עין זוכר/ה/ח

עין זוכר ‏ ה ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עין זוכר להרב חיד"א מערכת הה' אות ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח. הלכה כסתם משנה. הכי סבר רבי יוחנן וזמנין דפריך הש"ס עלה ומשני אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן וכתב הרשב"א בחידושיו לשבת על דף מ' ובחידושיו ליבמות על דף ס' דבשום מקום לא שתיק הש"ס דלא לקשי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה אלא מותיב לה ומפרק אמוראי נינהו. וכתב בספר יראים לרבינו מהר"א ממיץ סימן ע"ט דאף דאמרינן אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן שיטתיה דכוליה תלמודא בתר הלכה אתיא ע"ש וכ"כ התוספות ספ"ק דיבמות דף ט"ז ע"ב ד"ה קסבר דבכל דוכתי קי"ל דר' יוחנן אית ליה כסתם משנה:

והנה אשו"ר אר"ש בלבנון להרב מופת דורנו מהר"י בכר דוד זלה"ה בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסים דף י"ב ע"ב שכתב וז"ל ובהכי אזדא ליה מה שהצריך עיון הרב משנה למלך הלכות כלים פרק ז' דין י"ב דהאיך פסק כרבי יוחנן לגבי רב מאחר דאמוראי פליגי בדרבי יוחנן ואין כאן קושיא דהלכה כמ"ד דר' יוחנן ס"ל דהלכה כסתם משנה עכ"ל ואני בעניי שותיה דמר לא גמירנא דזה שכתב הרב מש"ל דאמוראי פליגי בדר' יוחנן אין כונתו דפליגי אמוראי אם אית ליה הלכה כסתם משנה. עד שתמה עליו דאין כאן קושיא דקי"ל כמ"ד דר' יוחנן אית ליה הלכה כסתם משנה. אמנם הדבר ברור ומפורש בסוגיא וגם נתבאר בדברי הרב משנה למלך עצמו שם ואפרש שיחותי דהנה בשבת דף קי"ב הכי אתמר דרבה בר בר חנה משם ר' יוחנן מתרץ מילתיה דר' יהודה דסבר סנדל שנפסקה א' מאזניו החיצונה טהור ופריך והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן סנדל שנפסק א' מאזניו ותקנה טמא מדרס מאי לאו אפילו חיצונה דאי חיצונה טהור אדתני נפסקה ב' ותקנה טהור לפלוג בדידה בד"א שנפסקה פנימית אבל חיצונה טהור. אמר רבי יצחק בן יוסף תהא משנתינו ביש לו ד' אזנים ונפסקה שניה תרוייהו בחיצוניות קאמר וסתמא כרבי יהודה כי אתא רבין ארחב"א אמר רב הלכה כר' יהודה ורבי יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה ומי אמר ר' יוחנן הכי והא מדמתרץ ר' יוחנן אליבא דר' יהודה ש"מ כרבי יהודה ס"ל אמוראי נינהו ופירש"י רבה בר בר חנה אמרה לההיא דלעיל והא רבין אמרה. וכתב הרב משנה למלך דהרמב"ם הביא המשנה כצורתה בסתמא משמע דאין הלכה כר' יהודה אלא כפשטה דמתניתין וכרבנן ואפילו חיצונה טמא ונראה שטעמו משום דאמוראי פליגי אליבא דר' יוחנן ורחב"א אמר דאין הלכה כר"י וסתמא דמתניתין דלא כרבי יהודה וקי"ל הלכה כסתם משנה ומשו"ה פסק דלא כרבי יהודה. ומיהו אכתי קשה דהא רב פסק בהדיא הלכה כר' יהודה ובר' יוחנן איכא פלוגתא דאמוראי ואע"ג דרב ור"י הלכה כר' יוחנן ה"מ היכא דפסיקא לן סברת רבי יוחנן אבל הכא דמספ"ל בדעת ר' יוחנן הו"ל למפסק כרב עכ"ד ודבריו ברורים ומבוארים דהני אמוראי פליגי בפרטות בדעת ר' יוחנן בדין זה ובין למר ובין למר הלכה כסתם משנה ולרבב"ח דרבי יוחנן סבר כרבי יהודה מוקי למתניתין בד' אזנים ואתיא כרבי יהודה ולרבין מוקי לה כפשטה ומאחר דלרב ודאי הלכה כר' יהודה ולרבב"ח ר' יוחנן נמי סבר כר' יהודה ומוקמינן למתניתין כותיה בד' אזנים הכי ה"ל לפסוק זהו קושית הרב משנה למלך ומה יושיענו דקי"ל כמ"ד דר"י אית ליה הלכה כסתם משנה הא בענין זה לכ"ע הלכה כסתם משנה ופליגי בפרטות בדין זה ומאי קאמר הרב דברי אמת דאזדא ליה מ"ש הרב משנה למלך ואין כאן קושיא וכו':

ואפשר ליישב לדעת הרמב"ם וממדב"ר קדמו"ת. אביע אומר כי הנה הרב המופלא מהר"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת הנזכר שם בדף הנזכר הוכיח הרב מסוגית חולין דף מ"ג ומסוגית גיטין דף פ"א דרבה בר בר חנה ורב יצחק בר יוסף לא סברי דר' יוחנן אמר הלכה כסתם משנה ובהכי אזדא ליה מה שהקשה הרשב"א בחידושי שבת דף ק"ן וכו' וכן אזדא קושית התוספות דף ט"ל עכ"ד עיין בספר הבהיר באורך. ואנכי תולעת עמדתי על דבריו הללו בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סימן ש"ז ע"ש באורך:

ובכלל הדברים דקדקתי שם על הרב הנזכר דלדבריו תקשי ליה בסוגיין דשבת דף קי"ב הנזכר דהש"ס פריך על רבה בב"ח דאמר משם ר' יוחנן דהלכה כר' יאודה מדמתרץ לה אליבא דר' יהודה והא אמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ומאי פריך והא רבה בר בר חנה לא סבר הכי דאיהו קאמר דלא אמר ר"י הלכה כסתם משנה כמ"ש הרב הנזכר ועוד הן בה דרב יצחק בר יוסף מפרק לה ומוקי למתניתין לאשוייה כרבי יהודה והרי גם רב יצחק בר יוסף לא סבר דר' יוחנן אמר הלכה כסתם משנה ומעתה מאי אית ליה להרב עם התוספות והרשב"א לפרוך בש"ס גופא ומוכרח דגם אהני אמוראי פריך ומשני הש"ס והן הן דברי הרשב"א דהגם דאמוראי נינהו לא שביק הש"ס למירמא והאר"י הלכה כסתם משנה ומפרק לה ואי לא משכח פירוקא כה יאמר אמוראי נינהו:

ואולם אז אמרתי דאפשר דמאי דקאמר הש"ס אמוראי נינהו לאו למימרא דאיכא מ"ד דלא אמרה ר' יוחנן מעולם דכמו זר נחשב משום אכחוש"י כלא מילתא ככופר סברי דרבי יוחנן אמר הלכה כסתם משנה בכל. אמנם הכונה הוא דכת אחת מאמוראי סברי דרבי יוחנן אמר הלכה כסתם משנה בכל התורה ולא משכחת סתם משנה שאינה הלכה. ושכנגדם סברי דכלל הלכה כסתם משנה אמרו ר' יוחנן מיהו הוי כאינך כללי דכייל רבי יוחנן פרק מי שהוציאוהו דמסיק היכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא אתמר וכן בסתם משנה מסתמא הלכה היא וזמנין דאינה הלכה דומה להנך כללי ובהכי מתישבים הדברים יותר והיינו טעמא דפריך על רבב"ח ופריק רב יצחק בר יוסף דאינהו נמי סברי כלל זה כאינך:

אכן חליינו דמדברי רש"י בחולין דף מ"ג מוכח דסבר דהנך אמוראי לית להו הא דהלכה כסתם משנה לגמרי וסברי דלא אמרה ר' יוחנן שכ"כ וז"ל אמוראי נינהו ורב יצחק סבר דלא כייל ר' יוחנן למימר הלכה כסתם משנה אלא היכא דס"ל אמר בהדיא הלכה כמשנה זו עכ"ל ולזה נוטים דברי התוספות ספ"ק דיבמות וצ"ל לדעתם כמ"ש בקונטרס שיורי ברכה סימן ש"ז דאפ"ה פריך ומשני הש"ס הגם דהני אמוראי שמעינן להו איפכא משום דאי אמרת דאינהו אזלי לשיטתייהו א"כ מימרא זו לאו קושטא היא למ"ד דסבר ר"י הלכה כסתם משנה ואפושי פלוגתא לא מפשינן ובשגם להני אמוראי גופיהו ל"ק מ"מ מהדר לאוקומיה האי מימרא אליבא דכ"ע. והנני יוסיף דמה"ט גופיה בסוגיא דשבת הנזכרת מהדר רב יצחק בר יוסף לשנויי אף דאיהו לא ס"ל דלר"י הלכה כסתם משנה משום דידע שפיר דכשנגדו חלוקים עליו ואית להו דר' יוחנן כייל הלכה כסתם משנה ולפי דעתם ידחו הא דרבי יוחנן סבר הלכה כר' יהודה משו"ה טרח לאוקומי מתניתין אליבא דרבי יהודה ובהכי נתקיימה הלכה כרבי יהודה:

איכו השתא אפשר לומר דהרמב"ם הוקשה לו כקושיין דידענו דרבה בב"ח ורב יצחק בר יוסף סברי דר' יוחנן לא אמר הלכה כסתם משנה ואם כן מאי פריך לרבב"ח הא איהו לא סבר דר"י כייל הכי. ותו אמאי רב שמואל בר יצחק מהדר לשנויי ואיהו לא סבר הכי. וניחא ליה להרמב"ם כדאמרינן דהש"ס עביד טצדקי לקיים מימרת ר' יוחנן דהלכה כר' יהודה דאי אמרת דמ"ד דר"י כייל הלכה כסתם משנה חולק על זה אזדא לה סברת רבי יוחנן דהלכה כרבי יהודה ומשו"ה פריך לדידן דקי"ל דכייל לה רבי יוחנן היש מקום לקיים הא דהלכה כר' יהודה. וזה טעם רב יצחק בר יוסף דדחיק לאוקומיה מתניתין כר' יהודה דאי לא החולקים עליו דאית להו דר' יוחנן כייל לה ידחו הא דהלכה כרבי יהודה ולהעמיד זה אף דלדידיה ל"ק קמשני מתניתין והיינו דקאמר רב יצחק בר יוסף תהא משנתנו בסנדל שיש לו ד' אזנים שלא לשבור דבריו של ר' יוחנן ופירש"י שלא לשבור דבריו של ר' יוחנן דאמר הלכה כרבי יהודה. קרי בחיל דדחיק הכי שלא לשבור דברי רבי יוחנן דאמר הלכה כרבי יהודה כלומר הגם שהוא דוחק הא מילתא אצטריכא ליה ותאלצהו שלא לשבור דברי רבי יוחנן דהלכה כר' יהודה דהחולקים בכלל ידחו הא דר' יוחנן דהלכה כר' יהודה בשב"ר אשר הם שוברי"ם דהלכה כסתם משנה לר' יוחנן. ומהשתא דעין רואה דאוקמתא היא דחוקה ואזן שומעת דברי רב יצחק בר יוסף עצמו דאיהו דחיק שלא לשבור דברי רבי יוחנן. נראין הדברים דכל זה עד דלא אתא רבין אבל מכי אתא רבין ואמר דרבי יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה. הדעת נותנת ומכרעת דהכי הוא קושטא לדידן דרבי יוחנן כייל הלכה כסתם משנה דרבי יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה ואתיא מתניתין כפשטא ותו דרחב"א אמרה בפשיטות משם ר' יוחנן ורבב"ח הוא דאמר מכללא מדקמתרץ וכו' ונקיטינן ברחב"א דבפירוש שמעיה לר' יוחנן דאין הלכה כרבי יהודה ולא אצטריך לש"ס לגלויי דהדברים פשוטים דנקיטינן בדעת רבי יוחנן כרבין משם רחב"א דר' יוחנן אמר אין הלכה כרבי יהודה ומשו"ה פסק הרמב"ם כרבנן וכפשטה דמתניתין ואתי ככללין דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן והלכה כסתם משנה ועמ"ש הרב יד מלאכי דף צ"ג ודוק בדבריו ובמה שכתבנו בעניותנו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף