו מנין כיון דלא הוזכר כלל זה בכל הש"ס עכ"ל ואני ראיתיה וישבתי על תילה ביודעה ומכירה קאמינא דידוע דמה שאמרו כך הגאונים הוא שכך קבלו מרבנן סבוראי והאמוראים ולא שאמרו כן מדעתם. וכבר רגילי רבוואתא קמאין למימר שהלכה כגאונים שדבריהם דברי קבלה וגם על רבינו חננאל שהיה דור ראשון של רבנות אחר הגאונים יען שהיה תלמיד מגאון כתבו עליו הראשונים דדבריו דברי קבלה ואף בעניני התנאים היה לו לרבינו חננאל קבלה כמ"ש התוספות בעירובין דף מ"א ע"ש וכ"כ הרא"ש סוף פרק שבועת הדיינין דהלכה כדברי רבינו חננאל כי כל דבריו דברי קבלה. ובסוף פ"ק דנדה כתב הרא"ש שלא מלאו לבו לחלוק על דברי רבינו חננאל שדבריו דברי קבלה ע"ש. ואם על רבינו חננאל תלמיד הגאונים כתבו הראשונים כך כ"ש על הגאונים עצמם שדבריהם דברי קבלה. והדברים ק"ו על פסקי הלכות שאמרו הגאונים דהלכה כרב ששת באסורי ודאי שכך קבלו עד האמוראים דאחר חתימת התלמוד אין כח לעשות כללים לפסקי הלכות כמ"ש הגאון מהר"י קולון שרש קס"ה וכן כתבו התוספות כ"י בברכות דקי"ל מכח הקבלה דהלכה כרב ששת באסורי וכמו שהביא דבריהם הרב יד מלאכי שם:
ומן בתר כל אילין נמצא דהא מילתא דהלכה כרב ששת באסורי הוא מסוד חכמים ונבונים קבלת האמוראים וכמאן דכתיבה דמיא והיינו דקשיא ליה להרב מהר"ש אלגאזי דאמאי הוצרך הש"ס דתעניות הנזכרת לפסוק הלכה כרב ששת דאע"ג דלא הוזכר זה בש"ס האיכא שיריים כמה מילי דהושמטו בש"ס והגאונים קבלום. ואי תימא דסתמא דתלמודא לא ידע כלל זה ומשו"ה פסק כרב ששת אם כן נשמעיניה מן הדא דהש"ס לא סבר כלל זה ואינו מוכרע דהלכתא כרב ששת באסורי ובואו ונצווח על הגאונים דאיך חולקים על התלמוד. אלא ודאי דקבלו כך מהאמוראים והדרא קושיא לדוכתא דאמאי אצטריך הש"ס לפסוק כרב ששת וכדקשיתיה לרב מהר"ש אלגאזי זלה"ה:
ואולם אפשר ליישב קושית הרב מהרש"א דהש"ס שם בתעניות לא קאמר והלכתא כרב ששת אלא הכי קאמר והלכתא בשומע תפלה. ובשילהי מגילה אמרינן אמר רב מתנה הלכה פותח ורואה ומברך וקורא ולימא הלכה כרבי יהודה משום דהפכי להו. וא"כ ה"ה נימא הכא דלא קאמר והלכתא כרב ששת אלא אמר והלכתא בשומע תפלה דאיכא דהפיך להו ומשו"ה אמר והלכתא בשומע תפלה. ומעתה תו לא קשיא קושית הרב מהרש"א דאם היה פשוט דרב ששת אמר בשומע תפלה לא הוה אצטריך הש"ס לפסוק הלכה דהיה נודע דדוקא בדיני הלכה כרב נחמן. אמנם מאחר דיש נסחאות ואיכא מאן דהפיך הוצרך לפסוק בשומע תפלה דסבר דקושטא דמילתא דרב ששת סבר הכי והלכתא כוותיה מסכי"ם הולך דהלכתא כרב ששת באסורי. ואחר זמן ראיתי להגאון הרב ברכת הזבח בספרו היקר תפארת שמואל בהגהותיו על הרא"ש דף מ"ד מהספר שכתב דאפשר דהרי"ף לא ס"ל כהגאונים דהלכה כרב ששת באיסורי ע"ש והוא זר בעיני שהרי"ף יחלוק על קבלת הגאונים דדבריהם דברי קבלה וביותר בכללים דנראין הדברים דסברו וקבילו הכי מרבנן סבוראי שקבלו מהאמוראים כמ"ש בפנים וצריך לראות מקור דבריו ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |