עבודת המלך/יסודי התורה/ב

עבודת המלך יסודי התורה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו וכו'. הרש"ל ז"ל בביאוריו לסמ"ג סימן ד' כתב לבאר תאר הנכבד המוזכר כאן עי"ש. וכלל רבנו כאן את שתי המצוות אהבת ה' ויראתו ביחד לפי שהן נובעות ממקור אחד ודרך אחד להן כמ"ש בהל' ב' ועי' יראים סי' ב' ובחדש סי' ת"ד כתב ואין לך אהבה במקום יראה, ויראה במקום אהבה אלא במדת המקום לבד.

שנאמר את ה' אלהיך תירא. בספר המצוות מצוה ד' הביא רבנו מקור לדבריו דאת ה' אלהיך תירא הוא מצוות עשה מגמ' דסנהדרין נ"ו דאמר שם ועוד אזהרת עשה היא, וכל אזהרת עשה לא שמה אזהרה. רוצה לומר שזה שאמרת שאזהרתיה (דמברך ה') מאת ה' אלהיך תירא אינו אזהרה, כי הוא צווי והוא מ"ע ואין מזהירין בעשה, הנה נתבאר לך כי אמרו את ה' אלהיך תירא זו מצות עשה עכ"ל רבנו ועי' מ"ש רבינו בסוף הל' שבועות שכתב רבינו שם בהזכרת שם שמים לבטלה מקרא דליראה את השם הנכבד והנורא ותמהו עליו רבותינו טובא והדברים מיושבים לפי דברי רבינו עי"ש.

ב

והיאך הוא הדרך לאהבתו ויראתו. בשעה שיתבונן האדם במעשיו וכו' ויראה מהם חכמתו. וז"ל רבנו בספר המצוות מ"ג ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום ת"ל והיו הדברים האלה וכו' שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם וכו' עי"ש היטב ועי' בתשובות רבנו בפאר הדור סי' נ"ג שכתב אמנם מה ששאלתם מה תועלת יש בידיעה זו כבר אמר ר' מאיר בבריתא הסתכל במעשיו שמתוך כך אתה מכיר וכו' וזהו מה שסיים רבנו בסוף ההלכה כמו שאמרו חכמים בענין אהבה וכו'. ועי' בפרקי דר"א פ"ג עי"ש היטב ועי' היטב לרבנו סעדיה גאון באמונות ודעות מאמר ב' ככל הדברים האלה.

מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר. כלל בזה רבנו מ"ש בספר המצוות שבכלל מצוה זו שנהיה קוראים לבני אדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו. כשתאהב איש אחד תספר בשבחיו ותרבה בהם וכו' והוא מלשון הספרי אהבהו על הבריות ובפרקי דר"א פ"ג כתב יש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות למען יתרומם שמו של הקב"ה בבריותיו שברא וכו'.

וכשמחשב בדברים האלו מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד. (בס' ארחות חיים חלק ב' הוצאת מקיצי נרדמים הנוסחא מיד הוא נרתע לאחוריו וירא מפניו). מקורו בספרי ברכה נתקבצו כל ישראל אצל משה וכו' מה היא מדת כבודו של מעלה וכו' מיד נפל לארץ וכו' עי"ש כל הענין. והנה בספר המצוות מ"ד כתב רבנו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בשרירות לבם ובקרי אבל נירא ביראת ענשו (או כנוסח כתב יד מינכן אבל נירא ביאת ענשו) הזכיר שם רבנו יראת העונש וכאן כתב רבנו מעלת היראה היותר גדולה יראת הרוממות שהיא באה ע"י הכרת גדלו.

ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה. עי' פסקתא זוטרתא על הפסוק רוכב שמים בעזרך, ממעשיו אנו יכולים לדעת עומק שבחו. אם המאורות שהם ברקיע השמים אין אתם יכולים להסתכל בהם וכו' ועי' חולין ס' ועוד.

ג

כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לג' חלקים וכו'. עי' במורה חלק ב' פ"י ופי"א שם הביא רבנו דברי המדרש שהמלאך הוא שלישו של עולם ואמר וכבר ביארנו זה בחבורנו הגדול בתלמוד כי הנבראות כלם שלשה חלקים השכלים הנפרדים המה המלאכים, והשני גופות הגלגלים, והשלישי החומר הראשון ר"ל הגופות המשתנות תמיד שתחת הגלגל כן יבין מי שירצה להבין חידות הנבואה וכו'.

שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו. וכתב בהלכה ד' ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים עי' כל זה במורה חלק א' פמ"ט והביא ע"ז מדרשים ז"ל בבראשית רבה להט החרב המתהפכת על שם משרתיו אש לוהט, המתהפכת שהם מתהפכים פעמים אנשים וכו' הנה כבר בארנו בזה המאמר שהם אינם בעלי חומר ואין להם תכונה קיימת גשמית חוץ לשכל אבל הכל במראה הנבואה וכו' והאריך שם, ועי' קרשקש ואברבנאל שם ועי' עוד בחלק ב' פמ"ב בארוכה ועי' עוד במדרש רבה שמות פכ"ה.

ד

וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות. עי' בפרקי דר"א פ"ד והמלאכים וכו' כשהן נשלחין בדברו נעשין רוחות וכשהן משרתין לפניו נעשים של אש שנאמר וכו' ועי' ילקוט איוב רמז תתקכ"ה פעמים שעושה וכו' ועי' ביאורי הגאון רד"ל שם ובמה שהביא מזוהר חדש רות וזוהר חדש תרומה עי"ש היטב בכל זה.

ה

ובמה יפרדו הצורות זו מזו והרי אינן גופין וכו'. מרן הגר"ח בספרו נפש החיים הביא דבר זה מזוה"ק עי"ש.

ז

ולפיכך נקראים חיות הקודש. עי' חגיגה ט"ו ב' וע"ז מ"ג ב' וחולין צ"ב א'.

כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן. עי' במגדל עוז ועי' במורה חלק ב' פ"ד עי"ש ועי' בזוהר הקדש פרשת בא.

ומעלה שאין למעלה ממנה וכו', היא מעלת הצורה שנקראת חיות וכו'. עי' פרקי דר"א פ"ד והחיות עומדות אצל כבודו וכו' ועי' ספרי בהעלותך פ' ק"ג דאמר ר' עקיבא כי לא יראני האדם כמשמעו וחי אלו מלאכי השרת א"ר שמעון התימני איני כמבטל דברי ר"ע אלא כמוסיף עליהם אדם כמשמעו וחי אלו חיות הקודש ומלאכי השרת הרי שמעלתן גדולה ביותר.

ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים וכו'. עי' בדברי רבינו לקמן בפ"ד ה"ו ובפ"ז ה"א.

ח

אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמתת הבורא. עי' בפרקי דר"א פ"ד והחיות וכו' ואינן יודעות מקום כבודו ועי' להג"ר דוד לוריא בביאוריו שם הביא מריש תורת כהנים פרשת ויקרא ובמדרש במדבר רבה סוף פרשת נשא אמר ר' עקיבא אף החיות וכו' שנאמר כי לא יראני האדם וחי ועי' קרבן אהרן שם והרשב"ץ במגן אבות חלק ב' העתיק בלשון הפרקי דר"א במקומו לא נאמר אלא ממקומו אפילו החיות הנושאים הכסא אין רואות אותו, ועי' בשמות רבה פכ"ג אף חיות הנושאות וכו' עי"ש ועי' בספרי בהעלותך שהבאתי לעיל ומסיים שם ר' אלעזר בר' יוסי אומר לא שאינם רואים אלא אף שאינן שומעין שנאמר ותשאני רוח וכו'.

ט

ולפי שהוא יודע עצמו וכו' הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו. עי' מורה חלק ג' פכ"א ביאור הדברים.

י

הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא וכו' נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד. עי"ש במורה פ"כ ביאור הדברים וכבר הביאו בעלי הסוד הדברים האמורים לר' נחוניה בן הקנה והובא בפרדס רמונים פי"ג ממהות והנהגה, שלש ראשונות אלו הם חשובות כאחד שהם דעת כתר והיודע חכמה והיודע בינה ועי' בפרדס רמונים שם שהאריך לבאר הדברים והם מתאימים עם דברי רבנו. ורבנו במורה ח"א פס"ח הביא הדברים בשם הפילוסופים, וכתב וכבר זכרנו אנחנו זה ג"כ בחבורינו הגדול משנה תורה שזה פנת דתנו כמו שבארנו שם ועי"ש שהאריך בזה הרבה ועי' קרשקש שם.

ולפיכך אומר חֵי פרעה וחֵי נפשך ואין אומר חֵי ה' אלא חַי ה' וכו'. וכן האריך במורה שם, ובשמיני לשמונה פרקים. ולזה העיקר הגדול לא התירו הלשון עברי לומר חֵי ה' צבאות כמ"ש חֵי פרעה חֵי נפשך ר"ל שם מצורף כי המצורף והמצטרף אליו שני דברים חלוקים ולא יצטרף הדבר לעצמו. ולפי שחיי השם הם עצמו. ועצמו הוא חייו ואין דבר אחר זולתו לא הזכירוהו בצירוף אך אמר חַי ה' צבאות חַי השם הכונה בזה שהוא וחייו אחד עכ"ל, ולפי"ז שפיר אפשר לומר מכל מקום חֵי העולם או חֵי העולמים לפי שהוא חיות כל העולמים וסרה קושית בעל העקידה ז"ל מדניאל י"ב וישבע בחי העולם. ועי' אבן עזרא שם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.