עין זוכר/ה/ו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ו. הלכה כרב נחמן בדיני. כתב הרא"ש פרק הזהב דלא אמרו הלכה כרב נחמן בדיני אלא לגבי רב ששת וקשה דמסוגיית כתובות ריש דף י"ג דאמרינן דא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל הלכה כר"נ בדיני ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג אלא לאו ש"מ כדמשנינן ש"מ ומזה מוכח דהלכתא כרב נחמן אפילו לגבי דשמואל וקשה על דברי הרא"ש דפרק הזהב הנז':
ואשא עיני ואראה להתייר הגדול הרב כנה"ג בסוף חלק א"ח אחר הכללים בדף אחרון שהוקשה לו מהך דכתובות כקושיין וניחא ליה דנסחא זו אינה מעיקר הש"ס ואם נראה לקיימה צ"ל דמ"ש הרא"ש פרק הזהב דלא אמרו הלכה כר"נ בדיני אלא לגבי רב ששת בא לשלול דלא נאמר דכלל זה הוא אפילו אם חולק על החכמים שקדמוהו כגון ר' יוחנן וכיוצא אבל היכא דפליג עם חביריו כגון רב יהודה ורב הונא לא שנא בין רב ששת לאדם אחר עכ"ל והדבר קשה איך נחה דעת עליון למחוק ספרי הש"ס והרי"ף והמעיין יראה שכל הראיות שכתב הרב לדחות גירסתנו אינם מכריחות כלל. ועתה ראיתי בתשובותיו ח"מ ח"א סימן נ"ח דף מ"ז ע"ג שחזר וכתב שם כמ"ש בכללים שדעתו למחוק הגירסא פ"א דכתובות והם דברים תמוהים והוא נגד רבוותא קמאי דכלהו הוו גרסי כנסחתין כמ"ש לפנים. ושם בתשובותיו האריך ופנאי לא הי"ל לעמוד בדבריו רק ראיתי מידי עוברי שכתב שם דף מ"ח ע"ד וז"ל ורב נחמן בר יעקב היה תלמיד שמואל ושמואל חבירו של רב היה גדול מר' יוחנן ומת קודם ר' יוחנן כדמשמע מההיא דאמר ר"י לינוקא וכו' ואמר ושמואל מת ומנע ר"י עצמו ללכת לבבל לראות את שמואל עכ"ל. ותימה דשם בחולין דף צ"ה אמרו א"ל ושמואל מת אמר ש"מ נח נפשיה דשמואל ולא היא לא שכיב שמואל אלא כי היכי דלא לטרח ר' יוחנן ע"ש ואיך הרב לא זכר מאי דאמר סתמא דתלמודא ולא היא וכו' איברא דמ"ש בש"ס ולא היא פירושו דבאותה שעה לא היה מת שמואל אך לפי הנראה כי אחר שנים מת שמואל קודם ר' יוחנן ויש בלבול בזה עיין סדר הדורות דף מ"ד ומשם באר"ה. ואנן בדידן אשרנוה וקיימנוה לנסחתין מפום אריוותא דאוריתא התוספות שם בכתובות סוף דף י"ד והרמב"ן בחידושיו על דף י"ב (ונדפסו במיץ על שם הרשב"א) והביאם בשיטה מקובצת שם והרשב"א בחידושיו כ"י והריטב"א בחידושיו והר"ן דכלהו גרסי כגירסתנו וגם הרא"ש דעליה קאי הרב ז"ל הכי גריס כמ"ש בתוספי הרא"ש הביאם בשיטה מקובצת על דף י"ד בסוף:
ואשר תירץ עוד הרב כנה"ג דמ"ש הרא"ש פרק הזהב דלא אמרו הלכה כר"נ בדיני אלא לגבי רב ששת ה"ה היכא דפליג עם חביריו רב הונא ורב יהודה וכו'. הכי חזינא להרב תפארת שמואל דף ע"ז דקשיתיה על הרא"ש מסוגיית כתובות כקושיין ותירץ כמו שתירץ הרב כנה"ג בתירוץ זה דה"ה לגבי רב הונא ורב יהודה וכתב שכן מצא בשם מהרש"ל ע"ש וק"ק על שלשה הגבורים הנזכרים דנהי דהתם פ"ק דכתובות רב נחמן פליג ארב הונא ורב יהודה ועל זה תירצו דאין כונת הרא"ש לשלול רב הונא ורב יהודה וא"כ שפיר קאמר הלכה כרב נחמן בדיני אמנם אכתי לא איפרק דהא הש"ס קאמר קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל כר"נ בדיני ובהא אמר שמואל הלכה כר"ג. ומאי קשיא הלכתא אהלכתא דנהי דהלכה כר"נ בדיני היינו לגבי חביריו לא לגבי שמואל שהיה רבו דר"נ כמ"ש הרא"ש שם פרק הזהב וא"כ כי אשכחן דשמואל פליג עליה לא קי"ל הלכה כר"נ בדיני לגבי רבו והלכה כשמואל ולא קשיא הלכתא אהלכתא. ותו קשה על הרב כנה"ג דמחק הספרים והביא ראיות דהרי"ף והרא"ש לא הזכירו בהגוזל דהלכה כר"נ בדיני וכיוצא שאינם ראיות כלל וכתב שזה עיקר דליתא להך נסחא והא ניחא ליה טפי מהתירוץ אחר. ותוך כדי דיבור הקשה ממ"ש הרא"ש פ"ק דמכות שפסק כר"נ נגד שמואל ושם פ"ק דמכות כתבו הרי"ף והרא"ש דהלכתא כר"נ בדיני כדאיתא בכתובות ואין ספק שכיונו להך סוגיא דדף י"ג דאמרינן דהלכתא כר"נ בדיני וכן רמז הרב מעדני מלך בפלפלא חריפתא שם במכות עמ"ש הרא"ש כדאיתא בכתובות שהוא בפ"ק דף י"ג וזה תימא על הרב כנה"ג שבמקום שעמד שהם דברי הרא"ש פ"ק דמכות שם מבואר הפך דבריו שמחק הספרים והרא"ש מביא מנסחתנו ראיה והרי הוא כמבואר דהכא אמר רב הנח"ה שובר"ת והוא תימא על גדול שכמותו:
וכזה ראיתי להרב שפתי כהן בח"מ סימן ס"ו ס"ק קכ"ב שכתב דנראה דמ"ש הרי"ף והרא"ש כדאיתא בכתובות כיוונו על הא דדף י"ג. ויש להרגיש על הרב ש"ך דכל רז לא אנס ליה חופש כל חדרי איך לא זכר שכן כתב הרב מעדני מלך וכל יומא שמעתתיה בפומיה. וגם שם הקשה הרב מעדני מלך ממ"ש הרא"ש פרק אעפ"י ופרק מציאת האשה ופרק המדיר ע"ש פרק הזהב כמו שהקשה הרב ש"ך. והרב ש"ך שם הקשה מהא דכתובות והסכים דהרא"ש חזר בו ממ"ש פרק הזהב ופרק המפקיד וסבר כהרי"ף והתוספות דהלכתא כר"נ בדיני לגבי כ"ע ע"ש:
וזה חזיתי להרב החסיד מהר"ם יצחקי זלה"ה בספרו הבהיר אור יקרות הנדפס מחדש בחידושיו למציעא דף ל"ח שהקשה דהרא"ש פרק המפקיד כתב דהלכה כר"נ לגבי בני דורו לא כנגד רבותיו ופרק הזהב כתב דלגבי רב ששת דוקא וכתב הרב הנזכר דלישנא דפרק המפקיד לאו דוקא וכו' ע"ש ולי ההדיוט איפכא מסתברא דמאי דכתב פרק הזהב לאו דוקא וכמ"ש מהרש"ל והרב תפארת שמואל וכ"כ במעדני מלך פרק המפקיד דבפרק הזהב לאו למעוטי שאר בני דורו אלא במכ"ש מרב ששת שהיה גדול הדור כמותו עכ"ד:
ואפשר לומר דהרא"ש פרק הזהב נקט רב ששת משום דהוא בר פלוגתיה טפי מאמוראי אחריני. א"נ דהרא"ש פרק הזהב נקט רב ששת כלישנא דהגאונים דבעי לאתויי והגאונים נקטי רב ששת משום דבעו לומר דהלכתא כרב ששת באיסורי. וק"ק על הרב כנה"ג שם שכתב כן וסיים שזה דוחק ולא זכר שכ"כ הרא"ש בהדיא פרק המפקיד דהלכה כר"נ לגבי בני דורו לא כנגד רבותיו. ועמ"ש בשו"ת בית יעקב סימן י"א:
וחזיתיה להרב חוות יאיר בסימן צ"ד דף צ"א עמוד א' ודף צ"ג ע"ב שהקשה בסוגיית כתובות הנזכרת דאמרינן דאם כן קשיא הלכתא אהלכתא דקי"ל הלכתא כר"נ בדיני ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג וכו' דמה מקשה הש"ס הא ידוע דלא נכללו אלו כללות רק במקומות דלא פסק הש"ס הלכה כמאן ומצוי שהש"ס יפסוק נגד הכלל עכ"ל ואפשר ליישב דכי הש"ס פסיק נגד הכלל היינו דהש"ס ידע הכלל ובאותו פרק דוחה את הכלל ופוסק דלא ככלל. אמנם הכא קים להו דהלכה כשמואל ולא שידעו דר"נ פליג ונקטי כשמואל נגד הכלל רק היה פשיטא להו דהלכה כשמואל וליכא מאן דפליג ומשו"ה קשיא הלכתא אהלכתא ואין זה ענין לדאמרן בעלמא דהש"ס פוסק נגד הכלל דהתם סתמא דש"ס או אמוראי ידעי הכלל ופסקו נגדו. וכן ראיתי להרמב"ן בחידושיו על דף י"ב שבתוך דבריו כתב וז"ל ובהא אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"נ וקי"ל הכי וליכא מאן דפליג ולאו משום מימרא דשמואל בלחוד אלא משום דקי"ל הכי כדאמרינן קשיא הלכתא אהלכתא אלמא קים להו דהלכה כדפסק שמואל עכ"ל וכן כתבו הרשב"א והריטב"א בחידושיהם ע"ש:
אחר כמה שנים נדפס ספר הבהיר יד מלאכי להרב החסיד הרמ"ך וראיתי באות קס"ג שתמה על הרב כנה"ג מדברי הרי"ף והרא"ש פ"ק דמכות ע"ש באורך אשר מילא את יד"ו ודחה דברי הרב כנה"ג הנזכרים ששבש גרסתנו עד עקר"ה. ובאמת שדברי הרב כנה"ג תמוהים ככל אשר ראו עיניך כל הכתוב לחיי"ם:
והרב קרבן נתנאל פרק אעפ"י בסופו הביא מה שהקשה הרב ש"ך על הרא"ש פרק הזהב מהתם וממקומות אחרים ומכח זה כתב דחזר בו הרא"ש. ודחה דהתם פרק אעפ"י גריס הרא"ש רב אסי ולא גריס שמואל כדגריס הרי"ף דהרא"ש חולק עליו דאין הלכה כר"נ לגבי שמואל ומ"ה גריס רב אסי וכן בשאר דוכתי שהזכיר הרב ש"ך טעמא טעים דמטעמי אחריני פסק הרא"ש כר"נ עש"ב ולשונו שכתב ומשום הכי גריס רב אסי אינו מכוון כאשר צדיק יבחן. ועיקר דבריו אינם מחוורים דאי הרא"ש עודנו עומד בסברתו הי"ל להביא דברי הרי"ף וגירסתו ולהקשות עליו ובתר הכי יאמר דלענין הדין הלכה כוותיה ולא מטעמיה. וכבר הרב מעדני מלך זכר הני דוכתי שהביא הש"ך כמש"ל. וכיון דדברי הרא"ש דפרק הזהב מוקשים מכח סוגית כתובות וממ"ש הוא עצמו פ"ק דמכות וממ"ש פרק המקבל דף ק"י והביאה הרא"ש פרק המוכר את הבית כמ"ש הרב יד מלאכי אות קס"א הלא טוב לנו לומר דהדר ביה הרא"ש שכן ראוי להיות חוזר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |