עונג יום טוב/נח
|
< הקודם · הבא > |
דין שוחט משהו דסימן א' לעכומ"ז מה דינו:
תשובה הר"מ ז"ל כתב (בפ"ח מהלכ' עכומ"ז) דבע"ח אינן נאסרין בד"א שלא עשה בה מעשה אבל אם עשה בה מעשה כגון ששחט סימן א' לעכומ"ז ה"ז נאסרת ועיין בט"ז (ס"ב סקי"ד) שהוציא מדבריו דבעינן דווקא סי' א' ובפחות אינה נאסרת ובנה"כ הקשה עליו מהא דאמרינן בחולין (דף מ') בהא דמשני הבריי' דשוחט חטאת בחוץ לעכומ"ז חייב ג' חטאות דמיירי בחטאת העוף דכולהו בהדי הדדי קאתי ופריך מכדי ר"ה כמאן אמרה לשמעתי' כעולא ועולא מעשה כל דהו קאמר הרי דבמעשה כ"ד נמי נאסרת עיי"ש שכ' דהא דנקט הר"מ ז"ל סימן א' הוא לאו דווקא:
ולענ"ד נראה דדברי הר"מ נכונים דכל שלא שחט סי' א' אינה נאסרת משום זבחי מתים כלל דפחות מסימן א' לאו זביחה היא כלל ודוקא לענין מה דבעינן מעשה משום דבלא מעשה אינו יכול לאסור משום דאין אדם אוסר דבר שאש"ל לענין זה מהני מעשה כל דהו דכיון שעשה בה מעשה כ"ד נקבע מעשיו אף בדבר שאינו שלו אבל לענין שתהא זבחי מתים בעינן זביחת סימן א' לכה"פ ובציר מסימן א' אין הבהמה נאסרת אפי' שלו דאנן זביחה בעינן כדאמרינן בע"ז (דף נ"א) דבעינן זביחה כעין פנים ובענין אחר לא מיקרי תקרובת עכומ"ז ואינו נאסר וכ"כ הרמב"ם ז"ל (בפ"ג מהלכ' עכומ"ז) דבזביחה חייב בכל מיני עכומ"ז אבל מה שאינו דומה לזביחה לא מחייב אלא א"כ עבודתה בכך ושיבר מקל לפני עכומ"ז חייב ונאסרת זרק מקל לפני' פטור ואינה נאסרת שאינה כעין זביחה אא"כ עבודתה בכך. ובסתם עכומ"ז דאין עבודתה בחתיכת משהו ומעשה כל דהו אינה נאסרת משום תקרובות עכומ"ז אלא בזביחה וזביחה אינה נקראת בפחות מסימן א' והא דפריך מכדי ר"ה כמאן אמר לשמעתי' כעולא ועולא מעשה כ"ד קאמר היינו משום שגמר אח"כ כל הסימן וקיי"ל ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וכיון דנשחט כל הסימן מקרי גם התחלת חתי' הסימן זביחה וחל עליו דין זבחי מתים וכדאמרינן (דף לב) דאם שחט מיעוט סימנים בחוץ וגמרן בפנים נמי חייב ועיין רש"י ז"ל דהא דפריך מכי שחט סימן א' אסרה אידך מחתך עפרא בעלמא הוא ולא מחייב אתחילת שחיטה מטעם ישנה לשחיטה מתועד"ס הוא משום דכיון דנאסר בסוף השחיטה ונעשה עפר לא מחייב גם אתחלת שחיטה וכדאמר שם בש"ס נתקלקלה בשחיטה קאמרת כו' וכ"ז שייך לענין שחוטי חוץ דכיון דבסוף שחיטה לא הי' ראוי לפתח אוהל מועד לא מיקרי שחיטת חוץ למפרע אבל לענין שחיטה לכומ"ז כיון שנגמר הסימן הרי הי' גם התחלת הסימן בגדר שחיטה ומיקרי זבחי מתים ולענין מה שהיא בהמת חבירו מהני גם מעשה כ"ד ושפיר פריך שנאסרה גם בתחילת שחיטה אבל היכא דלא שחט רק משהו דקנה או וושט וודאי דאינה נאסרת דלא מקרי ז"מ במשהו ובע"ח אינן נאסרין אלא בזביחה וראיה לדברינו שהר"מ ז"ל בעצמו כ' (בפ"ד מה' שגגות) בחטאת העוף שמששחט משהו נאסרת ובעינן דוקא חצי קנה פגום וע"כ דשם דמיירי שנגמר כל שחיטת הסימן נאסרת גם מתחילת השחיטה דישנה לשחיטה מתועד"ס אבל בה' עכומ"ז כתב סימן א' משום שאם לא שחט רק משהו אינה נאסרת:
ובזה נראה לי ליישב מה שהקשה הכרו"פ בהא דרב אדא בר אהבה סובר בחולין (דף כ"ח) וושט ולא קנה ולא נתכשר בשחיטת קנה לחוד וסובר נמי בע"ז (דף נד) דאדם אוסר דבר שאינו שלו ע"י מעשה כעולא וכר"ה וא"כ תיקשה לדידיה השוחט חטאת בחוץ לעכומ"ז אמאי חייב ג' חטאות הא מכי שחט בה פורתא אסרה אידך מחתך עפרא בעלמא הוא וליכא לשנויי לדידיה כגון שהיה חצי קנה פגום דהא סובר דשחיטת קנה לא מהני כלל ולפמש"כ א"ש דראב"א יסבור כר"ל דאינה לשחיטה אלא לבסוף ול"צ לאוקמי בחצי קפ"ג אלא כגון ששחט הוושט ובמשהו קמא לא מיתסר דאכתי לא מקרי זביחה כלל ולא נאסר רק בגמר שחיטת הוושט ואז מתחייב משום שחוטי חוץ והש"ס דמקשה דלעולא מיתסר בכל דהו הוא רק לדידן דקיי"ל ישנה לשחיטה מתועד"ס וזה פשוט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |