עונג יום טוב/סג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עונג יום טוב TriangleArrow-Left.png סג

סימן סג

שאלה ע"ד שוחט א' שבא מעיר אחרת וישב בקהילה ושחט אצל איזה קצבים ולא בא לפני המורה וב"ד שבעיר להראות להם סכינו מה דינו:

תשובה לכאורה יש לאסור השו"ב הזה מלשחוט עוד כדאמר בחולין (דף י"ח) האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם מעברינן לי' ומוקי לה ואפילו בנמצאת סכינו יפה ואף דאיתא ביור"ד (סימן י"ח) דהאידנא מחלו חכמים להשוחטים על כבודם מ"מ זהו להשו"ב שבעירם אבל שיבא איש אחד ממקום אחר לשחוט במקום שיש ב"ד קבוע ושוחטים מובהקים הממונים לזה ודאי דלא מחלו ומעברינן לי' מיהו נראה לי דקלקלתו תקנתו ויש לצדד לאמר דבש"ס מיירי בטבח שאם היה מראה סכינו היה מרשה אותו לשחוט אם היה מוצא סכינו יפה והוא לא רצה להראות והוי אפיקרותא ומשו"ה מעברינן לי' אבל השוחט הזה אם היה מראה סכינו לחכם העיר לא היה מרשה אותו לשחוט בשום אופן מפני שיקפח פרנסת השוחטים הקבועים בעיר ולהכי לא הראה לו אין זה אפיקרותא שמה שלא רצה להראות סכינו לחכם העיר לא מפני שהיקל בכבודו רק מפני שרצה להרויח שכר שחיטה ובזה לא גזרו חכמים להעבירו אף שמשיג גבול השוחטים שבעיר דלא גרע מגנב ששחיטתו כשירה והחשוד על הגניבה לא חשוד על השחיטה ולא אמרו להעבירו אלא מפני אפיקרותא וכאן ליכא אפיקרותא כן נראה לי לצדד ולהפך בזכותו של השוחט הזה ומ"מ הואיל ואיכא קצת אפיקרותא וגם שיש בזה קלקול השחיטה שאחרי שהוא שוחט וצריך להיות נזהר מעין רואה ואוזן שומעת אין דעתו ולבו פנויים לבדוק הסכין במתינות ובכוונת הלב כמ"ש רבינו יונה ז"ל שצריך לכוין הדעת מאוד לבדיקה הזה וזה השוחט במחשך מעשהו צריך להעבירו על זמן מה שלא ישחוט אף במקומו ואח"כ יחזיר לכשרותו כנלע"ד:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף