עונג יום טוב/עד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה בהמה או עוף שיצאו בני מעיה אי מותר לשוחטה קודם החזרה או לא:
תשובה הנה במשנה (בפרק אלו טריפות [חולין נו:]) קא חשיב יצאו בני מעיה באלו כשירות ומשמע אפילו לא הוחזרו עדיין וכ"כ הד"ח על הרא"ש ז"ל שם בהדיא דבלא הוחזרו כשרים. אלא שלענ"ד מלשון רש"י ז"ל לא משמע הכי דקאמר שם בגמרא ל"ש אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן טריפה ופרש"י ז"ל שלא היפך בהן כשהכניסן לתוכו ואם נימא דמתניתין מיירי שלא החזירן א"כ ר' יוחנן דאתי לומר לן דין חדש דהיפך טריפה הו"ל לומר דהחזירן והיפך בהן טריפה ומדלא הזכיר ר"י בלשונו חזרה כלל משמע דר"י מפרש המשנה דיצאו בני מעיה היינו שפ"א יצא ועכשיו הם בתוכה דהוחזרו דבלא הוחזרו פשיטא דטריפה דחיישינן שמא יצאו באופן שלא יוכלו לכנוס בחזרה רק דמתניתין מיירי בהוחזרו וע"ז קאמר ר"י ל"ש דכשרין כשהוחזרו ולא נטרפו ביציאתן אלא שלא היפך בהן אבל היפך בהן טריפה. ולא הוצרך ר"י להזכיר בלשונו חזרה משום דקאי אמתניתין דמיירי בהוחזרו הרי משמע בהדיא דבלא הוחזרו טריפה.
אולם הרמז"ל כתב (בפ"ו מה' שחיטה ה' ט"ו) בני מעיים שיצאו לחוץ ולא נקבו מותרת ואם נתהפכו אעפ"י שלא ניקבו טריפה שא"א שיוחזרו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה עכ"ל מבואר בדבריו בהדיא דאם לא נתהפכו כשרין אע"פ שלא הוחזרו ומפרש למתניתין יצאו בני מעיה כשרין בלא הוחזרו כלל כ"ז שלא היפך בהן כשרין מפני שאפשר שיוחזרו ובהיפך בהן א"א שיוחזרו.
ומדבריו בפי' המשניות מבואר יותר שכתב שם יצאו בני מעיה כשרין ע"מ שלא ישתנה סדרן ר"ל שלא יהפכו בידים ולא נתקנו שכ"ז שעושה כן הרי היא טריפה לפי שאי אפשר חזרתן עכ"ל. ונראה שהוא מפרש האי לא היפך בהן לא שידע שהפכן אלא כל שמשמש בהן לתקנו א"א חזרתן ולא שרי אלא כשלא משמש בהן כלל רק שהן כמו שיצאו ודמי להא דאמרינן (בדף יג.) גבי מעלה פירותיו לגג מפני הכנימה ל"ש אלא שלא היפך בהן דלאו דווקא הפיכה ממש אלא כל שמשמש בהן שיבא בהן המים היטיב הוי מעשה וחרש שוטה וקטן יש לו מעשה והוא הדין הכא כל שמשמש בהן אי אפשר חזרתן להכי דייק וכתב ולא נתקנו עכ"פ אם לא הוחזרו כשירים לפי דברי הרמז"ל כדמשמע פשטא דמתניתין יצאו בני מעיה כשירין ולא הזכיר כלל שהוחזרו וק"ל: